עולמות 3 ~ פרק 7

*נקודת מבט אריק*
עמדנו כולנו בשתיקה. איך לא חשבנו על זה קודם? איך לא חשבנו שהן במבוך?
''מה אנחנו עושים פה? בואו נלך'' אמר גיא. כולנו אספנו את הדברים שלנו ורצנו למכוניות שלנו.
''רגע, אתםם לא חושבים שצריך לעדכן את מיכאל?'' שאל בן.
''אני אעדכן אותו'' אמר טום והוציא את הפלאפון שלו וחייג למיכאל. בנתיים כולנו נכנסנו למכוניות ונסענו לכיוון האחוזה.אני ממש מקוה שבן צודק, אני כ''כ מתגעגע אליה. הגענו לאחוזה, מיכאל חיכה לנו מחוץ לאחוזה ליד הדלת האחוזה.
''אתם חייבים לראות את זה'' מילמל מיכאל ופתח את הדלת. ליד הדלת היו אוזניות לבנות על הרצפה המסודרות בצורת חץ לכיוון המדרגות.
''הם של נופר'' אמר בן. ידעתי למה זה פה.
''הן מובילות אותנו'' אמרתי נדהם.
''מה?'' שאלו כולם.
''הן מבילות אותנו אל המבוך, הן מובילות אותנו ע''י חפצים. אתם לא רואים?'' שאלתי.
''אתה צודק! בוא נתקדם'' אמר מיכאל. בן לקח את האוזניות של נופר והכניס לכיסו. עמדנו מול המדרגות מתלבטים לרדת או לעלות.
''טוב, מה עכשיו?'' שאל גיא. סרקנו עם העיניים אולי נמצא משהו שיוביל אותנו אליהן.
''היי, תסתכלו שם'' הצביע מיכאל לכיוון המדרגות המובילות למטה. היתה שם סיכה ורודה לשיער.
''אני מנחש שזה של חיה'' אמר איתן ובן לקח את הסיכה וירדנו למטה. היינו מול החדר של חדר אימונים.
''אולי ישש פה פתח נסתר'' אמר מיכאל.
''אני מציע שנכנס לחדר אימונים, שם הן נעלמו לא?'' אמר טום והינהנו. פתחנו את הדלת וליד הדלת היה סידור קטנטן.
''נטלי'' אמרנו יחד ומיכאל לקח אותו.
''שמתם לב שהן מובילות אותנו עם החפצים שלהן?'' שאל איתן. המשכנו לסרוק את החדר הענק הזה. המשכנו לצעוד ישר ועברנו ליד כיסא, טום נעצר וחיוך גדול נפרס על פניו.
''אממ.. טום זה לא הזמן לעצור'' הערתי לו. טום התקרב אל הכיסא והרים משהו נוצץ. התקרבנו אליו וראינו אותו מחזיק בשרשרת עם לב זהב.
''זה של עדינה'' אמר טום בחיוך. חיפשנו עם העיניים חפצים של הבנות. על הרצפה איזה 9 צעדים ממנו היה עיפרון ומחברת. התקדמנו לכיוון המחברת ומיכאל הרים את המחברת ופתח אותה. היה כתוב במחברת 'ציורים מאת יפעת' דיפדפנו קצת במחברת והיו שם ציורים ממש טובים.
''תקשיבו, כדי שנזדרז אולי ההן בסכנה'' אמרתי.
''צודק'' אמר גיא. המשכנו לחפש בחדר.
''היי, בואו לפה'' אמר גיא. באנו אליו והוא החזיק בדף עם מלא תוים. בחלק התחתון של הדף היה כתוב 'רחלי'. המשכנו לחפש ולא מצאנו כלום ואז עלה רעיון לראשי.
''אממ.. בנות אנחנו צריכים עזרה'' אמרתי בקול. השאר הביטו בי במבט מבולבל.
''מה אתה עושה?'' שאל איתן.
''מבקש עזרה, אולי זה יעזור'' אמרתי וכולם הצטרפו לבקשות עזרה. פתאום התעופף דף על הפרצוף של מיכאל, מיכאל תפס בדף ונראה משועשע.
''כתוב פה: תפסיקו לחפור ותמשיכו לחפש!'' הקריא מיכאל בחיוך. תחקנו קצת והמשכנו לחפש.
''מצאתי'' צעק גיא. רצנו לכיוונו וראינו אותו מחזיק נרתיק לגיטרה ועליה היה מודבק מדבקה עם השם 'טל'.
''טוב, יש לנו את הדברים של רוב הבנות, אין ספק שאנחנו קרובים'' אמר מיכאל.
''אולי אם נחפש באזור שהן נעלמו נמצא משהו'' אמר טום. הלכנו לקצה החדר אימונים, לאיפה שהבנות היו לפני שנעלמו. על הרצפה היתה קופסא שחורה. איתן הרים אותה בחיוך.
''זה של שילי'' אמר איתן. הוא פתח את הקופסא ובתוכה היו משקפי שמש ופתק. איתן פתח את הפתק והקריא בקול:
''אתם ממש קרובים, תמשיכו לחפש. שילי.'' הקריא איתן. התסכלנו סביבנו וראיתי את הספר שנתתי ללינוי על הרצפה בפינת החדר. הצבעתי לכיוון הספר והשאר הינהנו בהבנה.התקדמתי לכיוון הספר,התכופפתי והחזקתי בספר.
''נו, מה עכשיו?'' שאל גיא. משכתי בכתפיי, אולי נעיין בספר יהיה כתוב שם משהו. התיישבתי בפינה ופתחתי את הספר. כולם התקרבו אליי ורכנו כדי לראות עם כתוב משהו. פתאום נשמע קול חריקה קטן.
''מה זה?'' שאל טום.
''לא יודע, אבל זה לא טוב'' אמר מיכאל. הסתכלנו סביבנו כדי לראות עם משהו קרה. פתאום הרצפה מתחתינו נפערה ונפלנו למטה.
''אעאעאעאעאאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע'' צרחנו כולנו ונפגשנו עם האדמה. ראיתי את החפצים של הבנות נשארו למעלה זרוקים על הרצפה או תקרה?