משפטו של קראקוש

משפטו של קרשאקוש

בבבל העתיקה שלט פעם רודן בשם קראקוש. קראקוש היה ידוע באכזריותו ובעיקר בפסקי הדין המשונים שפסק. הרי לכם אחד לדוגמה:
אצל קרשקוש הופיעו שני מתדיינים. הראשון אמר: "אדוני השופט, האיש הזה (הצביע על האיש שבא עמו) גרם לעיוורוני, הוא תקע מסמר ארוך בדיוק מול הכניסה לביתו והמסמר נכנס לי לעין וגרם לעיוורוני". השופט שאל: "כיצד זה קרה?" ואז האיש המשיך: "המקצוע שלי הוא גנב. זה מקצוע מכובד שעבר מאב לבן במשפחתנו ואפשר להתפרנס בו בכבוד אם לא נתקלים באדם המציב בפניך מכשולים כמו האיש הרע הזה. בלילה פרצתי לביתו של האיש הזה כדי לגנוב, היה חושך, אפילו מנורה כדי להקל עלי את העבודה לא תלה, לעומת זאת הוא תקע את המסמר הארוך כדי להציב מכשול בפני. לפי כך אני דורש את הצדק ואת מימוש האמירה, עין תחת עין. אני דורש שתעקרו את עינו כפי שנעקרה עיני בגללו". השופט שאל את האיש השני אם יש לו מה להגיד לפני ביצוע פסק הדין, ואז הוא ענה: "אדוני השופט, מקצועי הוא חייטות. אני חייט ובלי עין לא אוכל לעבוד ולפרנס את עצמי". השופט ענה: "מה אתה מציע? מוכרחים לעקור עין תמורת העין שנעקרה: החייט ענה: "אני מסכים כי מוכרחים לעקור עין למשהו. מקצועו של השכן שלי הוא קבצן. הוא יושב כל היום בשוק ומקבץ נדבות, ולכן אני מציע כי תעקור לו עין במקום לעקור את העין שלי, כך תעשה שני מעשים טובים: האחת היא עקירת עין תמורת העין שנעקרה והשנייה היא לעשות טובה לקבצן כי קבצן עיוור יכול להרוויח הרבה יותר נדבות מקבצן רואה". הדבר נראה לקראקוש. מיד הורה להביא את הקבצן ולעקור לו עין.