טויות של נערה מתבגרת-פרק 7-

כשחזרתי עם חמש כוסות קולה על מגש....רציתי למוות
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -- - - - - - - - - - -
הבנות הפוסטמות צרפו את השולחן שלהם לשולחן של הבנים!
למה???.למה זה מגיע לי??????
הגשתי לבנים את הקולה ומהרתי לברוח מהמקום.
"מייייייקקקקק" קראתי בקול בדרכי למטבח.
מייק הוציא ראש מהמטבח וחייך אלי חיוך מטומטם."מה?" שאל בתמימות.
"למה הבנות צרפו את השולחן שלהן לשולחן של הבנים..אתה יודע, השולחן ש*אני* מגישה בו" צרחתי.(אל תדאגו,עם כל הרעש שהיה שם אני בספק אם משהו מלבד מייק שמע אותי)
"אה...אמ......תביני,הן לא הפסיקו לפזול לכיונם של הבנים,אז רק הצעתי להן לצרף את השולחנות..." אמר מייק באדישות מאוסה.
"חתיכת כלב!!!!!!אתה יודע שאני מגישה לבנים..אתה......"זרקתי את המגש הריק על הדלפק בחוזקה.
"בסדר,מה העצבים? אני אגיש לבנות ואת תגישי לבנים" המשיך מייק עם הברבורים המטופשים שלו.
"אוף!!!! אתה כזה - - -"
"קטניס"קרא לי ג'וסף מהמטבח.
סמנתי למייק 'אצבע משולשת' ונכנסתי למטבח,ג'וסף היה צריך שאני אסמן לו כמה דברים.....
אני שונאת את מייק!! שונאת! שונאת! שונאת! שונאת! שונאת! שונאת!!!!!!!!!!
אז כן....התפדחתי מהפוסטמות! אחריהכול אני ריכלתי על החברה שלהן. החברה שהן הכי תפסו ממנה!!!!! (שיוא'ו זה היה פדיחות).
"אה...קטניס...???"אמר מייק כשהוא נכנס למטבח. "הם קוראים לך" אמר.
"לא מענין אותי,תלך *אתה*" אמרתי והכנסתי את התפוז שהיה בידי למכונת הסחיטה (למיץ תפוזים..אתם יודעים). 'חבל שאני לא יכולה למעוך את הצורה של מייק במקום למעוך את התפוז הזה'
חשבתי לעצמי.'לפחות יצא ממנו משהו...'מיץ מייק', איכס,בטח יהיה לזה טעם נורא...' השתעשעתי במחשבה..
"אבל *הבנים* קוראים *לך*"
"יופי! אני לא רוצה ללכת" אמרתי כשגבי עדיין מופנה למייק.
"למה? הילדה הקטנה מתפדחת מחבורת בנות?" רק זה חסר לי..שמייק יחפור לי על הנושא הזה במשך כל חיי.
"לא,לא,אני אלך..." צעקתי ויצאתי מהמטבח.
כ"כ התפדחתי מהפוסטמות האלה....
מייק קרא לי.הסתכלתי אל מעבר לכתף,מייק הוציא את ראשו מהמטבח וחייך את חיוכו הידוע לכולם.....'שטני'. "בהצלחה" אמר.

""מה החלטתם? מה אתם רוצים?" שאלתי את חבורת הבנים ונמנעתי מלהסתכל לכיונם של הפוסטמות.
"אני רוצה טוסט ביייצה" אמר ראיין.
רשמתי בפנקס את ההזמנה.
"ו...כולנו רוצים סלט בולגרית" אמר ג'ורג.
"סלט אחד?"שאלתי.
"כן" ענה.
"אוקיי." אמרתי ופניתי ללכת חזרה...אבל אז קלרה,אחת הפוסטמות אמרה:" היי היי,בואי בואי,לא גמרנו פה את ההזמנה".. נאלצתי להסתובב ולגשת לפוסטמות..כמה צפוי.
"מה אתן רוצות?" שאלתי בשקט.
"אמ...אני חשבתי להזמין פסטה,אבל כשמסתכלים עלייך התאבון יוצא..."אמר קייט
"זה לא מעניין אותי מה רצית להזמין" אמרתי והסתכלתי עליה באותו מבט מזלזל שהיא הסתכלה עליי.
'הופה..קטניס,כל הכבוד..הצלחת לענות להן מבלי להשתעל בין מילה למילה.....' עודדתי את עצמי(במחשבה כמובן...)
"פשוט תביאי לנו וופל בלגי....וחמש כוסות שוקו חם עם קצפת"אמרה אדל.
"בסדר.." אמרתי והתרחקתי מהן בעודי כותבת את ההזמנה שלהן בפנקס.
"רגע..רגע..קטניס..." קראה לי אחת הבנות.
"אמ???" הסתובבתי חזרה.
"את פוסטמה,שמנה ומכוערת. תרשמי גם את זה" אמרה קייט.
כלבבבה! אני שונאת אותה! אוף אני שונאת את כולם פה!!!!!!
הלכתי בעצבים למטבח להביא את ההזמנה לג'וסף.
כשנכנסתי גילתי את מייק יושב שם על הספסל ומתפוצץ מצחוק.
"יוא,זה היה מצחיק...' תרשמי את זה '" צחק מייק.
עכשיו הכול ברור,מייק שמע את 'ההזמנה' של הבנות.הוא שמע שקייט החולה הזאת ירדה עלי.(אין לי מושג איך בדיוק הוא שמע..מתאים לו לעמוד ליד מבלי שאני אדע..)
"דיי,תפסיק!!" צרחתי עליו,אבל זה רק הצחיק אותו יותר.
"לעזאזל איתך,תפסיק כבר לצחוק..." צרחתי. מייק כמעט נחנק מרוב צחוק...
אפריל הציצה לתוך המטבח.
"אֶ...מייק...שולחן 2 צריך פינויי"אמרה.
מייק הפסיק לצחוק באחת והסתכל בעניו הירוקות לתוך עינייה של אפריל.
"ו...*לא* , אל תעשה את הפרצוף הזה,אני לא הולכת לפנות שם במקומך..." אמרה אפריל ונעלמה.
"לך אדיוט אחד" יריתי בו.
"אדיוט?טוב,זה לא מעליב, לעומת מה שאדל אמרה לך.." הוא צחקק מעט ויצא מהמטבח.
יצאתי אחריו לכיוון השולחן שבו ישבו אליטה ,בראד והחברים שלו.
" היי קטניס, יש לך קצת זמן לשבת איתנו?" שאלה אותי אליטה כשהתקרבתי.
" משהו כזה"עניתי והצטרפתי אליהם.
"את נראית מצוברחת" אמר אחד חברים של בראד.
אליטה הסתכלה עליי במבט שואל.
"מייק" עניתי.
" הכול ברור עכשיו" ענתה אליטה וחייכה חיוך קטן.
"מייק זה הבחורצצ'יק הזה מ-י"א?" שאל אותו בחור שאמר שאני מצוברחת.(בחיי,אין לי מושג איך קוראים לו)
"כן" עניתי.למרות שלא ידעתי לאיזה מייק *הוא* התכוון בדיוק. יש לנו עוד כמה 'מייקים' בשכבה.
"בחור שובב" ציין. ללא ספק הוא התכוון למייק *הידוע לשימצה*...
"ספר לי על זה" אמרתי וגלגלתי עיניים.
"היי קטניס,ג'וסף אמר שההזמנות שהבאת מוכנות" אמרב שמיקה שעברה על ידי.
"רגע,את קטניס"? שאל בחור בלונדיני שעד עכשיו לא הייתי מודעת לקיומו.
"אהה" השבתי כשנעמדתי.
"אז את קטניס המדוברת" אמר הבלונדיני יותר לחבריו מאשר לי.
הם-כאילו קלטו למה הוא מתכון והתחילו לחייך.
"מה הולך פה?" שאלתי.
"שום דבר,לכי למטבח"האיצה בי אליטה.
מה יש לי להגיד? היא צודקת,כמו תמיד אני חייבת לרוץ למטבח.
* * *
סרבתי לטראמפ של פרד,לא התחשק לי לראות אף אחד!היום הזה היה נורא.....אני שונאת את מייק!!
אז כשעשיתי את דרכי לשולחן הידוע עם כל האוכל על המגש, מייק בא מאחורי והבהיל אותי שיש לי ג'וק על הכתף.
כמובן שקפצתי כמו חיה-וכתוצאה המגש נפל לי מהידיים!
מייק ברח למטבח.ואילו הבנות צלמו אותי בפלאפונים שלהן.
כולי התלכלכתי משוקו וסלט ארורים... אליטה רצה אלי ועזרה לי לקום,אפריל ושמיקה נגשו להרים את הליכלוך,ופרד העביר ניגוב קל.
אז גם פדיחות לא נורמליות וגם מייק הצליח להרוס לי את היום....
אני לא יודעת למה,אבל באמצע הדרך גלתי את עצמי נאבקת בדמעות שאיימו לפרוץ החוצה כל שניה.

כשנכנסתי הבייתה גלתי את הארי מול הטלויזיה בסלון,ואת שני ההורים שלי שותים כוס קפה במטבח.
"היי"אמרתי כשנגשתי להוציא בקבוק מיים קרים מהקרר.
"שלום מותק" ברך אותי אבא.
" למה את נראית כך נסיכה?" שאלה אותי אמא בדאגה כשראתה את כתמיי השוקו על בגדיי.
"זה סתם שטויות..זה כלום.." עניתי ומהרתי להסתלק לחדר שלי.
הערב זה הזמן הכי טוב של ההורים שלי.שניהם יושבים כדרך קבע במטבח ושותים כוס קפה... והם גם מרבים להשתמש הרבה במילים:"מותק" או"בובה..." קיצר-אם אתם רוצים לבקש מהם איזה משהו..פשוט תפנו אליהם בשעה 11 וחצי בלילה.
נכנסתי לחדר שלי.החדר שלי הא בקומה השניה של הביית.למעשה החדרים של כולנו(הילדים)הם בקומה השניה..
החדר שלי הוא הכי קטן (ברוורררר,למה ש*אני* אקבל את החדר הגדול????) החדר של ג'יימס צמוד לחדר שלי.(יש בין החדרים שלנו חדר אמבטיה,כמין אמבטיה משותפת כזאת....,יש כניסה לאמבטיה רק דרך החדר ושלי והחדר שלו,כך שאני יכולה להתגנב לחדר שלו *אם* דלת האמבטיה שלו פתוחה-שזה אומר...בכול זמן...) החדר של הארי הוא בסוף הפרוזדור.להארי,בניגוד אלי ואל ג'יימס,יש אמבטיה משלו.הוא לא צריך לסבול את השירים-יותר נכון..-הזיופים של ג'יימס באמצע הלילה.....

-יום חמישי-(יום למחרת)
"את בסדר?"שאלה אותי אליטה כשנכנסתי לרכב.
"בטח,אתמול כ"כ נהנתי.." אמרתי בעצבים גלויים. בראד הנמיך מעט את המוסיקה.
"אז..טוב ,עזבי,לא משנה" אמרה אליטה והסתכלה על בראד.
"מה יש?"לא הבנתי.
"נו,אליטה מאמי,סכמנו שאת מספרת לה..." דחק בה בראד.
"מה? לספר לי? טוב,לגמרי סקרנתם אותי,תגידו מה שרציתם להגיד כאן ועכשיו!!!!"
"נווו.." אמר בראד והסתכל על אליטה.
"טוב,טוב.."התעצבנה אליטה.
"קטניס,אני חייבת להגיד לך משהו- - - "
"או באמת? למה אני לא מופתעת שאת אומרת את זה?" קטעתי אותה.
"סליחה" התנצלה אליטה ומהרה להמשיך.
"את זוכרת אתמול....שהחברים של בראד שאלו אותך אם את קטניס..?" שאלה אליטה.
"כן,הם אמרו שאני קטניס המדוברת" עניתי
"ו..זה לא מסקרן אותך?" אליטה נשמעה מופתעת.
"זה לא סקרן אותי *עד עכשיו*" הסקרנות איימה לפוצץ אותי.
"טוב..אז...אין לי מושג למה הם חושבים ככה...וברור שאני ובראד נסנו להסביר להם שזה לא נכון..."
" נו כבר!תגידי.." דחקתי בה..
אליטה אמרה את המילים הבאות במהירות..
המילים הללו הצליפו בי בחוזקה ואיימו לשתק אותי...
או אלוהים....אני גמורה!!!!!