עיר עתידית - פרק 15

השבועיים הבאים היו קשים מאוד. בבוקר הייתה לנו שעה של למידה רגילה ואז 3 שעות של למידה מיוחדת למצבי חירום במשימה. בצהריים היינו עובדים כל יום שעתיים וחצי ומעלה, ובערב הייתה לנו עוד שעה של למידה רגילה. הכל היה די בסדר למרות כל הלחץ אבל מי שבאמת היה קשה איתו היה פרופסור לינקוי. "ומחר עוד בוחן על הנושא של שני השיעורים האחרונים" זה היה המשפט שבו סיים כל שיעור המשפט שלפני המשפט הזה היה: "מתוך כיתה של 28 תלמידים רק 5 תלמידים עברו את המבחן כל השאר, מחר שעה של למידה נוספת עם בוחן על החומר שבעמוד 289" וילד אחד היה אומר: "אבל עוד לא הגענו לעמוד 289". מבינים? והפעם הייתי בין הילדים שצריכים שעה של למידה נוספת + בוחן, ניגשתי אליו בסוף השיעור ואמרתי: "פרופסור לינקוי אין לי זמן לשעה של למידה נוספת אחר הצהריים" פרופסור לינקוי חייך ואמר: "אז תבוא אלי בחמש בבוקר ואני אעשה לך שיעור פרטי". אכלנו בקפיטריה ארבעתנו יהלי,אדיסון, אמה ואני, "איזה מורה מגעיל הפרופסור לינקוי הזה" אמר יהלי כשהוא אומר את צרוף המילים 'פופסור לינקוי' בזלזול והבעה של בחילה. "טוב אבל אם היית מקשיב בשיעור אז אולי לא היית בין המפסידים" אמרה אמה, "אבל לא הייתי בשיעור שלפני הבוחן!" אמרתי בכעס. "אז היית יכול להשלים את החומר אולי?!" היא אמרה גם בכעס. ואז אדיסון אמרה: "טוב זה הגיוני שאחים רבים" היא ויהלי צחקו בזמן שאמה ואני הסתכלנו עליהם במבטים מרוגזים. אחרי ארוחת הצהריים הלכנו לעבוד, בפיצרייה היה מפוצץ כמעט עד אפס - מקום. כולם צעקו עליי דברים כמו: "ביקשתי פפרוני על הפיצה שלי לא אנשובי!" או "אמרתי זיתים ירוקים לא שחורים!". פרד אמר לי שאני צריך להתחיל להשתפר בעבודה שאני עושה או שתלמידים יפסיקו לבוא לפיצרייה ו'זה לא טוב לעסק שלו'.אחרי שתי שעות וחצי של עבודה חזרתי לחדר בפנימייה ונחתי במשך עשרים דקות עד שהייתי צריך ללכת עם יהלי לשיעור ערב שלנו עם המורה למתמטיקה. "אני מאוד מרוצה מכישורי המתמטיקה שלך" אמר לי JKL3 (אתם יודעים זה היה השם שלו בבית הספר) אולי בפעם האלף ואחד. המורה המשיך: "אחרי שתחזור מהמשימה אני מציע לך שעות לימוד פרטיות עם מרצי מתמטיקה באוניברסיטה" את האמת שדי התלהבתי מזה כי כשהייתי בפנימייה בלונדון אמרו לי: 'ילד כמוך בחיים לא יוכל ללכת לאוניברסיטה ולהתקדם בחיים אני בטוחה שאפילו לבית ספר לליצנות לא יקבלו אותך'. "בטח אני ממש אשמח!" אמרתי, מתלהב. אחרי השעה האחרונה חזרתי עם יהלי לחדר והתארגנו לשינה שכל הזמן הזה שאלתי אותו איך זה ללמוד באוניברסיטה...