ז'אנר: סיפורים בהמשכים
1 תגובות
עולמות שונים (פרק 50)
היה צלצול והלכנו לכיתה..
~ככה עבר היום~
הלכתי הביתה אחרי שקבענו שכולם באים עלי בחמש [השעה הייתה שתיים וחצי] ,נכנסתי הביתה ושם אני רואה את אמא שלי יושבת ומחכה לי.
אני לא התייחסתי עליה ועליתי למעלה במדרגות והיא עלתה אחרי ,אבל אני הספקתי להיכנס לחדר ולנעול את הדלת על מפתח.
אמא "תפתחי את הדלת הזאת מיד גברת צעירה" היא אמרה בקול כועס מהצד השני של הדלת ,ואני לא עניתי לה רק נשכבתי על המיטה.
אמא "תפתחי לי עכשיו" היא צעקה לי ,היא דפקה על הדלת כמה דקות עד שממש נמאס לי ופתחתי לה את הדלת ועמדתי מסתכלת עליה.
אני "מה רצית?" שאלתי ביובש
רוז [אמא שלי] "לדבר איתך" היא אמרה לי באותו טון דיבור.
אני "דברי" אמרתי לה היא הסתכלה עלי לכמה שניות ,ואחרי שראתה שאני לא מתכוונת לתת לה להיכנס לחדר.
רוז "אני ושון התמקמנו וחשבנו שזה הכי טוב שתעברי לגור איתנו" היא אמרה לי ואני הייתי בשוק
אני "לא ,החברים שלי פה ואבא פה.. ואני לא עוזבת אותו יותר" אמרתי לה
רוז "כנראה לא הבנת אותי ,אני ושון החלטנו שאת עוברת לגור איתנו בעיר שעברנו עליה" היא אמרה לי בקרירות לא מראה שום רגש
אני "אם את תרחקי אותי מכאן אני ישנא אותך כול החיים שלי ,וכשאני יגדל ויהיה מספיק בוגרת אני יעזוב ואת לא תראי או תשמעי ממני יותר בחיים" אמרתי לה בקול בטוח כשכבר יורדות לי דמעות בעניים.
רוז "יעבור לך" היא אמרה והתחילה להתקדם לעבר המדרגות.
אני "אני שונאת אותך רוז" צעקתי לה וטרקתי את הדלת ,נועלת אותה ומדליקה מוזיקה בפול ווליום ובוכה כשאני על המיטה.
שמעתי מישהו דופק על הדלת שלי חזק ,כיביתי את המוזיקה.
אני "מה?" שאלתי בקול חנוק
נוי "לילי מה קרה?" היא אמרה לי
אני "אני רוצה להיות לבד לכי מי פה" אמרתי מדליקה מוזיקה שוב.
*נקודת המבט של לוק*
דין בא אלי באיזה ארבע וחצי ועשינו שיעורים במדעים ואחרי פחות משעה סיימנו ואז נוי אמרה "בואו אנחנו צריכים לצאת כבר ללילי" אז אספנו את הדברים ויצאנו.
הגענו עליה ואבא שלה פתח.
אני "צהריים טובים דור" אמרתי לאבא שלה
דור "צהריים טובים לכולם" הוא אמר לנו
נוי "איפה לילי?" היא שאלה כשאנחנו נכנסים לתוך הבית ואז שמים לב למוזיקה החזקה
דור "אני חושב שהבנתם ,היא ככה מאז שחזרתי אני לא יודע מה קרה" הוא אמר לנו
נוי "אני ילך עליה" היא אמרה ועלתה ,ואנחנו עלינו איתה.
דפקנו והיא לא ענתה ,כנראה לא שמה מהחוזק של המוזיקה דפקנו ממש חזק ואז שמענו שכיבו את המוזיקה.
לילי "מה?" שמענו אותה שואלת היה נישמע כאילו היא בכתה
נוי "לילי מה קרה?" היא שאלה אותה מודאגת.
אני "אני רוצה להיות לבד לכי מי פה" היא אמרה ושמענו את המוזיקה שוב.
ירדנו למעטה ואבא שלה נתן לנו לשתות ,אחרי רבע שעה בערך היא ירדה למעטה שמה מעיל ויצאה אנחנו יצאנו אחריה אבל לא מצאנו אותה.
דפקנו שוב בדלת של הבית שלה ואבא שלה שוב פתח.
דין "לילי נעלמה לנו, אתה יודע לאן היא הלכה?" הוא שאל אותו
דור "אמ ,אני ממש לא יודע תכנסו אני יתקשר בינתיים לאמא שלה וישאל אותה" הוא אמר ואנחנו נכנסנו לבית.
*נקודת המבט של דין*
אני לא מבין מה קרה לה ,העניים שלה היו אדומות מבכי והיא ברחה מפה.
אני לא הבנתי מה קרה, מה גרם לה להתנהג ככה ,ממש פחדתי לא רציתי שיקרה לה משהו.
אנחנו ישבנו לחוצים בבית שלה כשאבא שלה מנסה להתקשר לאמא שלה ,לאמא שגרמה לה לבכות בבצפר כי הם רבו.
אולי היא קשורה לזה..
~ככה עבר היום~
הלכתי הביתה אחרי שקבענו שכולם באים עלי בחמש [השעה הייתה שתיים וחצי] ,נכנסתי הביתה ושם אני רואה את אמא שלי יושבת ומחכה לי.
אני לא התייחסתי עליה ועליתי למעלה במדרגות והיא עלתה אחרי ,אבל אני הספקתי להיכנס לחדר ולנעול את הדלת על מפתח.
אמא "תפתחי את הדלת הזאת מיד גברת צעירה" היא אמרה בקול כועס מהצד השני של הדלת ,ואני לא עניתי לה רק נשכבתי על המיטה.
אמא "תפתחי לי עכשיו" היא צעקה לי ,היא דפקה על הדלת כמה דקות עד שממש נמאס לי ופתחתי לה את הדלת ועמדתי מסתכלת עליה.
אני "מה רצית?" שאלתי ביובש
רוז [אמא שלי] "לדבר איתך" היא אמרה לי באותו טון דיבור.
אני "דברי" אמרתי לה היא הסתכלה עלי לכמה שניות ,ואחרי שראתה שאני לא מתכוונת לתת לה להיכנס לחדר.
רוז "אני ושון התמקמנו וחשבנו שזה הכי טוב שתעברי לגור איתנו" היא אמרה לי ואני הייתי בשוק
אני "לא ,החברים שלי פה ואבא פה.. ואני לא עוזבת אותו יותר" אמרתי לה
רוז "כנראה לא הבנת אותי ,אני ושון החלטנו שאת עוברת לגור איתנו בעיר שעברנו עליה" היא אמרה לי בקרירות לא מראה שום רגש
אני "אם את תרחקי אותי מכאן אני ישנא אותך כול החיים שלי ,וכשאני יגדל ויהיה מספיק בוגרת אני יעזוב ואת לא תראי או תשמעי ממני יותר בחיים" אמרתי לה בקול בטוח כשכבר יורדות לי דמעות בעניים.
רוז "יעבור לך" היא אמרה והתחילה להתקדם לעבר המדרגות.
אני "אני שונאת אותך רוז" צעקתי לה וטרקתי את הדלת ,נועלת אותה ומדליקה מוזיקה בפול ווליום ובוכה כשאני על המיטה.
שמעתי מישהו דופק על הדלת שלי חזק ,כיביתי את המוזיקה.
אני "מה?" שאלתי בקול חנוק
נוי "לילי מה קרה?" היא אמרה לי
אני "אני רוצה להיות לבד לכי מי פה" אמרתי מדליקה מוזיקה שוב.
*נקודת המבט של לוק*
דין בא אלי באיזה ארבע וחצי ועשינו שיעורים במדעים ואחרי פחות משעה סיימנו ואז נוי אמרה "בואו אנחנו צריכים לצאת כבר ללילי" אז אספנו את הדברים ויצאנו.
הגענו עליה ואבא שלה פתח.
אני "צהריים טובים דור" אמרתי לאבא שלה
דור "צהריים טובים לכולם" הוא אמר לנו
נוי "איפה לילי?" היא שאלה כשאנחנו נכנסים לתוך הבית ואז שמים לב למוזיקה החזקה
דור "אני חושב שהבנתם ,היא ככה מאז שחזרתי אני לא יודע מה קרה" הוא אמר לנו
נוי "אני ילך עליה" היא אמרה ועלתה ,ואנחנו עלינו איתה.
דפקנו והיא לא ענתה ,כנראה לא שמה מהחוזק של המוזיקה דפקנו ממש חזק ואז שמענו שכיבו את המוזיקה.
לילי "מה?" שמענו אותה שואלת היה נישמע כאילו היא בכתה
נוי "לילי מה קרה?" היא שאלה אותה מודאגת.
אני "אני רוצה להיות לבד לכי מי פה" היא אמרה ושמענו את המוזיקה שוב.
ירדנו למעטה ואבא שלה נתן לנו לשתות ,אחרי רבע שעה בערך היא ירדה למעטה שמה מעיל ויצאה אנחנו יצאנו אחריה אבל לא מצאנו אותה.
דפקנו שוב בדלת של הבית שלה ואבא שלה שוב פתח.
דין "לילי נעלמה לנו, אתה יודע לאן היא הלכה?" הוא שאל אותו
דור "אמ ,אני ממש לא יודע תכנסו אני יתקשר בינתיים לאמא שלה וישאל אותה" הוא אמר ואנחנו נכנסנו לבית.
*נקודת המבט של דין*
אני לא מבין מה קרה לה ,העניים שלה היו אדומות מבכי והיא ברחה מפה.
אני לא הבנתי מה קרה, מה גרם לה להתנהג ככה ,ממש פחדתי לא רציתי שיקרה לה משהו.
אנחנו ישבנו לחוצים בבית שלה כשאבא שלה מנסה להתקשר לאמא שלה ,לאמא שגרמה לה לבכות בבצפר כי הם רבו.
אולי היא קשורה לזה..
רציתי להוסיף:
האם יקרה ללילי משהו?
האם היא תחזור הביתה?
ואיך כולם יגיבו?
הכול בפרק הבא -מקווה שיהיו קוראות..
[אני מרגישה כאילו אני בתוכנית ראליטי]...
האם יקרה ללילי משהו?
האם היא תחזור הביתה?
ואיך כולם יגיבו?
הכול בפרק הבא -מקווה שיהיו קוראות..
[אני מרגישה כאילו אני בתוכנית ראליטי]...
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
"היי חמודה". דנה הסתובבה למשמע קול לא מוכר. לפניה עמד גבר בתוך ענן של עשן סיגריה.היא לא הגיבה."את יודעת מה השעה?"ה..
מתן התרחק מקים והיתיישב על המחשב , אחרי כמה דקות שקים חזרה לעצמה היא קלטה שעשתה טעות די גדולה , היא לא ידעה מה לע..
"stop juli! We can't take your many for this" הצעקות העירו את הילדה הקטנה, היא קמה מהמיטה ורצה כדי להקשיב לשיחה."I know that we are sisters but... ..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13853
סיפורים
13853
סה"כ
מחברים
2455
מחברים
2455
משתמשים
אונליין
61
אונליין
61













.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 12.11.11