ז'אנר: סיפורים בהמשכים
3 תגובות
עיר עתידית - פרק 21 - עונה 2: הטבעת!
עיר עתידית - פרק 21 - עונה 2: הטבעת!
האיש הזקן פער את עיניו "בת, בת תהיה הנבחרת..." גם טום נראה מאוד מופתע, אך שניהם לא היו מופתעים כמוני, "מה?!" צעקתי "זה, זה לא יכול להיות, מה אם..." את האמת הייתי מודאג ועצוב משתי סיבות, האחת הפחד שמה יקרה משהו לאדיסון בעת ביצוע משימתה והשנייה שהיא תמלא את מה שהיה צריך להיות תפקידי ו'תגנוב' לי את התהילה, רציתי לשנוא את עצמי בגלל הסיבה השנייה, אמרתי לעצמי בראשי שזה לא יפה והיא חברה שלי ואם היא נועדה לזה אז זה מה שיקרה, למרות כל מה שאמרתי לעצמי לא יכולתי לגרש את הדאגה הזאת מליבי. כמה דקות של שתיקה עברו במהירות ואחריהן הזקן דיבר "הטבעת, היא אצלך?" אדיסון הושיטה את ידה הימנית, על אמתה נחה טבעת משובעת אבן יהלום תכולה, כצבע עיניה העמוק של אדיסון. הזקן שלף את הטבעת מאמתה של אדיסון וחיבר אותה, כחלק של פאזל לשקע שעל האי הקטן באמצע הסלע עם המים הזורמים בתוכו.לאחר כמה שניות הסלע החל לזהור באור תכול וחזק שהאיר את כל המערה הקטנה, האור סינוור את עיני הסתכלתי על אדיסון וראיתי איך התכול של עיניה זוהר יחד עם האור התכול, היא נראתה מהופנטת,לאט לאט עיניה זהרו יותר ויותרעד שלא ראיתי יותר את התכול הרגיל שלה בעיניה. עברו כמה שניות לפני שהבנתי מה עומד לקרות אם לא אמנע את זה עכשיו "אדיסון, לא!" צעקתי, שלפתי מהר את הטבעת מהאי הקטן בעוד אדיסון נופלת על הרצפה ומתעלפת. "אדיסון!" צעקתי. טום התקרב אליה והניח את ידו בזהירות על ליבה "הדופק שלה איטי מאוד..." הוא אמר "הגורל..." הזקן אמר "צריך..." הוא גימגם. העולם הפך למטושטש וגם אני כמו אדיסון נפלתי על הרצפה והתעלפתי...
"הוא ער" שמעתי את קולה של אדיסון, נרגעתי, היא בסדר "אדיסון" גימגמתי "את, האבן..." פתחתי את עיני וראיתי את אדיסון, עיניה נראו כרגיל אך היא הייתה די נסערת "אני בסדר" היא אמרה "האור הזה עשה לי משהו, זה היפנט אותי, אתה הצלת אותי רון..." טום חייך "אז מה נעשה עכשיו?" שאלתי. "צריך לחשוב" טום ענה "יש פה משהו לא בסדר, הטבעת הייתה אמורה להוכיח את הנבואה, לא להרוג את אדיסון, חסר פה חלק של הפאזל שלא גילינו, חסר פה חלק של הנבואה..."
האיש הזקן פער את עיניו "בת, בת תהיה הנבחרת..." גם טום נראה מאוד מופתע, אך שניהם לא היו מופתעים כמוני, "מה?!" צעקתי "זה, זה לא יכול להיות, מה אם..." את האמת הייתי מודאג ועצוב משתי סיבות, האחת הפחד שמה יקרה משהו לאדיסון בעת ביצוע משימתה והשנייה שהיא תמלא את מה שהיה צריך להיות תפקידי ו'תגנוב' לי את התהילה, רציתי לשנוא את עצמי בגלל הסיבה השנייה, אמרתי לעצמי בראשי שזה לא יפה והיא חברה שלי ואם היא נועדה לזה אז זה מה שיקרה, למרות כל מה שאמרתי לעצמי לא יכולתי לגרש את הדאגה הזאת מליבי. כמה דקות של שתיקה עברו במהירות ואחריהן הזקן דיבר "הטבעת, היא אצלך?" אדיסון הושיטה את ידה הימנית, על אמתה נחה טבעת משובעת אבן יהלום תכולה, כצבע עיניה העמוק של אדיסון. הזקן שלף את הטבעת מאמתה של אדיסון וחיבר אותה, כחלק של פאזל לשקע שעל האי הקטן באמצע הסלע עם המים הזורמים בתוכו.לאחר כמה שניות הסלע החל לזהור באור תכול וחזק שהאיר את כל המערה הקטנה, האור סינוור את עיני הסתכלתי על אדיסון וראיתי איך התכול של עיניה זוהר יחד עם האור התכול, היא נראתה מהופנטת,לאט לאט עיניה זהרו יותר ויותרעד שלא ראיתי יותר את התכול הרגיל שלה בעיניה. עברו כמה שניות לפני שהבנתי מה עומד לקרות אם לא אמנע את זה עכשיו "אדיסון, לא!" צעקתי, שלפתי מהר את הטבעת מהאי הקטן בעוד אדיסון נופלת על הרצפה ומתעלפת. "אדיסון!" צעקתי. טום התקרב אליה והניח את ידו בזהירות על ליבה "הדופק שלה איטי מאוד..." הוא אמר "הגורל..." הזקן אמר "צריך..." הוא גימגם. העולם הפך למטושטש וגם אני כמו אדיסון נפלתי על הרצפה והתעלפתי...
"הוא ער" שמעתי את קולה של אדיסון, נרגעתי, היא בסדר "אדיסון" גימגמתי "את, האבן..." פתחתי את עיני וראיתי את אדיסון, עיניה נראו כרגיל אך היא הייתה די נסערת "אני בסדר" היא אמרה "האור הזה עשה לי משהו, זה היפנט אותי, אתה הצלת אותי רון..." טום חייך "אז מה נעשה עכשיו?" שאלתי. "צריך לחשוב" טום ענה "יש פה משהו לא בסדר, הטבעת הייתה אמורה להוכיח את הנבואה, לא להרוג את אדיסון, חסר פה חלק של הפאזל שלא גילינו, חסר פה חלק של הנבואה..."
רציתי להוסיף:
מוקדש למי שקורא (לוסיני, כמובן)
מקווה שאהבתם, אני אנסה להמשיך מהר... :) :) :) :)
מוקדש למי שקורא (לוסיני, כמובן)
מקווה שאהבתם, אני אנסה להמשיך מהר... :) :) :) :)
תודה...
הבעיה שאין לי כל כך רעיונות אבל יש מישהו שיעזור לי... מוחעחעחעחעחע!
אני אנסה להמשיך כמה מהר שאני יכולה (ואני מזהירה מראש שיש מצב שזה לא כל כך מהר...)
הבעיה שאין לי כל כך רעיונות אבל יש מישהו שיעזור לי... מוחעחעחעחעחע!
אני אנסה להמשיך כמה מהר שאני יכולה (ואני מזהירה מראש שיש מצב שזה לא כל כך מהר...)
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
פרק 1אני יושבת. דקה, עוד דקה. אני מתבוננת בתמונות, בציורים המופשטים התלויים על הקירות. עוד דקה עברה. אני בוחרת בא..
זה היה ביום שני.. אני זוכרת את אותו היום.בדיוק עשו לנו הרצאה על פיקוד העורף על הגנה מפני רעידות אדמה ושריפה.אני ..
In a dream, of a kid. He won't guess what could he be. and the world, so egoist.He can hope that someone hears his plea.But in his point of view, he, Hope he didn't lost. You will see, you'll recogniz..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13853
סיפורים
13853
סה"כ
מחברים
2455
מחברים
2455
משתמשים
אונליין
40
אונליין
40













.gif)

))))))))).gif)


תאריך: 03.12.11
אני מאוהבת בסיפור הזה!!!
רשמית אחד הסיפורים האהובים עלי באתר!! D:
מומלץ לכולם!!!!!!!!!!!!!!!!1
תקראו, תקראו! D:
וסיסי תמשיכי מהר (: