אני כותבת יומן חלק 7

יום חמישי בהפסקה הגדולה בבצפר
הלכתי לספרייה וישבתי שם סתם כי היה לי משעמם, חשבתי על כל הקניות המטורפות שלנו עם הדגש גדול על המטורפות.
אני חושבת שכשאני אחזור הבייתה אמא תעניש אותי קשות על זה שביזבזתי את כל הכסף שהם נותנים לי לקניות, נו טוב, עוד מעט בכל מקרה אני אתחיל לעבוד.
אני מקווה שהשנה אני לא אצטרך לחגוג 14 שנה ל"בלי חבר" זה יהיה כל כך מעצבן אם כן! ויש לי עוד שלושה שבועות!.
היום זה היום הראשון ללימודים, המצב:
לירון וקרן לא מסתכלות אחת על השניה.
יואב נישק את קרן (!!!!!).
שובל מביטה בי מבטים מודאגים.
ליהי לא הגיעה היום משום מה.
אני מתחרפנתתתתת!!!.

יום חמישי 13:00 בביתתת!!
נכנסתי הבייתה ושמעתי את אמא חותכת סלט, בגלל שאמא שלי עבדה בחופש יותר מהרגיל אז היא יוצאת מהעבודה מוקדם יותר לבינתיים (איזה כיף!).
לאמא שלי קוראים יונית, ואני לא אגיד בת כמה היא כי לא שואלים "אישה לגילה" ברור?!.
"היי מותק! איך היה בבית הספר??" שאלה.
"בסדר!!" קראתי ועליתי לחדר שלי וחשבתי איך אני אחגוג 14.
אמא שלי נכנסה לחדר שלי "בואי נשב ונדבר" חייכה אליי.
"יש לך עוד מעט יום הולדת 14, מה את מתכננת?"
נשכבתי על הגב בסימן של "אין לי כוח לזה עכשיו".
"טוב כי... מצאנו אולם דיי ט-" קטעתי את אמא שלי במבט שלי "אמא, אני לא רוצה יום הולדת גדול" אמרתי והיא הביטה בי "למה?".
"אני כבר לא ילדה קטנה, אני רוצה לחגוג עם הבנות"
"אבל אתן מעט מדי ו.."
"אז נזמין גם את המפשחה"
"אוקיי, אני רואה שנצטרך לדבר על זה יותר מאוחר" עכשיו אמא קמה ויצאה מהחדר, לא רציתי להעליב את אמא אבל אין מה לעשות, היא הייתה צריכה להבין מההתחלה שלא באלי לדבר על זה.