סיפור בהמשכים

אני נקלעתי לאגדה,מין סינדרלה רק ממין זכר. אחד שאין לו שם נרדף בשם ליכלוך,אלא אחד שישב יום יום מתחת לבייתי עם כוס

ופתאום הייתי שם.במקום שכולם חולמים להיות בו. הרגשתי טוב. בעננים.הרגשתי שכולם אוהבים אותי. כאילו השמיים נפתחו ב�

אשדוד, 02/07/1999, ערב יום שישי, שעה 19:15, בחוץ היה מזג אוויר חם, השמש הייתה בתהליך שקיעה. השעון מעורר על השולחן התחיל ל

דיווחים קשים מהחזית המזרחית ליוו את פגישת ה-Zkram. הוורמאכט נחל מפלות קשות, והמצור על לנינגראד הוסר. קצינים רבים �

סטאנדרטנפיהרר גינטר קול הורה לנהג להחנות את ה"פורשה D" ליד מכוניתו של סטאנדרטנפיהרר איבו יונקרבאודן. הוא תהה מ�

דיינובזמן שלטונו של הארון אלרשיד בבגדד, היהודים חיו חיי רווחה ושגשוג. המלך אהב אותם ונתן להם את המשרות המכובדו

הדמות הגבוהה בכתה, מהמקום שלי יכולתי לראות שזו אישה צעירה, את הפנים שלה, לא הצלחתי לזהות, על פניה הייתה הבעת היס

----------אני לא ממשיכה את הסיפור כי לא באלי....-----------------------------------------------------------------

אחרי 43 דקות בערך, שוב נזכרתי באותה זקנה נחמדה ומוזרה, אולי האדם הכי מוזר שפגשתי בימי חיי. ככה פתאום התחלתי לחשו�

חלק ב'"אני חושבת שאני נמשכת לבנות"."איך הגעת למסקנה הזאת?"ענת,הפסיכולוגית של אמילי שאלה."אני התאהבתי במישהי""מי ז

עמוד 1 מתוך 3
1 2 3