לב עיוור-פרק 10

-"אתם יודעים, במשך כל תשע השנים האלה לא חשבתי שאני ירצה לשקם מחדש את חיי ולהינשא שוב,אבל אז.. הכרתי מישהי, אישה פשוט מקסימה והתאהבתי בה, ועכשיו אנחנו חושבים להתחתן ו..."
אבא המשיך לדבר ואני רק עוד מנסה לעכל את זה, אבא שלי מתחתן מחדש?, איך?, מתי?..
שתקנו, אף אחד לא דיבר, לא רמי, לא אני ,ולא אבא..
ואז אבא אמר,-"תגידו משהו.."
-"אני הולך לחדר שלי." רמי אמר אחרי כמה דקות של שתיקה.
-"גם אני." חזרתי אחריו.
אני ורמי הלכנו לחדרים שלנו, ואבא נשאר לבד בחדר האוכל, אבל לא להרבה זמן כי בדיוק אחרי 5 דקות אני ורמי יצאנו מהחדרים שלנו, חיבקנו את אבא ואמרנו לו שאם הוא מאושר אז גם אנחנו מאושרים ושזה זכותו המלאה לשקם את חייו ולהתחתן מחדש...
אבא אמר שמחר היא תבוא לכאן, כדי להכיר אותנו והיא תביא גם את הילדים שלה..
-"יש לה ילדים." רמי ואני שאלנו.
-"כן, שתיים. אחת בגיל שלך, ניצן ואחד בן חמש."
-"אהה.." אמרנו.
-"היא תבוא בערב?". שאלתי.
-"כן."
-"יופי, אז נדאג שכול הבית יהיה נקי ויפה."
-"אני אוהב אתכם". אבא אמר וחיבק אותנו.
..
בלילה חלמתי חלום מאוד מוזר,חלמתי שאבא מתחתן ,אני עם שמלה לבנה ורמי עם חליפה לבנה ופתאום אני שומעת שוב את אותם קולות שמצחקקים והפעם אני כן מגיעה אליהם, ומה אני קולטת?, את איתמר, צוחק אבל הוא לא היה לבד ,היה איתו עוד מישהו אבל לא הצלחתי לזהות, שתיהם עמדו שם וצחקו, התקרבתי אליהם ואמרתי תפסיקו!, תפסיקו לצחוק, אבל הם המשיכו לצחוק, אבא קרא לי-"ניצן,בואי". , אבל אני לא הלכתי, נשארתי איתם וביקשתי מהם שיפסיקו לצחוק, ופתאום שמעתי עוד צחוק, צחוק מוכר, אמא?, אמא למה את איתם, למה את צוחקת איתם? שאלתי.
אבל אמא לא דיברה, היא המשיכה לצחוק איתם ואז לאט לאט כולם התחילו להצטרף ולצחוק, ואני הייתי לבד, רמי ואבא פתאום נעלמו ואני הרגשתי שאני בוכה מתוך חלום ואז קמתי, ועדיין היה לילה, לא רציתי לישון ולחזור לחלום ההוא, קמתי, התיישבתי על כיסא הדלקתי את המנורה, לקחתי את המחשב הנייד הדלקתי אותו והתחלתי לכתוב ביומן הוירטואלי שלי:
מעניין למה מריסה רוצה לבקר את איתמר, וג'יינה ,למה היא כל כך נמנעת מלראות אותו?
איך שהייתי רוצה להיכנס לשנייה לתוך הראש של מריסה כדי להבין איך היא חושבת, ומה פשר החלום המוזר הזה? ....
-כול הלילה ישבתי מול המחשב ומילאתי חצי יומן, אני חושבת.. בבוקר שמתי איפור כדי שלא יראו שהעניים שלי נפוחות מרוב שלא ישנתי אבל זה לא עזר כי כשהגעתי לביה"ס הכינוי החדש שלי היה-"עיוורת נפוחה".. בכל אופן בביה"ס רציתי רק לישון, כמעט נרדמתי באחד השיעורים המשעממים של המורה למתמטיקה, ובאנגלית בכלל, נרדמתי על השנייה שהמורה אמרה, -"good morning class"
ואז בהפסקה משהו מאוד מוזר קרה, ובואו נאמר שהמשהו הזה דיי העיר אותי...