המסע אל האמת - הקדמה חלק ב'

* * * * *
חן:
טוב, אני אעשה את זה מהר כי יש לי כמה מבחנים שאני צריכה ללמוד אליהם.
אז אני חן, בעיקרון לשם שלי אין שום משמעות מיוחדת מבחינת ההורים שלי, אבל אם תשאלו את אחותי היא תגיד לכם שחן הגיע מ-'חננה'.
כן, אחותי שונאת אותי, וגם אני לא בדיוק אוהבת אותה. היא ילדה מוזרה ולא אחראית. היא שונה ממני. שונה מאד.
אני לא יודעת מה היא סיפרה לכם אבל אני די בטוחה שלא דברים טובים.
לי ולרוני יש חילוקי דעות לגבי דברים מסוימים. יש לנו סדרי עדיפויות שונים, מה שחשוב לי לא ממש חשוב לה.
לי חשוב מאד העתיד שלי, אני רוצה להפיק את המרב מעצמי בשביל להתקבל לאוניברסיטה גבוהה, ולעבוד במשהו שיעזור לי בחיים –בדיוק כמו ההורים שלי.
אבל את רוני זה ממש לא מעניין, אם היא מקבלת 65 במבחן זה מצוין בשבילה. רוב הציונים שלה נעים בין 30 ל-50, אבל יש לה גם לא מעט אפסים על כל המבחנים שהיא מפסידה.
את רוני ממש לא מעניין מה ההורים שלי רוצים, לא חשוב לה לרצות אותם, לעשות להם נחת. שום דבר לא מעניין אותה חוץ מעצמה.
אבל מה שהכי נורא הוא שכל מי שרואה אותי ומכיר את רוני חושב שאני כמוה, איזו מופרעת.
וסליחה אבל איזו רשות יש להם לחשוב ככה? באיזו רשות הם משווים בינינו?
חוץ מקשר דם אין לי ולרוני שום קשר אחר.
אני ממש לא רוצה שום קשר עם היצור הזה שאנשים קוראים לו התאומה שלי!