עיר עתידית - פרק 19 - עונה 2: החדר שמאחורי הדלת!

עיר עתידית - פרק 19 - עונה 2: החדר שמאחורי הדלת:
נכנסו למחסן קטן מאחורי בניין גדול. האור במחסן היה קלוש והקיר התקלף כבר מרב עובש. "מה צריך להיות פה?" שאלתי את טום. "חכה רגע" הוא ענה. הוא הזיז ארון גדול וריק שעמד ליד אחד הקירות, מאחורי הארון הייתה דלת מרובעת ושחורה קטנה שהייתה נעולה עם מנעול מברזל. טום שלף מכיסו צרור מפתחות גדול במיוחד וחיטט בו עד שמצא את מבוקשו, מפתח זהוב קטן שהיה חלוד מיושן. הוא פתח את המנעול שהשמיע רעשי חריקה עם פתיחתו. הדלת הקטנה נפתחה לאט לאט. את מה שהיה מאחוריה לא ראיתי כי היה שם חושך, טום לקח שני פנסים גדולים מאחד המדפים במחסן ונתן לי אחד מהם בעוד הוא אומר בשקט: "תלך אחרי ותיזהר מאוד", הנהנתי בעוד אנחנו מתחילים להיכנס לאפלה. הפנס שלי האיר אך בקושי בחושך המצמרר, "תיצמד אלי" טום לחש לי. החזקתי במעילו, מפחד להיאבד בחשכה הקרה.
הקרקע בחדר הזה הייתה לא אלא סלעית ומלאה אבנים, מהר מאוד הקרקע התחילה להפוך לירידה שגילגלה את האבנים הקטנות למטה ויחד איתן גם אותי. "רון!" טום צעק אלי. גלשתי במהירות מסחררת ממש, "רון!" טום חזר וצעק. כבר הייתי ממש רחוק ממנו "רו..!" שמעתי את הקריאה בפעם השלישית שהתעממה יחד עם ראשי המסוחרר. שכבתי על רצפה מערה עם קירות חומים, נרות שהקיפו מסביב ועמדו על מדפים בקירותיה של המערה האירו אור חלש. מעלי עמד איש עם גלימה חומה שהחזיק בידו צלחת קטנה שעליה עמד נר שהאיר את פניו. האיש היה נראה בשנות החמישים שלו אם כי היה לו זקן לבן ושערו הלבן גם צמח בצידי ראשו והבליט את קרחתו. "רון דיקנס" לחש האיש המבוגר, "ידעתי שתגיע בסוף..." טום נכנס בריצה למערה בעוד הוא אומר, מתנשף: "רון, נפל. הנבחר...
ההמשך יבוא...