http://www.tale.co.il/ Articles at סיפורים en-us http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7-%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA--%D7%9B%D7%D7%95%D7%A8-%D7%D7%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%D7%90%D7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7c-%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%90%D7%A8%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7-%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA--%D7%9B%D7%D7%95%D7%A8-%D7%D7%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%D7%90%D7%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7c-%D7%A8%D7%99%D7%A6%D7%90%D7%A8%D7.html Wed, 25 Aug 2010 12:00:06 +0300 רק הציפורים צייצו בחוץ ושום דבר בעולם, כך היה נראה, יפריע את השלווה ששררה בבית.
אך לפתע משהו כן הרס את השלווה. היה זה צליל קופצני ומעצבן שנשמע כמו "בוינג!" "בוינג!" ואז נכנס לתוך הסלון ריצ'ארד וידו האחת בתוך הכיס וידו האחרת מקפיצה את המוקד לרעש באותו הבוקר.
ריצ'ארד המשיך להקפיץ את הכדור שלו שהיה כדור גומי קטן ואדום ובטעות העיף אותו רחוק מידי והכדור פילח את העיתון של פול, שבר את הקוביה של ג'ון ולבסוף נחת על אחת האנטנות של הטלויזיה והקליטה השתבשה.
"אופס..." מלמל ריצ'ארד אבל זה לא ממש עזר.. שלושת הבחורים הכועסים נעמדו מולו והצביעו על הדלת.
אוו...ריצ'ארד המסכן..
הוא גורש לחצר. נו טוב! בוא נוציא את המירב מזה!
* * * *
אה...כן, כמעט שכחתי להציג לפניכם את הדמות בסיפור שהיא לא אחרת מהדמות שבלעדיה אין לסיפור תפנית. נא להכיר את מר רוברט השכן שלא רק יום שבת עבורו הוא יום של שקט, אלא כל השבוע!
והוא גזם את הגדר החיה שלו באופן ישר ומסודר והכל נראה מושלם עד שלפתע קולות טורדניים הגיעו לאוזניו..
או או...
הוא ראה את ריצ'ארד ממבט עינו משחק עם הכדור שלו בגינה וכחכח בגרונו באופק מוגזם ומובהק.
ריצ'ארד הפסיק להקפיץ את הכדור ופנה אל שכנו "או! שלום לך מר רוברט!"
"האם ההסכם שלנו לא היה ברור?" הוא שאל את ריצ'ארד בלי לברך אותו קודם.
"אההה...לא לנגן בגיטרה בין שתיים לארבע?"
"לא! לא! לא להרעיש! ובייחוד לא בחצר!"
"אבל הכדור שלי לא עושה רעש!" הצתדק ריצ'ארד.
"הכדור שלך הוא הדבר הכי רועש שאי פעם שמעתי! יותר מהמוזיקה שלכם! ואין לי ברירה אלא להחרים אותו!!"
"לא!!" ריצ'ארד הגן על הכדור אבל מר רוברט הצליח לתפוס אותו והשניים ניהלו מלחמת משיכות על כדור גומי אומלל.
הם עשו כל כך הרבה רעש ומשכו כל כך הרבה צומת לב שג'ון, ג'ורג' ופול יצאו מהבית בריצה.
"רוברט! ריצ'ארד! תפסיקו!"
זה לא עזר!
זוג השכנים המשיכו להילחם על הכדור עד שלבסוף!
האחיזה של שניהם התרופפה!
שניהם עפו אחורה!
ואילו הכדור עף למעלה..
הם הביטו בכדור הצונח מטה מטה וקמו על רגליהם בהילוך איטי וזינקו כמו שחקני כדורסל על הכדור כשהם מושיטים ידיים בניסיון לתפוס אותו!
בום!!!!
הם התנגשו אחד בשני והכדור נחת על הרצפה ומשם קפץ והתרחק במורד הרחוב.
ריצ'ארד קם ומיד החל לחפש את הכדור שלו. הוא ראה אותו בורח באופק.
"לאא!!! הכדור שלי!!" הוא קרא בעצב.
ג'ון וג'ורג' עזרו לו לקום "אין דבר ריצ'י, זה בסך הכל היה כדור!"
לפתע נשמעו רישרושי עלים ומתוך גדר חיה שנהרסה לגמרי כי מר רוברט נחת עליה, קם לו השכן הנרגן וצעק "אתם חוליגנים!!! אני אתלונן למשטרה!! אני אדאג שאתם תקנו לי גדר חיה חדשה!!! ושאחר כך תסתלקו מהשכונה הזאת!!!"
"בואו נלך..." מלמל פול ודחף את כולם ללכת ולהשאיר את השכן צועק בתיסכול על העולם.
* * * *
"אל תהיה עצוב ריצ'ארד, אנחנו יכולים להזמין פיצה לארוחת ערב! פיצה היא עגולה!"
"אתם לא צריכים להמשיך לנחם אותי חברים, אני כבר מצאתי לעצמי משהו חדש!" אמר ריצ'ארד והוציא מהחדר שלו מכונית עם שלט רחוק.
"גדול! אתם לא חושבים!"

!The End ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%2525d7%2525a1%2525d7%252599%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7%2525a8%2525d7%252599-%2525d7-%2525d7%252599%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7%2525a9%2525d7%252599%2525d7%252595%2525d7%2525aa-%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7c-%2525d7%252590%2525d7%2525.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%2525d7%2525a1%2525d7%252599%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7%2525a8%2525d7%252599-%2525d7-%2525d7%252599%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7%2525a9%2525d7%252599%2525d7%252595%2525d7%2525aa-%2525d7%2525a4%2525d7%252595%2525d7c-%2525d7%252590%2525d7%2525.html Wed, 25 Aug 2010 00:39:38 +0300 הוא שכב במיטה בחדרו, עם מדחום בפיו, שקית מלאה קרח על מצחו ועטוף בשמיכה.
בחוץ ירד גשם וברקים ורעמים לא חסרו.
רצ'ארד נכנס לחדר עם מגש ועליו כפית, כוס מים, תרופה בבקבוק וכדורים.
הוא התיישב לצד המיטה של פול והניח את המגש על השידה שעליה עמדה מנורת הקריאה.
הוא הוציא את המדחום מהפה של פול ובדק את החום. הוא צקצק בלשונו "לא טוב.. אתה עדיין חולה.."
הוא אמר לו ומזג מעט תרופה לכפית.
פול גלגל עיניים. ברור שהוא היה עדיין חולה.
"אתה יודע ריצ'ארד, זה כל כך נחמד שאתה מטפל בי ככה" הוא אמר בקול צרוד ולקח את הכפית מריצ'רד ובלע את התרופה.
ריצ'ארד חייך ושלף כדור אחד מהחפיסה "אני יודע.. זה בעיקר כי לג'ון יש שיעור בישול פעם בשבועיים והפעם הוא הביא עוגה כושית הביתה! כשראיתי אותה הבנתי למה הוא צריך את שיעורי הבישול האלה..וג'ורג' מרותק לטלויזיה.. אף פעם לא הבנתי מה כל כך חשוב בחדשות!"
הוא הגיש לו את הכדור והמים. פול קם ממצב שכיבה לישיבה והגוף שלו התכסה בעור ברווז בגלל הקור שהיה בחדר. הוא בלע את הכדור ומיהר לחזור לחמימות שהייתה מתחת לשמיכה.
"ריצ'רד..אולי תספר לי סיפור?" פול אמר ממש לפני שריצ'ארד עמד לעזוב את החדר.
"אמממ...איזה סיפור?"
"לא י'דע...אבל משהו מסעיר במיוחד!"
"ראיתי שמלה מהממת אתמול בקניון.."
"אבל לא היית אתמול בקניון"
"אני יודע! אני יודע.. זאת רק הייתה בדיחה.." הוא חזר להתיישב לצד חברו החולה.
"אבל תספר מהר! כי אני מרגיש שאני נרדם כל רגע!"
"בסדר! אוקי אמממ...." ריצ'ארד היה אובד עצות. דווקא כשאתה צריך סיפור, כל הסיפורים הכי טובים שאספת מכל מיני טיולים או ספרים או מה שזה לא יהיה פרחו מהראש.
אבל לפתע הוא שמע את הקריין חדשות מדבר מעבר לקיר בקול חלש וריצ'ארד פשוט חזר אחרי מה שהוא אמר
"אה...היזהרו! רוצח מטורף מסתובב חופשי בליברפול ורוצח קובנות חסרות ישע כמו אנשים זקנים, חולים ובעיקר זקנים! לא..סליחה...באוזניה מספרים לי שהוא הורג בעיקר חולים!!"
"איזו אוזניה?" קטע אותו פול.
"זה חלק מהסיפור! אל תפריע!....אתם תזהו אותו בגלל שהעקבות שלו מרוחים במין חומר צמיגי ושחור! נעלו היטב את הבתים שלכם ותשחררו את כלבי השמירה שלכם! אלא אם הם חולים ואז גם הם יהפכו לקורבנות!!!"
פול צחק בקול צרוד ומחוספס "זה סיפור מצחיק"
ולשאר חדשות הערב אמר הקריין וריצ'ארד אמר:" אוקי! אני מפסיק במתח והולך! נמשיך מחר!"
"אווו..."התבאס פול והתכרבל בשמיכה שלו.
ריצ'ארד כיבה את האור בחדר והלך.
* * * *
באמצע הלילה צרחה ענקית העירה את ג'ורג' וריצ'ארד בבת אחת וגרמה להם לרוץ לסלון בפאניקה ולראות את ג'ון עומד במרכז הבית עם אור דולק וצורח למראה הבית.
"מה. קרה. לבית. שלי!?!?!?!?" הוא הזדעזע. הייתה לו סיבה טובה! הבית היה הפוך לגמרי כאילו נפלה שם פצצה.
הטלויזיה הייתה דולקת והייתה על ערוץ ללא קליטה ושידרה רק "שלג", חפצים היו מבולגנים בכל הביתה ומקרר היה פתוח ואוכל היה שפוך על הרצפה ומימנו והאלה ניראו עקבות שחורים שהלכו לכיוון החלון ויצאו דרכו החוצה.
"חברים תראו! עקבות שחורים!" קרא ג'ורג' וריצ'ארד רץ לכיוון חבריו. "חבר'ה! פול לא נמצא בחדר שלו..!" הוא התנשף.
למשך כמה רגעים מפחידים הם עמדו קפואים במקום ולא העזו להגיד בקול רם את מה שעבר בראשם באותו רגע..
"א..אתם חושבים על מה שאני חושב?.." לחש ג'ורג'.
"פול..פפ..פ...פול....." גמגם ג'ון מרוב פחד.
"פול..............................................."
"פול מת!!!!!" צעק לפתע ריצ'ארד ומול עיניהם הם כבר יכלו לראות, דם, רצח, חטיפה, צחוק מרושע, ברקים! רעמים! ואחרי כל הזוועה הם נפלו על ברכיהם.
"לא!!! אנחנו צריכים לחפש אותו! אולי הוא עדיין בחיים!" קרא ג'ון בנחישות וקפץ דרך החלון החוצה.
ריצ'ארד בכה וג'ורג' בתור נחמה עשה לו שק קמח.
הם עקבו אחרי העקבות השחורים כשברקים ורעמים מצליפים בשמיים מעליהם. לבסוף הם הגיעו לבית אחד וראו שהעקבות עולות למעלה הקיר.
"הרוצח טיפס עם פול לכאן!!" התחלחל ג'ורג' וכולם הביטו למעלה. לפתע הם ראו דמות..
היא הלכה על הגג המשופע כמו לוליין בקרקס שהולך על חבל. היא איבדה יציבות מרגע לרגע והבחורים מלמטה הביטו בה מוכי ציפיה מה יקרה!!!
הדמות התנדנה בחוסר יציפות בולט ולבסוף נפלה מטה.
"הוא נופל!! הוא נופל!!!" קראו השלושה ורצו לתפוס את הדמות הנופלת בחוסר אונים ולבסוף- באאףף!!!
הדמות נפלה עליהם וכולם שכבו על האספלט.
ג'ורג', ריצ'ארד וג'ון לא איבדו אשתונות ומיד תקעו מבטים באיש המוזר מסוקרנים עד מוות לדעת מי הוא.
האיש טילטל את ראשו ומצמץ כמה פעמים. הוא לבסוף פקח את עיניו והביט בשלושה שהיו סביבו.
גבותיו הורמו בפליאה "חבר'ה?" הוא אמר ותוך שנייה כולם זינקו לחבק אותו.
"פווווללל!!! אתה חי!!" קרא ריצ'ארד וחיבק לו את הצוואר.
"פול?!!??! מה אתה עשית שם למעלה??" ג'ון שאל במהרה.
"אני הולך מתוך שינה, לא ידעת?"
"ומאיפה הגיעו העקבות השחורים???" ג'ורג' חקר אף הוא.
"אהה...אלו?" הוא הרים את רגליו והראה לכולם את כפות רגליו שהיו מרוחות במין משהו צמיגי וכהה.
"זאת העוגה שלי מהקורס בישול! אני מזהה אותה בכל מקום!" קרא ג'ון ופול וג'ורג' עיוותו אל פניהם בגועל.
הכל היה שמח והייתה תחושה באוויר של "הפי אנד" אלא שאז ריצ'ארד עלה על משהו..
"רגע....אז אם אתה לא הרוצח אז מי..."
זה היה מספיק. הם שמעו מאחוריהם צחקוק מרושע ודמות של איש גבוה ורחב עמדה מעליהם עם סכין ביד.
"אאאאאאאאההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" כולם קמו בבת אחת וברחו משם לנפשותיהם!

הסוף! ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25d7%2591%25d7c%25d7%25d7-%25d7%25a2%25d7c-%25d7%25d7%2595%25d7%259f.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25d7%2591%25d7c%25d7%25d7-%25d7%25a2%25d7c-%25d7%25d7%2595%25d7%259f.html Tue, 24 Aug 2010 22:15:39 +0300 "חבר'ה! חבר'ה! סוף סוף קניתי את הגיטרה החדשה שלי!!!"
כולם התקרבו אליו ואמרו דברים כגון- "ואוו! באמת!?" "מגניב?" "מזל טוב, הגיע הזמן!"
ג'ורג' יצא החוצה וחזר עם גיטרה בצבע צהוב כהה ושחור שדמתה קצת בצורתה למחבט בייסבול.
"בואו נחבר אותה למגבר ונשמע אותה!" התלהב ג'ון ועזר לפול לגרור את המגבר לסלון ולחבר אותו לחשמל.
ג'ורג' חיבר את הגיטרה למגבר. הוא היה נרגש מאוד!
"מה לנגן?" הוא שאל את השאר.
"פשוט תפרוט על כל המיתרים וגם נשמע ככה אם היא מכוונת" הציע ריצ'רד.
"אוו, היא מכוונת, אתם יכולים להיות בטוחים" הוא חייך והקפיץ את גבותיו בגבריות ואז פרט על כל המיתרים כמו כוכב רוק!
רק שהצליל שנשמע היה כמו כוכב רוק גרוע ביותר...
מכירים את זה שבקומיקס כדי "להראות" צליל עושים כמו מין עיגולים כמו גלים בבריכה? אז מרוב שהצליל היה צורם היה באמת לראות את הגלים האלה באוויר וכל הבית רעד!!!
ג'ון הציל את המצב בכך שהוא זינק בכוחותיו האחרונים על המגבר ומשך את החוט של התקע מהשקע.
כולם צנחו על הרצפה ושיחררו את הידיים מהאוזניים שלהם.
"זאת הגיטרה האיומה ביותר ששמעתי בכל חיי הקצרים!!! תחזיר אותה לחנות, ג'ורג'!" קרא ג'ון.
"לא יכול! לא קיבלתי תופס החזרה לחנות, חוץ מזה ששילמתי עליה יותר מחמשת אלפים דולר.."
כולם שאפו אוויר בתדהמה.
"מה אתם רוצים???"
"בחייך ג'ורג', זה היה התכסיס הכי נוכלני שאי פעם עשו לך.." אמר לו פול.
"טוב, טוב..תעזבו אותו בשקט! טעויות קורות! חוץ מזה, אנחנו נמצא לה כבר שימוש? נכון ג'ורג'?" ריצ'רד ניסה לנחם אותו.
"אוףף..." התמרמר ג'ורג'..
פול סובב את ראשו והביט בשעון ואז בחבריו. אחר כך הוא החזיר את הראש שלו לשעון אבל במבט הרבה יותר מבוהל!
"בשם כל הצוללות הצהובות! אנחנו מאחרים לכנסיה!!" הוא קרא ורץ להביא את המעיל שלו. ריצ'רד וג'ורג' רצו אחריו.
הם התלבשו מהר ונעמדו מול הדלת. הם הסתובבו לעבר ג'ון, שישב על הספה ושייף ציפורניים.
"ג'ון? הלו-הו?" פול הרים גבה.
"אמרת משהו?" שאל ג'ון ונשף אל ציפורניו.
"יש כנסיה! ואנחנו מאחרים! אתה יודע עד כמה הכומר מק'נזי שונא כשאנחנו מאחרים"
"ובייחוד כשאנחנו לא ארבעה!" הוסיף ריצ'רד.
"חבר'ה, זאת מדינה חופשית! ואם אני אחליט שלא בא לי לבוא לכנסיה היום, אז אני לא אבוא!"
"ארר...בסדר.. אז לפחות תכין ארוחת ערב בזמן שאתה כאן.." אמר לו פול והם יצאו.
* * * *
אחרי כמחצית השעה ג'ון נרדם על הספה כשקערת פופקורן שפוכה על הרצפה לצד בקבוק קולה חצי גמור ושלט שנפל לו מהיד כשהוא נרדם ואחיזתו השתחררה.
הוא נחר בשקט בחושך ששרר בבית ורק השעון היה היחידי שהרס את השקט שהיה...
אמנם, בעצם לא רק הוא הרעיש. בתוך הבית חגו בצללים דמויות עם גלימות והתקרבו אל הספה.
הם הקיפו אותה מכל הצדדים ואחד מהם עמד ממש מול ג'ון הישן.
הוא לחש בקול מסתורי ואפלולי:" ג'ון...ג'ון...תתעורר..."
ג'ון המשיך לנחור.
"תתעורר.. תתעורר........נו תתעורר כבר חתיכת טמבל זחלולי!!!"
ג'ון התעורר בבת אחת והביט באנשים עם הגלימות שניראו כמו "אוכלי המוות" מהארי פוטר אבל שצל שעשה הברדס שלהם הסתיר את פניהם, ולא מסיכה.
ג'ון צרח והצרחה שלו נשמעה כמו ילדה בת חמש.
היצורים האפלוליים הביטו אחד בשני...
ג'ון כחכח בגרונו ותפס את השמיכה הכי קרובה שהייתה זרוקה בסלון המבולגן והתחבא בתוכה כשרק הראש שלו מהאף ומעלה הציץ החוצה.
"אנחנו השליחים של הנצרות!! ואתה החוטא אשר יבוא על עונשו!!! מוחהחהחהחה!!!!"
* * * *
ג'ורג', פול וריצ'רד חזרו הביתה בסביבות שמונה. מכל הבתים השכנים היה אור וקולות של צחוקים ועלו ריחות של ארוחות ערב נהדרות. עוף, פירה, לחם ביתי, אורז, "על האש", עוגה לקינוח ועוד ועוד...
אבל כשהם נעצרו מול הבית שלהם, עלה באפם ריח של ריקנות ואומללות... אהה..וגם חלון אחד היה שבור..
פול נאנח.. "למה אני, למה אני..." הוא מלמל כשהם נכנסו לחצר דרך השער והגיעו לדלת שכמו בסיפורים מפחידים נפתחה מעצמה בחריקה והראתה בית חשוך ומבולגן כאילו הלכה שם מלחמה.
"ג'ון? אתה בבית?" קרא ג'ורג' והקול שלו הדהד..
כל הבית היה הפוך לגמרי, אגרטלים נישברו ונשפך מהם אדמה ופרחים נבולים, כיסאות נפלו על הרצפה, ביצים עפו על הקירות וספרים היו מפוזרים על הרצפה ומספר דפים נתלשו מהם.
ריצ'רד הלך על קצות אצבעותיו וראה לפתע דף שמישהו הדביק על הקיר. למעשה מודעה.
הוא הוריד אותה מהקיר וג'ורג' ופול התקרבו ועמדו מאחוריו וקראו את הפתק.
ריצ'רד ציטט:" ההצלבה תעשה ביום שני בשעה...טוב, בוא נניח בזריחה, על גבעת האבנים. והנצלב החוטא שיוצלב למותו הפעם הוא:" ג'ון לנון"
פול, ג'ורג' וריצ'רד הביטו אחד בשני ואז צעקו בבהלה "גגגגג'ווווווןןןןן!!!!!!!!"
* * * *
בינתיים ג'ון נחטף למערה באמצע שומקום ושני יצורים כאלו עם ברדסים מפחידים החזיקו אותו. מולו עמד המנהיג שלהם וג'ון הוציא עליו את כל התיסכול:
"מי אתם בכלל!?!? חוטפים אנשים שמעולם בחיים שלהם לא חטאו יותר מחמש פעמים!! קוראים לעצמכם "שליחי הנצרות" תיראו איך אתם אפילו נראים! מזה השמלות המגוחכות האלו!? נראה אותך מוריד את הקפוצ'ון אם יש לך ביצים!!!"
"נצור את לשונך! חוטא ארור! ועכשיו, קחו לו את הבגדים!"
עשרות של "שליחי הנצרות" עטו על ג'ון המסכן והותירו אות עם לבנים בלבד.
לא משנה עד כמה הוא צעק והתנגד לבסוף הוא מלמל בתחתונים "זה כל כך משפיל..."
* * * *
"ג'ון!! ג'ון!!! ג'ון!!!!" קראו השלושה ורצו במעלה הגבעה ממש לפני שהשמש עקפה אותם.
באותו זמן עמדו על הגבעה, ג'ון והשליחים המפחידים והחשודים והמנהיג שלהם קרא מתוך קלף:" ואחרי שהחוטא נשא את הצלב על גבו.."
ג'ון קטע אותו "ואחרי שגם שברתם לי את הגב!!"
שלושה שליחים עשו לו "שששש!"
"טוב נמאס לי מימנו!! תיתלו אותו כבר!!!" פקד הנהיג בחוסר סבלנות וזרק את הקלף בעצבנות.
השליחים הרימו אותו וקשרו לו את הידיים לצלב. אחד מהם לקח פטיש ומסמר וכיוון אותו לכף היד של ג'ון.
ג'ון צרח "ווווואאאאאאהההההה!!!!!!"
השליח הניף את הפטיש אחורנית ועמד ולדפוק את הדפיקה הראשונה אלא שצליל צורמני הידהד באוויר והפטיש נשמט מידיו של השליח ונפל על ראשו של השליח מתחתיו שהחזיק אות על הכתפיים שלו.
המנהיג אטם את אוזניו עם כפות ידיו צעק "שמישהו יפסיק את הרעש הזה!!!!"
בבאאףף!!!!
נחת מחבט בייסבול על ראשו של המנהיג.
"כל הכבוד ג'ורג'! אתה מכה מצויין!" שיבח ריצ'רד את ג'ורג' שהחזיק בגיטרה החדשה שלו עם חיוך ניצחון ופרט פעם נוספת על המיתרים המזייפים שלה.
הרעש היה כל כך נוראי! שהצלב התנודד, ג'ון נפל מימנו והצלב נפל מטה ו בום!!! ישר על כל השליחים שניסו לברוח קדימה במקום לצדדים.
"יופי חברים! עבודה טובה!" צחק פול ואז ג'ון רק לעברם וזינק עליהם ואמר ברעד "הצילו אותי!! חבורה של פסיכים מנסים למסמר אותי לצלב! בבררר!!"
המנהיג של השליחים תקרב אליהם והוא נראה נרגז מתמיד.
כולם התחבקו והפכו לגוש אחד ומפוחד מתחת לצל שלו.
הוא הסיר את הברדס ושפשף את ראשו הכואב. "זאת הפעם האחרונה שאתם מרביצים לי עם גיטרה, ברור!?!?"
"הכומר מק'נזי!?!?!?!" התפלאו ג'ורג', פול וריצ'רד.
הכומר הסתובב ועמד ללכת ואמר כבדרך אגב "אהה..כן..ואל תשכחו לבוא לכנסיה שלי יום ראשון הבא!"
הארבעה קמו ושילבו ידיים בכעס "לא נראה לנו שאנחנו נבוא יותר לכנסיה שלך מק'נזי.."
"יום טוב!" אמר לו ריצ'רד כשהם פנו ללכת משם והוציא לו לשון.
ג'ון התקרב אל ג'ורג' "תגיד, ג'ורג', לא שכחת את הגיטרה שלך שם?"
"לא לא...זה בסדר....היא ממילא הגיטרה הכי גרועה שאי פעם ראיתי בחיי הקצרים" הוא חייך.
"היי! זה המשפט שלי!" אמר ג'ון והם צחקו.
ריצ'רד הרים את כתפיו והביט פעם אחרונה בגיטרה. "דווקא חבל, לפחות מצאנו לה שימוש..." ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7-%25d7%259e%25d7c%25d7%259a-%25d7%25d7%2595%25d7%25d7%2595.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8%25d7%2599-%25d7-%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a9%25d7%2599%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%25d7%2595%25d7%25a8%25d7-%25d7%259e%25d7c%25d7%259a-%25d7%25d7%2595%25d7%25d7%2595.html Sun, 22 Aug 2010 19:25:53 +0300 "הודו מדהימה ממש! אין שום מקום בעולם שדומה לה!" התפאל פול מיופיה של הארץ שסביבו.
"אתם צודקים חברים" אמר ג'ורג' ועצר והסתובב אליהם "ואתם מה אני אוהב במיוחד? את החיות כמובן!" הוא אמר והסתובב וללא שום הזהרות, אפו התנגש בחטמה הענקי והרטוב של פרה אחד.
הפרה הנעלבת והמופתעת פערה את פיה וגעתה על ג'ורג' בתגובה. כל האנשים שעמדו מסביב לטשו עיניים במתרחש וליחשושים עברו בקהל.
ג'ורג' סידר את שערו הפרוע ומחה קצת טיפות רוק שהצתברו על פניו.
שלושת חבריו עמדו מאחוריו והתגלגלו מצחוק.
"מצחיק מאוד.." הוא מלמל ולפתע יד של איש מבוגר הונחה על כתפו. זה היה בעל הפרה והוא אמר לו:" הפרה עשתה עליך "מוו"! אתה אלוהים!"
מיד כל הקהל התחיל לקרוא כמו באצטדיון כדורגל "ה'! ה'! ה'!" ולפני שג'ורג' המבולבל יכל לעשות משהו עשרות אנשים התקבצו סביבו, הרימו אותו ונשאו אותו לאן שהוא.
ג'ון, פול וריצ'ארד הביטו בג'ורג' שנישא ע"י הקהל של ההודים וצועק "אני לא אלוהים! תורידו אותי! אההה!!!". הם נשארו עם הלסת שמוטה מטה ומידי פעם מיצמצו...
* * * *
"אאאווו...זה פשוט נהדר.." מלמל ג'ורג' הממורמר כשהוא נלקח בכוח למקדש ישן עטוף צמחים מטפסים ומוקף בכלי זהב ונחושת עמוסי פירות. הוא הולבש במין בגד מטופש ומסורבל עם הרבה פעמונים ואבני חן כבדות ונוצות צבעוניות. כל הפירות והמעדנים שהוא היה מוקף בהם היו חסרי טעם כי עם החליפה שלו הוא בקושי יחל להזיז יד!
* * * *
בינתיים, עמדו ג'ון, פול וריצ'ארד מול דלת המקדש והתווכחו עם השומרים שהיו בחוץ.
"מה זאת אומרת שאתם לא יכולים לתת לנו להיכנס!!! החבר שלנו שם!!!"
"די עם זה! את מסיגי גבול ורק אלוהים יכול להכניס אתכם פנימה!"
השלושה הבינו שאין טעם להמשיך עם תחרות הוויכוחים הזאת והלכו לאחורי המקדש.
"שומרים טיפשים, "רק אלוהים יכול להכניס אתכם פנימה" כן בטח!"
"די עם זה ג'ון, אנחנו נמצא דרך אחרת להציל את ג'ורג'..."
"היי! תיראו!" קטע אותם ריצ'ארד "יש פה חלון פתוח! אמנם קטן..אבל נוכל להיכנס דרכו!"
וברגע שמילים אלו יצאו מפיו, שלושתם בבת אחת קפצו לתוכו ונתקעו בגלל עומס וצפיפות.
הם התפתלו בתוכו וניסו לצאת מהדוחק וברגע האחרון לפני שנגמר להם האוויר, הם הצליחו להיכנס פנימה בנפילה אחת גדולה, אבל לפני שהם הספיקו לחייך חיוך ניצחון, עמד מולם עוד שומר אחד ושילב ידיים והביט בהם בכעס.
"או או..." מלמל ג'ון ולפני שהם יכלו להגיד:" ירושליםשלזהבושלנחושתושלאורהלאלכלשיריךאניכינור" הם הובאו לפני ה"אלוהים" להישפט על פשעם.
"אדון יקר! שלושת אלה ניסו לחדור לארמונך! האם להוציא אותם להורג?"
"ג'ורג'!!!!!" קראו באושר השלושה שבגדיהם ושערותיהם היו כבר מרוטים ופרועים לגמרי.
ג'ורג' הביט בחבריו ועשה פרצוף חושב, הוא לא הפגין שום שמחה לגביהם.
"אממ...לא. רק שים אותם בצינוק.."
"מממהההה?????!!!!!!!" השתנקו שלושת הבחורים ומחיוך הבעת פניהם השתנתה להלם גמור!!
"קדימה! אתם שמעתם את מצוותו של הוד רוממותו!" דחף אותם השומר וירד איתם למרתף, שם הוא נעל אותם בתוך תא אפלולי עם ריח של גרבי ספורט מצחינים..
"יופי..." התעצבן ג'ון "הג'ורג' הזה, בטח כל המלכות הזאת עלתה לו לראש והוא שכח מי אנחנו..."
הם התיישבו ונשענו על הגב של אחד השני ולפני שהם הספיקו לבכות על גורלם המר ככל הנראה, חריקה של דלת נשמעה ויצור עם גוף כבד ומסורבל מלא נוצות, אבני חן וקולות של פעמונים נכנס פנימה.
"אמאל'ה!!! זה הסוף!!" מלמל ריצ'ארד וחיבק את ג'ון מרוב פחד.
"היצור התקרב אליהם ולפתע הוא הצית גפרור והדליק נר.
"גגג'ווורררגגג'!?!?!?!!?" השתאו כולם.
"ששששש" הוא השתיק אותם והביט אחורנית לכיוון הדלת.
"בואו נצא מכאן!" הוא לחש..
* * * *
"ההההאאא!!! איזה כיף להיות שוב לבוש בבגדים נורמאלים!!" חייך ג'ורג' ונשם עמוק כשהוא מסיר חלק אחר חלק מהתלבושת המיוחדת שלו.
השאר הלכו לצידו והסתרקו עם חיוך מרוצה על פניהם. ג'ורג' הסיר את החלק האחרון מהתלבושת שלו והשאיר את הכובע המפוצץ נוצות ססגוניות על ראשו.
"אז, ג'ורג'! איך זה להיות אל ליום אחד?" צחק ג'ון.
"זוועה! לעולם לא ארצה להיות אל יותר לעולם!" ובזאת הוא סיים והעיף את הכובע המלכותי מאחורי כתפו. שלרוע המזל נחת על ראשו של ריצ'ארד וכיסה את כל פניו.
"אהה! מי כיבה את האור!!" הוא נזעק וגישש את דרכו ובטעות התנגש בפרה אחת שעמדה מולו.
הפרה הנעלבת והמבוהלת פערה את פיה וגעתה עליו בתגובה.
כל האנשים מסביב שאפו אוויר בתדהמה!!!
ג'ורג', ג'ון ופול מיד רצו, הרימו אותו וברחו כשכל השוק רודף אחריהם וצועק "חכו!!! זה האלוהים החדש!!" ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7c-%D7%98%D7%99%D7%95%D7c-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%D7%99%D7-%D7c%D7%99-%5D.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8-%D7%A9%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%A2%D7c-%D7%98%D7%99%D7%95%D7c-%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%A9%D7%D7%99%D7-%D7c%D7%99-%5D.html Fri, 16 Apr 2010 14:59:37 +0300
הדרך הייתה ארוכה,
ההליכה הייתה מרובה,
ואחרי זמן מה,
הגענו לבקתה.

הבקתה לא הייתה יפה,
בלילות הסתובבו תנים בחשכה,
אף אחד לא ישן,
אפילו המורות סבלו בשנתן.
כולם ממשכות שיניים התלכלכו,
והיו כמה כאלה שבכו.

אך בבוקר כולם התעוררו
ואפ על הרגליים הלכו לאכול ושתו
ואז שוב הליכה מרובה,
היינו גם במערה
שזרמו בה מים
עד גובה הברכיים
בלי הפסקה,
ובסוף חזרנו הבייתה.

היו כמה שנעדרו,
אבל האמת היא שהם הפסידו.
למרות שכולם היו עייפים,
עדיין כולם נשארו ערים
ובבוקר שאחרי בטוח
על כולם היה חיוך מרוח! :-) ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%AA.html Sat, 06 Feb 2010 20:58:01 +0200 "ברוכים הבאים, מטופלים!" קיבל את פנינו אסף, ופינה אותנו אל הסלון. הסלון היה מפוצץ באוכל ושתיה, ומשחקים. "קדימה, תהנו!" הכריז אסף וכל אחד פנה לעיסוקו.

"הסוכריות ממש טעימות! יש לזה טעם דומה לקל גרון" אמר לירון והכניס לפיו 3 סוכריות. "זה באמת קל גרון" צץ לפתע אסף ואכל סוכריה אחת. "מה עשית לעוף?" שאלה מלי בכיווץ עינים. העוף כולו היה מכוסה במזרקים שהכילו רוטב טריאקי. "זה עוף מנותח, אה מחוסן" הכריז אסף ואכל כנף עוף עם מזרק רוטב. "איכס! לתרכיז הזה יש טעם של טיפות אף" ירקה מיכל את התרכיז שתתה, "זה באמת טיפות אף" אמר אסף ושתה מאותה הכוס שמיכל ירקה אלייה.

"ועכשיו... משחקים!" הכריז אסף וכולם רצו למשחקים. "חבר את המזרק לתחת" אמר אסף, חן עטפה למלי את עיניה בבנדנה, והיא ניסתה לתקוע את המזרק במקום הנכון בציור, אך תקעה בגבו. "אני במקומו הייתי מתה מזמן" צחקה חן. "חסן את התפוח במיץ תפוחים!" אמר אסף, מלי כיסתה את עיניה של חן, היא תקעה בפיה מזרק מלא במיץ תפוחים, וניסתה ללא הרף לתפוס תפוח. "זה נראה קשה אבל זה כיף" אמרה חן כאשר חיסנה תפוח. ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%D7%A0%D7%9E%D7c%D7-%D7%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%D7%A0%D7%9E%D7c%D7-%D7%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7.html Fri, 15 Jan 2010 17:42:14 +0200 לה לא אכפת. היא מתפשטת. עכשיו הכתפיים שלה רכות כמו נעלי בית והיא אומרת: "עכשיו תעשה לי עוד מסאז', באדי טו באדי". לא תעשה לה?
שנה חיכית לרגע הזה, ועכשיו כל כך כואבת לך היד, שאתה אפילו לא יכול להרוג נמלה. ואיך שאתה חושב על זה, נמלה ענקית מתקרבת, באה לנקום על כל החברות שהרגת לה. אתה נקבר מתחת לרצפה, מודה לשיפוצניק שחיפף בבלטות, מלמעלה אתה שומע את הנמלה חוגגת על הבחורה. אחרי שעה אתה יוצא החוצה רואה את שתיהן קרועות על הספה. הטלוויזיה פתוחה. יאיר לפיד מראיין את אנה פרנק.
אתה לוחש: "מה השעה?". הן לא משתינות לכיוון שלך.
לך תבנה מדינה על אנה פרנק. ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%D7%90%D7%99-%D7%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%D7%90%D7%99-%D7%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1.html Thu, 10 Dec 2009 23:33:29 +0200
"זה היה מקום החנייה שלי!" צרח האיש בכעס ונופף באגרופו. "לא נכון, אני הייתי ראשון!" צרח האיש השני וצפר במכוניתו. "נמאס לי ממך!" צרח הנהג, וניסה להכנס במכוניתו, אך הנהג נרתע בזמן והנהג השני התנגש בעמוד. "אידיוט! הרסת לי את המכונית!" צרח הנהג בכעס, בעוד שהנהג השני פרץ בצחוק. "צוחק מי שצוחק אחרון" מילמל לעצמו והמשיך לצחוק כאילו אין מחר. לפתע בא שוטר, "מה קרה פה!?" שאל השוטר ושלף פנקס ועט. "האיש הזה, ניסה להתנגש בי!" התבכיין הנהג, "בגללו הלכה לי המכונית! הוא נסע בזמן והתנגשתי בעמוד" סיפר הנהג השני. "אתה, בוא איתי לתחנה, אתה הפרעת לו להתנגש בך - בושה וחרפה" אמרה השוטר ואסר אותו. "מזה פה! זה אי צדק! שחיתות!" צרח הנהג, "מגיעה לך" מילמל, "אה וגם אתה בוא לתחנה, אסור להתערב בעבודת שוטר" אמר השוטר ואסר גם אותו. "יופי אני תקוע איתך עוד" מילמל בעצב .

"בקושי הבאתי לחם! איזה איש ניסה לגנוב לי את הלחם, המדינה הדרדרה! מה קורה פה, אנשים התחרפנו! זה ממש מפחיד ללכת ברחוב" מילמלה אניטה בעצב והניחה את הלחם על השיש. "כן, אני יודעת! בואו נעבור דירה, אי טרופי שקט" התחילה מלי לחלום, "רעיון טוב, מקום מצוין לטיפולים..." התחיל אסף לומר, "ושוניות אלמוגים.." חלם אלמוג ושניהם נשכבו על הספה ונרדמו. "היי קומו! שריפה!" צרחה ליאם, "מה! איפה!" צרח אלמוג, "הכלים הרפואיים שלי שאספתי שנים!" צווח אסף בפאניקה ורץ במהירות לחדרו. "יואו איזה פטטים" צחקה ליאם וכולם הצטרפו עלייה, מלבד אלמוג, שלא נראה שמח כל כך.

"טוב מעניין מה יש בחדשות" אמרה לעצמה אניטה ופתחה את משדר הטלויזיה. "ערב טוב אזרחים עלובים לעומתי, שדרן הטלויזיה הניצחי!" השוויץ ביהירות השדרן, המפיק דפק לו בראש מיקרופון, "סליחה, הוא חש ת'צמו" לחש המפיק והלך משם. "אוקיי.. ישלי בלוטה, זה לא טוב!" צרח השדרן, "תתחיל כבר!!" כעס המפיק. "טוב טוב" מילמל השדרן והתחיל.
"הכנסת והממשלה החליטה על עונש מוות, סוף סוף!!!" צרח השדרן, "מה אמרתי לך! תפסיק כבר!" צרח המפיק והעיף את השדרן במרגמה מערוץ 22/10. "אני שדרן מחליף . אני מצטער על התקלות, הבה נמשיך. כפי שהקודם אמר, הכנסת החליטה כי מי שיעבור על חוקים מסויים כגון - חנייה במקום אסור, דריכה על רגלו של ראש הממשלה או חבר כנסת, ירצח מישהו או אפילו יגנוב משהו, יקבל מאסר עולם ואף הוצאה להורג בג... עדיף לכם לא לדעת" אמר השדרן. "אוקיי.. זה הזוי" אמרה אניטה וסגרה את הטלויזיה. ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7-%D7%9E%D7%9F-%7C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1.--.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7-%D7%9E%D7%9F-%7C-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1.--.html Tue, 01 Dec 2009 21:14:30 +0200 "עומר תפתח את הדלת" צעקה גלית, לפתע דלת העץ הקטנה שהייתה מונחת על הדשא כמו חתיכת עץ עלובה, נפתחה וראשו של עומר הציץ. "הכנסו, כולם למטה, אפילו אסתי..." קרץ עומר ללירון והזמין את כולם להכנס. לירון היה אחיה הקטן של גלית, גלית בזמנה הפנוי אהבה להציק לו, אסתי היתה חברתו של לירון, בין גלית ולירון יש הבדל לא משמעותי בין השנים - לירון בן 7 ובכיתה א', גלית בת 10 בכיתה ד', וככה גם שאר חבריה, מלבד אסתי.

"עומר, מה קרה שקראת לכולנו לבוא לכאן?" שאלה גלית בסקרנות, "פשוט תירדי במדרגות בשקט" ליגלג לירון וגלית בעטה לו ברגל. "תפסיקי כבר! דיי!" התבכיין לירון, גלית התעלמה. "אז למה קראת לנו לכאן?" שאלה שוב גלית, בזמן שהתיישבה עם השאר, מסתכלים על הבד שכיסה דבר מה לא מזוהה. "ו... טה דה!" אמר עומר בהתלהבות והסיר את הבד. "רגע, קראת לכולנו אפילו לאורי החנון כדי להראות לנו צלחת מעופפת שגנבת מחייזרים אומללים?" שאלה גלית מופתעת, בזמן שכולם צחקו. "זאת לא בידיוק צלחת מעופפת - זו מכונת זמן! בנוייה על בסיס צלחת מעופפת" הסביר עומר, כולם הפסיקו לצחוק, מלבד אורי החנון, שרשם כל מה שהוא ראה במחברתו.

~~~~~
"זירו, ראית את החללית שלי?" שאל החייזר מביט לכל עבר מחפש את הצלחת המעופפת האובדת. "לא..." מילמל החייזר השני.
~~~~~~

"נסיעה בזמן? זה לא אפשרי מבחינה מדעית, אלברט איינשטיין הסביר ש..." התחיל אורי החנון לרשום במחברתו ולהסביר לכולם, וכולם כמעט ולא נרדמו. "טוב, בואו נכנס כבר למכונת הזמן! נסיעת ניסיון..." צעק עומר ופתח את מכונת הזמן. כולם נכנסו ותפסו מקומות, לפתע צ'יפס הכלב לחץ על כפתור ירוק, שפתח דלת שהסתירה מין מסך קטן, שבוא הוראה : "2009, היום" והיה ציור של מחשב. "וואף, מעניין מזה" חשב לעצמו ודיפדף בין השנים. "גילוי אמריקה, המהפכה הצרפתית, מיצרים העתיקה, בלה בלה בלה" מילמל צ'יפס ולפתע לחץ בטעות על שנת....

המשך יבוא. O: ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7-%D7%9E%D7%9F-%D7%D7%A7%D7%D7%9E%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A9%D7%90/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A6%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A1%D7%A2-%D7%91%D7-%D7%9E%D7%9F-%D7%D7%A7%D7%D7%9E%D7.html Sat, 28 Nov 2009 20:38:58 +0200