הסיפור ה-600 שלי, הפנימייה - פרק 122

•כוס תה אצל ביגפוט - חלק ו'•

"זאת טרגדיה!" אמרה ליטא "מי יהיה החתיך במקום ביגפוט?!"
"אני" אמר לה צרפת.
"עוף מכאן" אמרה לו ליטא ונתנה לו סטירה.
"אתה תהיה החתיך שלי, מותק" היא אמרה והתנשקה עם רוסיה. בינתיים הוא עשה אצבע משולשת לצרפת.
"מי רוצה אוכל בתנור?" שאלה אשת ביגפוט.
"גרמניה מת, הוא בתנור" אמר או"ם.
"הוא לא!" אמר אסטוניה כאשר פתח את התנור.
"איך זה אפשרי בכלל?!" שאלתי "לאן הגופה נעלמה."
לפתע האורות נכבו שוב. כולנו צרחנו ואז כאשר האור נדלק מחדש כולם עמדו שם, מלבד רוסיה.
"לאאא!!!" צרחה ליטא "רוסייהההה!!! החבר שלי!!"
צרפת התקרב אליה והיא הכניסה לו בוקס.
"זה חייב להיות צרפת!" אמר או"ם "הוא ניסה לקחת את ליטא, וחוץ מזה, הוא היה שם ששוויץ מתה, וגם כאשר קנדה מת."
"חבר'ה, מה זה מטפטף עלי?" שאלתי.
הרמתי מבט וראיתי את הגופה של רוסיה תלויה מהנברשת.
"אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!" צרחנו כולנו.
"זה חייב להיות צרפת!" צעקה ליטא.
"זאת האהבה, אני רציני!" אמר צרפת.
"לא הגיוני!" אמר או"ם.
לפתע האורות כבו שוב ותוך שלוש שניות נפתחו האורות וגם צרפת נעלם. שביל דם עבר אל עבר חדר הכניסה.
"לא בהול!" צרחה אשת ביגפוט "אשת ביגפוט לבכות כי הול מטונף!"
"אז אולי זאת את, אשת ביגפוט!" קרא הולנד.
"אתם לא שמים לב שאתם כל הזמן רק מאשימים?" שאלה ספרד "בואו נחפש ברחבי הבית."
"אוקיי" אמרה ליטא "יואו, לימון! אני אוהבת!"
"לא לאכול!" צעקה ספרד "מה אם זה מורעל כמו התפוח של ביגפוט?"
"זה לא" אמרה ליטא "הנה תראי."
היא טעמה. נחנקה וקרסה על הרצפה.
מתה.

TBC...