בובספוג הגירסא שלי - פרק 3 חלק ב'

VHHֱ NV VUKL PV KGZTZK
סטיבן הילנבורג* הביט במחשב שלו. "מי לחץ על ה- caps lock?!" שאל בכעס "בחייכם אנשים אני כותב פה!"
הוא שמע כמה אנשים מצוות העריכה צוחקים. הוא יטפל בהם בפעם אחרת.
אז איפה הוא היה...?
-------------

בובספוג היה המום מכך שפטריק ראה שכתוב בעברית מאחורה.
פתאום שיר סדון הגיחה משום מקום ושאלה: "אתם חושבים שזה יהיה ככה גם באנסין באנגלית?"
"הלוואי" ענה בובספוג נאנח. "רגע, מי את בכלל?!"
"אני כל אחד" ענתה שיר "ואף אחד!". ואז היא נעלמה.
"פטריק אתה ראית את זה כמוני נכון?"
פטריק הנהן ואז בחן שוב את הפתק. "מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות?"
"הבטחתי לדודה שלי שהיא תכיר את גארי" אמר בובספוג ואז התחיל לבכות "מה אני יעשה פטריק? תציל אותי!!"
פטריק הביט בבובספוג, תפס אותו והרים אותו מהרצפה. הוא נתן לו סטירה ובובספוג התאפס.
"תודה פטריק אני הייתי צריך את זה". פטריק נתן לו עוד כאפה.
"אולי הייתי צריך גם את זה.." פטריק החטיף לו עוד אחד
"אולי גם זה.." פטריק החטיף לו בפעם הרביעית. "אולי די פטריק?"
"סליחה בובספוג" ענה פטריק. ואז נתן לו עוד כאפה.
"למה זה?" שאל בובספוג ופטריק הביט לא"ש לוסקי בעיניים ואמר "אייל שני ביקש".
בובספוג, מזועזע שאייל שני יבקש דבר כזה, פנה אל המשך הרחוב.
בטח סנדי תוכל לומר לו מה לעשות. הוא גם לא רצה לחטוף עוד מכות מפטריק. זה הספיק לו.
"סנדי! סנדי!" קרא בובספוג ורץ אל הכיפה של סנדי, הוא פתח את הדלת ושכח שאין מים בכיפה שלה. "מ...י...ם..." הוא לחש ואז התמוטט על הרצפה.
"בובספוג!" קראה שוב סדני, הוא התעורר ואז התיישב על הדשא, על הראש שלו היה הקערה הזאת שהשתמש בה בתור כד מים או משהו כזה. הקסדה מלאת המים. לכו תבינו לבד.
"אז מה אתה צריך בובספוג?" שאלה סנדי
"סנדי! מה אני יכולה לעשות? שאל בובספוג "הדודה שלי באה לביקור עוד מעט וגארי איננו"
"ו...?" שאלה סנדי.
"תעזרי לי!" קרא בובספוג "מה אני יכולה לעשות?!"
"אני אעשה איתך עסקה" אמרה סנדי "אני אעזור לך ובתמורה אתה חייב לקרוא את 'היומן של אדיסון' של סיסי"
"מוסכם!" קרא בובספוג וקפץ על רגליו. "מה אני יכול לעשות?"
"וחובה עלייך להגיב שם" הוסיפה סנדי. "כדי שהיא תדע שקראת"
"מוסכם" קרא בובספוג וקפץ על רגליו (שוב). "מה אני יכול לעשות?"
"אז.." לחשה סנדי "זה מה שאתה צריך לעשות אחרי שנשבעת... תתקדם אחריי" הם עמדו קרוב לדלת ביתה של סנדי, ואז היא אמרה לו לעמוד במסדרון שפונה החוצה אל המים. כשבובספוג נכנס לשם היא שאלה שוב.
"אתה נשבע שתקרא?"
"כן" ענה בובספוג "מה אני יכול לעשות?"
"לא יודעת" ענתה סנדי "בהצלחה בובספוג!" ואז היא טרקה לו את הדלת בפרצוף.
בובספוג שם לב שהשעה כבר תשע בערב. הוא פסע אל הבית שלו, שואל את עצמו איך לעזאזל הזמן עבר מהר כל כך. הוא נכנס לבית וגארי עמד שם, בפינה.
הבית היה מבולגן והכל היה הפוך ומלוכלך.
"אההההה" נאנח בובספוג "יום ביקור רגיל של דודה" ואז הוא התחיל לאסוף את הלכלוך.
"שמח לראות שחזרת גארי" אמר לחילזון שהביט בו בתמיה והלך אל המטבח.
ואז, כמו בכל פעם אחרי שהדודה של בובספוג באה הוא התחיל לכתוב את הנוסח של המכתב שייתן לבובספוג בשנה הבאה: "מיאו, מיאו מיאו...."