להיות בן של מיליונר- פרק 4

נכנסתי לספרייה. אני זוכר שכשהייתי ילד קטן הייתי בא הנה עם אמא שלי, שהייתה באותו זמן מפוטרת מהעבודה והלכה איתי לספרייה. היא ישבה וקראה לי ספרים בשולחן הקטן של הילדים והציגה לפני תמונות והצליחה לגרום לי לצחוק עד שעשיתי במכנסיים. היא הייתה מדהימה עד שהיא קיבלה עבדוה חדשה, להיות עורכת דין ומאז היא כאילו שכחה מאיתנו, ואז הגיעה לינוי, ואני כל כך קינאתי בה, בכך שכל יום אמא הלכה איתה לספרייה לקרוא לה ספרים, קינאתי בה, מאוד.
ניערתי את ראשי ממחשבות ועקבתי אחריי לינוי והסתכלתי על הספרים שהיא לוקחת. "מנהרות", "דמדומים" היו רק חלק מהספרים שהיא לקחה. היא אוהבת לקחת הרבה ספרים ואז פשוט לקרוא אותם בלי סוף, וזה מה שאני הולך לעשות, או להתחיל.
ניגשתי לספרניית וביקשתי ממנה עזרה. "אזיה ספרים אתה אוהב לקרוא?" שאלה אותי ואני חשבתי על איזה ספרים ושום דבר לא עלה לראשי ולכן סיפרתי את האמת. "אני רק עכשיו מתחיל לקרוא" ראיתי שהספרניית מתאפקת מלא לצחוק ומיהרה להוביל אותי לספרים של הילדים. "אולי כדאי שתשב כאן ותתחיל לקרוא, אחריי זה, אולי תעלה קצת ברמה" היא מיהרה להסתלק ולהשאיר אותי לבד.
שמעתי מעליי את לינוי צוחקת עליי "תראו מי קורא ספרים של תינוקות! תקרא אולי את "מי אוהב את אמא?" אתה! טוב זה ברור!" היא צחקה והלכה משם בעוד היא מניפה את הקוקו שלה בשוויצריות כזאת. נחרתי בבוז והמשכתי לקרוא. מזווית עיניי ראיתי את מיה, מוציאה ספר מן המדף ומתחילה לדפדף בו. ראיתי שהספרים עומדים ליפול ולכן עזבתי את הספר ומיהרתי לתפוס את הספרים לפני שייפלו.
"וואו, תודה" אמרה והמשיכה לדפדף בספר שלה ומהצד ראיתי את הספרנית מסתכלת עלינוי ומסמסת לאנשהוא.
"בבקשה" אמרתי והיא הלכה והתרחקה למדפים של הרפתקאות ופנטזיה.
מיהרתי ללכת אחרייה, ולקחת את כל ספר שהיא אוהבת.
"אז את אוהבת סיפורי פנטזיה והרפתקאות?" שאלתי אותה וראיתי שהיא חיפשה איזה ספר ומילמלה משהו. "אהה כן בערך. אני אוהבת גם רומנים, זה נורא מרגש" אמרה לי והוציאה ספר שנקרא "פרסי ג'קסון". מיד זיהיתי את הספר, לינוי קראה את כל הסדרה בחודש הקודם. "אז על מה את יכולה להמליץ לי?" שאלתי אותה ודיעתי שאני קצת מעצבן ואז היא פשוט החטיפה לי מבט "יניב, אל תתחיל איתי טוב? במיוחד לא ב"על מה תמליצי לי"" ואז היא פשוט הסתובבה והלכה משם.