דיימונז- פרק 36

״לייל?! לייל?!״ אני שומעת קולות
״הנה היא מתעוררת!!!״
״אולי תהיו כבר בשקט?!״
״לייל? לייל את רואה אותי?״ אני שומעת את קולו של סאם.
״אהההה?״ אני ממלמלת ומתיישבת. אני יש מצטערת על זה שעשיתי את זה כי הראש כואב לי ברמות נוראיות ״א-איפה אני?״ 
״לייל!״ מישהי מתנפלת עליי בחיבוק.
״א-א-אמ?״ אני רוצה להיות בטוחה ״מה...מה את עושה פה?״
״איזו קבלת פנים זאת גם כן!״ היא אומרת בציניות וממשיכה לחבק אותי 
״מי זה שם מאחורה?״ אני שמה לב לכמה צללים מאחוריה.
״אלה דילן, איה,סאם ו-,״היא מתקרבת ללחוש לי ״קתרין.״
״גם טד רצה לבןא אבל...אמרתי לו שעדיף לא כי אני מניחה שגם ככה יש עלייך הרבה עומס וזה לא יהיה טוב אם הוא יבוא...״
״אהההה...״ אני ממלמלת ״אמ?״
״כן אל?״ היא שואלת בדאגה.
״לא כיף לי״ אני אומרת לה ברצינות.
היא פולטת צחוק משחרר, כאילו היא שמחה שאמרתי את זה.
״מה מצחיק?״ אני לא מבינה.
״כלום לא מצחיק!״ היא מנידה בראשה תוך כדי חיוך גדול.
״יש לי סחרחורת...״ אני אומרת כשהעולם ממשיך להסתובב. אני מתחילה לאבד את הריכוז בה.
״לייל? לייל? תשארי איתי! תתמקדי בי! לייל? לייל!״ אני שומעת את ההוראות של אמנדה כשהראייה שלי מתערפלת.
ברגע הבא אני מוצאת את עצמי על המיטה במרפאה שאליה הולכתי את סאם.
״קודם הוא אחר- כך את, את אוהבת את המרפאה הזאת אה?״ הרופא ממקודם מתקרב אליי.
אני מסתכלת עליו.
״החברים שלך בחוץ, לא הכנסתי אותם כי את צריכה ברגע זה לנוח.״ הוא אומר ואני ממשיכה לשתוק. ״את רוצה אולי לספר לי מה קרה?״
״זה רק יעזור לנו להבין איך לטפל בך...״ הוא ממשיך כשאני לא עונה.
אני נזכרת בסבתא שלי. בזה שהיא אמרה לי לא לספר. אז זה מה שאני עושה. שותקת.
״אז כשתרצי לדבר איתנו, תזכרי שתמיד יהיה רופא בסביבה, בינתיים הדבר היחיד שאת צריכה לעשות זה לנוח.״ הוא אומר ויוצא מהחדר. משאיר אותי לבד.