דיימונז(שדים)- פרק 5

אחרי האמבטיה איה מלבישה אותי. את הבגד הזה לקח לי ולאמנדהשעתיים למצוא. אם בהתחלה חשבתי שלאמנדה לא אכפת מבגדים עכשיו אני יודעת שטעיתי. אמנדההסבירה לאיה בפירוט איך אני צריכה להיראות ואפילו רשמה לה את זה למקרה שתשכח. מכיוון שהחצר שלי גובלת בים אם החליטה שיהיה טיפשי אם זאת תהיה סתם מסיבה. אז זאת מסיבת בריכה. או ים. או שניהם כי יש לנו גם בריכה.
אני לבשתי קודם את הביקיני הטורקיז-נוצץ שלי.החלק העליון שלו בצורת סרט והחלק התחתון עם כיווצים בצדדים. מעל זה איה מלבישה לי מכנסי סקיני ג׳ינס עם שלייקס. אני מרגישה ממש חשופה אבל לא אומרת כלום. איה מנפנפת בשיער שלי שיראה נפוח יותר. אני שמה כפכפים ומשחררת את איה לביתה. אסור שהיא תדע שאני עושה מסיבה בבית. אמנדהדאגה לכל בעצם. היא הזמינה את הדי-ג׳יי, היא דאגה שכולם ידעו שיש מסיבה ויבואו, היא דאגה לאוכל, לשתייה ולהכל בעצם. כמעט. אני דאגתי לכסף. הראשונים שמגיעים הם אמנדה וטד. אני לא יכולה להפסיק לחשוב עד כמה נראה טד חתיך במכנסי גולשים שלו. זה ממש מדגיש לו את הקוביות והעור השזוף. גם אמנדהנראית טוב. היא לובשת מעל לביקיני הכתום שלה רשת שחורה ומכנסי מיני בגזרה גבוהה. אם פעם תהיתי איך היא בחבורה אני כבר יודעת למה ממזמן. אמנדה יפה. באופן שונה, מוזר, אבל יפה. ופעם קטרין ניסתה להתחיל עם טד.
רק חשבתי על קטרין וכבר כל החבורה באות בתלבושות תואמות. חוץ מלקטרין. שלה יותר יפה.
כמעט מיד מגיעים כל השאר. מלא אנשים שאני לא מכירה. מדי פעם אני מבחינה בפרצוף מוכר. מישהו מהכיתה. מהשכבה מעליי. סאם.
אני מופתעת שהוא בא. אנחנו לא מדברים כל כך. רק שיחות מחייבות כאלה…
״היי, אומר סאם בחיוך.
מוזר אבל גם לו אני בוהה בקוביות. כמעט לכל הבית ספר יש שרירים כמו שאני שמה לב עכשיו.
הוא עוקב אחרי מבטי  ומבין. זה מצחיק אותו. אז הוא צוחק.
״מה?!״, אני אומרת בקול מבויש.
״לא סתם…״, הוא לא מפסיק לצחוק.
״דיי נוו… הצחוק שלך מדבק…״, אני אומרת אבל איך שאני גומרת אני גם פורצת בצחוק.
״טוב, די״, הוא אומר ששנינו נרגעים,״ את באה לרקוד?״
״אממ…״, אמנדה אמרה לי שאצלם אין את הריקודים הקלאסיים שאני רגילה אליהם. כל אחד רוקד איך שבא לו. אם זה לא מביך מדי כמובן.
״בואי״, הוא לוקח את ידי ומושך אותי לעבר שאר הרוקדים.
אין מה להגיד הדי-ג׳יי עושה עבודה מצוינת. אני רואה את סאם מתחיל לרקוד עם כולם. אני עוצמת עיניים ומתחילה לרקוד. לא את הריקודים שלמדתי בילדותי. ריקודים ממני. הגוף שלי משתחרר ומתחיל לרקוד בעצמו וההרגשה שלי נפלאה. לא עוד ריקודים מטומטמים שמישהו משועמם המציא. אני בוחרת את הצעדים שלי. אני פוקחת עיניים ורואה את כולם מסתכלים עליי רוקדת. אני נעצרת. אני רוקדת כל כך רע?
לא. מחיאות כפיים נשמעות סביבי וכמה שריקות. אנשים אוהבים לראות אותי רוקדת! אני מחייכת וממשיכה לרקוד.
אחרי זה אני רוקדת עוד חצי שעה בלי הפסקה. לבסוף אני מתעייפת והולכת לשתות משקה אנרגיה.
״היי״
את הקול הזה אני יזהה בכל מקום. הוא מתוק בצורה לא אנושית. מתוק מדי.
אני מסתובבת ומחייכת אל קטרין. ״אחלה מסיבה״, היא אומרת.״ ראיתי שדיברת מקודם עם סאם״, היא ממשיכה. אני מצפה לגרוע ביותר. לא יודעת למה. קטרין מפחידה אותי.
״חשבתי שאולי תזרקי עליי מילה טובה לידו״, היא אומרת להפתעתי והולכת לסאם. אני נשארת המומה באותו המקום. סתם לא דיברתי עם סאם כל הזמן?!
אמנדה מוצאת אותי ככה באותו המקום. ״היי לי, מה קורה לך?! ארגנו פה אחלה מסיבה! את באה להכנס איתי לבריכה?״, היא שואלת.
״כן, כן בטח אני באה״ , אני אומרת והולכת אחריה. אנחנו פושטות את הבגדים ונשארות עם הביקיני.
״בספירה שלי?״, היא אומרת,״אחת שתיים ו-״
אני לא מחכה שתגמור וקופצת למים. מושכת אותה אחריי.
אני עולה מעל פני המים וראה את טד לידי.
״הי״, הוא אומר ומתקרב אליי. אני לא יכולה שלא לשים לב שכמות ה׳היי׳ שאני שומעת היום הכי גדול מששמעתי אי פעם. אנחנו מפטפטים על משהו ואז שותקים ומסתכלים על הים. אני לא יכולה שלא לחשוב על דיימון. מאז אותו מקרה לא ראיתי אותו בכלל. והוא ממש חסר לי.
טד מושך אותי אליו והראשים שלנו מתקרבים. הנשיקה הראשונה שלי! ואז אני רואה מי מאחוריו. מישהו שאני לא מכירה לגמרי. בעצם כן.
עבר כבר יותר משבוע ושיכנעתי את עצמי שמה שקרה היה סתם חלום. אבל אני לא יכולה לטעות.
זה דיימון.