משפחת שנה | פרק שני

טוב, אנחנו בנות, ויש גם בנים, לכל בת יש "חבר"
כסלו- החבר שלי, דצמבר
שבט- החבר של פברואר
אדר- החבר של מרץ
ניסן- החבר של אפריל
אייר- החבר של מאי
תמוז- החבר של יולי
אב- החבר של אוגוסט
אלול- החבר של ספטמבר
תשרי- החבר של נובמבר
חשוון- החבר של אוקטובר
טבת-החבר של יוני
סיוון-החבר של ינואר

אני וכסלו ישבנו יחד, ודיברנו, ואז פתאום משום מקום הגיחה לה אוקטובר יחד עם חשוון.
"אוקטובר!" אמרתי לה, וניסיתי לרמוז "ברכות" שתלך, כנראה היא לא מבינה רמזים. היא וחשוון נשארו שם, והפריעו לנו. בסוף אמרתי "כסלו, בוא למטבח." אני וכסלו התיישבנו במטבח והמשכנו בשיחתינו, ומהמסדרון הגיחו קולות "לא את יותר חמודה!", "לא אתה יותר חמוד!" אלו היו סיוון וינואר, שגם לה ניסיתי לרמוז "ברכות" שילכו. אבל כנראה גם, היא לא מבינה רמזים. הם פשוט המשיכו:
"לא אתה!"
"לא את!"
"אתה", "את!"

אני וכסלו שוב הסתלקנו, ככה המשיכו להפריע לנו כולם, עד שהתפוצצתי, וצעקתי "יש יותר מדי זוגות בבית הזה!" כולם הסתכלו לכיווני, ואז התחיל לו עוד ריב, מי יוצא מהבית. "אני וחשוון, לא נפגשנו בבית יותר משבוע!" אמרה אוקטובר. "אני וטבת לא נפגשנו חודש!" אמרה יוני. וכך כולם רבו, מי לא נפגשה עם החבר שלה יותר זמן. פתאום סבתא חורף, סבא קיץ, אמא (סתיו) ואבא (אביב) הגיעו. "משפחת שנה, מה אתן רבות? תצאו כולכן מהבית." אמר אבא.
כולם יצאו, ואני וכסלו השתרכנו מאחור "דצמבר, בואי הנה." אמרה סבתא חורף. "את התחלת את הריב?" שאלה. "אני?!, למה תמיד אני חייבת להיות האשמה??" שאלתי "דצי'!" אמרה ברוגז.
"כן, כן... אבל כולם סילקו אותי ואת כסלו, וסה"כ ניסינו לדבר!!"
"אני מבינה, טוב לאן אתם הולכים?" שאלה. "לקולנוע." עניתי ויצאתי אל כסלו.