הממלכות 10

אדוארד פסע במהירות. הוא היה צריך לדבר עם לוסי בדחיפות, היה לו משהו חשוב להגיד לה. בעודו הולך נזכר במכתב שהגיע זה עתה. המכתב היה אפוף מסתורין, כמו המסתורין שתמיד היה סביב מורו. הוא עדיין לא הבין למה מורו לא יכל להגיע בעצמו לתחרות. הרי כל שאר המורים הגיעו ורק מורו לא הגיע. אדוארד המשיך לחשוב על מורו והתפלא לגלות שלא ידע הרבה. אדוארד לא ידע מאין מורו הגיע, ועכשיו כשחשב על זה הוא אפילו לא ידע את שמו. הוא התחייב לקרוא לו המורה. בלי שאלות. אדוארד אולי לא שאל אך בראשו התרוצצו אינספור שאלות. מה השם של מורו? תמיד שמורו חתם על מסמכים הוא חתם כ-״ כ.מורך׳. לפחות אדוארד ידע שתחילת השם האמיתי של מורו הוא כ. מדוע ניסה לשכנעו רעה על הממלכה הראשונה? לאדוארד היא לא נראתה כל כך רעה. במיוחד לא הנסיכה. אדוארד גירש מחשבה זאת מראשו, הוא חייב למצוא את לוסי.
***
לוסי ראתה את אדוארד מתקרב. ליבה החסיר פעימה למראה דמותו החסונה. שערו החום מתכתי היה פרוע יותר מתמיד בשל הרוח החזקה. כשהתקרב לוסי הרגישה כאילו היא טובעת בים כחול סוער בעיניו. אדוארד התבונן בה אף הוא במבט מרוכז. לפתע שלח את ידו ואחז בידה. לוסי הרגישה במגע הקטיפה של קופסה זעירה ובחום ידו, היא עצרה את נשימתה, האם זה באמת מה שהיא חושבת שזה?
אדוארד המשיך להביט בלוסי באותו המבט, בוחן כל תו בפניה. ״ לוסי יש משהו שאני הייתי צריך להגיד לך כבר מזמן,אבל דחיתי את זה ועכשיו אני מצטער על כך. אבל למרות שאני יודע שהייתי צריך להגיד לך את זה אני פשוט לא יכול. ״ הוא הרכין את מבטו ושלף מעטפה מכיסו. ״קחי את זה, הכל מוסבר בפנים.״הוא שלף את ידו מידה והלך, מותיר את לוסי ברגשות מעורבים.
לוסי רצתה לפתוח את המעטפה, אך משהו עצר בעדה. מבטה נח על הקופסה הקטנה שנחה בידה, בידיים רועדות פתחה את הקופסה וליבה כמעט עצר מפעימותיו כשראתה בתוך הקופסה טבעת משובצת אבן אזמרגד ויהלומים זעירים.