ילידי המוות- פרק 2

נעמה ניסתה להזעיק עזרה, "משטרה! מישהו! עזרה!", זעקה, אך לשווא.
המקום נראה נטוש, כנראה בגלל הבחור המטורף, חשבה.
"הקולות! עזרי לי להיפטר מהם! בבקשה!", צעק הבחור.
היא החליטה להתקשר למשטרה. היא שלפה את מכשיר הסלולארי העגול מכיסה והקישה: 1,0,0.
נשמע צליל חיוג, ולפתע צלצול מחריש אוזניים. "אנו מצטערים, הקו נותק עקב סיבות מסווגות."
ההודעה נשמעה שוב ושוב. "אנו מצטערים, הקו נותק עקב סיבות מסווגות."
נעמה לחצה על כפתור ה"נתק", וחשבה, 'אם הוא שומע את הקולות שאני שומעת, אולי אקח אותו הביתה.. ונדבר?'.

***
יום שלישי, ה-15 בנובמבר.
"יומני היקר,
אתמול בבוקר פגשתי בחור מטורף, או למעשה, לא באמת מטורף, את זה גיליתי לאחר שדיברתי אתו בבית.
הוא סיפר לי שאתמול הוא חלם על.. קולות משונים. הם אמרו לו "שצאצאו יחווה חוויה.. שהם חוו מזמן.."
הדבר המפחיד בזה, היה שמה שאמרו לו הקולות, אמרו לי הקולות בפעם הראשונה שחלמתי עליהם. מפחיד. אני הולכת לחקור עוד. אמשיך לכתוב מחר.
נ.ב. החלומות לא הפסיקו."

***
נעמה ביקרה בביתו של הבחור. דרך אגב, שמו נועם.
היא ניסתה לדבר אתו, אך לאחר זמן מה, הוא נעשה עצבני.
ללא אף אמירה, הוא ניגש לחדר קטן יותר, שבו ניצב מחשב נייד, שחור, ושם הוא כתב בחיפוש של "גוגל" את המילים הקטלניות- קולות הילדים.
נעמה השתרכה אחריו, ועל הצג נפתח אתר שרקעו שחור, ובמרכזו פורום.
"הנה", אמר נועם, "חיפשתי את זה אתמול בלילה, פחדתי ללכת לישון. פחדתי שהקולות יידברו אליי שוב"
הוא "גלגל" את האתר ואמר: "אלו אמירות של אנשים מפוחדים, כמוני וכמוך, ששומעים קולות של ילדים קטנים. תיכנסי אל אתר זה מביתך, זה יעזור לך להבין דברים, או לענות על שאלותייך..", אמר בפחד, "בכל מקרה, הגיע זמנך ללכת.. יש לי.. עיסוקים", סיים וליווה אותה אל הדלת הראשית, העשויה עץ.