ז'אנר: סיפורים בהמשכים
12 תגובות
עיר עתידית - פרק 25
רגע! אני לא מאמין איך שכחתי! האבן, האבן! היא תוכל להציל את אדיסון, באתי לקרוא לאמה שתביא לי את האבן מכיסה, אבל כנראה שהיא גם נזכרה כמוני שיש את האבן. כי היא זרקה אותה אליי. "אבן, אממ... יקרה, תצילי את אדיסון, אנחנו ממש צריכים אותה למשימה. בבקשה תצילי אותה ומתי שיהייה לי שוקולד אני אביא לך.אדיסון התגלגלה במהירות היא הייתה במרחק של מטר וחצי מהתהום, פתאום כל האבנים הפסיקו להתגלגל בבת אחת! פשוט עצרו כאילו ביקשנו מאיזו אבן משהו (טוב באמת ביקשנו מאבן משהו). אדיסון הייתה במרחק חצי מטר מהתהום. פתאום היא הייתה לידי: "מה איך?!" שאלתי אותה. "טוב יש לי את הרושם שאתה ביקשת מהאבן שתציל אותי! ותודה.." אדיסון אמרה. "לא, לא את המפולת אני מבין, אבל איך היית שם ופתאום את פה?" עניתי לה. "זה באמת מוזר, גם אני שמתי לב" אמה אמרה. "רגע" יהלי אמר. "אדיסון את רואה את הסלע הקטן הזה פה? תרוצי אליו" יהלי אמר לאדיסון. לרגע ראיתי את אדיסון וברגע השני היא הייתה ליד הסלע שהיה במרחק של 100 מטר מפה. "אדיסון, זוכרת שאמרת שאת טובה בריצה?" שאלתי אותה. היא הנהנה (כמובן שהיא חזרה שנייה אחרי שהיא רצה אל הסלע).המשכתי: "טוב אז את כנראה, ממש ממש טובה בריצה". היא נראתה מבולבלת: "למה אתה מתכוון?".עכשיו היה תור אמה לדבר: "לא ראית? הגעת בשנייה לסלע!" אדיסון נעלמה, פתאום ראינו אותה במרחק של 500 מטר מאיתנו אחרי שנייה היא הייתה מאחורי והבהילה אותי. כמה שהיא טובה בריצה, זוכרים? אז היא טובה ככה גם בצעקות וצרחות. קפצתי כל כך גבוה.. יהלי, אמה ואדיסון צחקו. "מצחיק מאוד..." אמרתי. "אני מצטערת לא יכולתי להתאפק" אמרה לי אדיסון. בזמן שיהילי עשה לאמה חיקוי שלי קופץ מההבהלה של אדיסון, אני אישית חושב שהחיקוי היה מוגזם מידי אבל לדעתי לאמה זה לא היה מוגזם כי פרצה בצחוק מתגלגל. זה אחד הדברים שהיו דומים בנו לשנינו היה צחוק מתגלגל רק ששלי התאים לבנים ושלה לבנות. "עכשיו צריך לעבור את התהום" יהלי אמר. "חייבים להשתמש באבן, אבל את שלי כבר עשיתי ורון גם, אז נשאר רק ליהלי ולאמה" אדיסון אמרה. יהלי חטף את האבן וביקש: "אבן יקרה, תעבירי אותנו לצד השני של התהום ואני אתן לך שוקולד..." טוב זה היה מהר, הסתכלתי לאחור וראיתי את התהום מאחורינו. עכשיו רק צריך לרדת בירידה עד שנגיע לאמצע השמש. השעון המיוחד של יהלי הראה. עוד 5 קילומטר, 4 קילומטר, 3 קילומטר, 2 קילומטר, קילומטר אחד . והגענו, רק בטוח שזה אמצע השמש?!.................
רציתי להוסיף:
אין לי למי להקדיש את הפרק אז אני מקדישה אותו לירדן שכותבת סיפורים ממש יפים (והיא צריכה כבר להמשיך לכתוב אותם!!)
וכמובן לכל מי שקרא את הסיפורים שלי ואהב אותם.
אין לי למי להקדיש את הפרק אז אני מקדישה אותו לירדן שכותבת סיפורים ממש יפים (והיא צריכה כבר להמשיך לכתוב אותם!!)
וכמובן לכל מי שקרא את הסיפורים שלי ואהב אותם.
ירדן, תמשיכי עוד, כבר קראתי. אם את מדברת עם סהר תגידי לו שידחה את הלמה לאחר כך וימשיך עם משפחה בין כוכבים...
נ.ב - תמשיכייי................
נ.ב - תמשיכייי................
טובבבבבב. תודה דרך אגב :)
כתבתי עוד פרק של צדדים (פרק 20, את מאמינה?)
אני אדבר עם סהר.
כתבתי עוד פרק של צדדים (פרק 20, את מאמינה?)
אני אדבר עם סהר.
יופי, אני אבדוק אם העלו לך את הפרק,
נ.ב - אני רוצה למצוא אותך בפייסבוק , יש לך?
נ.ב - אני רוצה למצוא אותך בפייסבוק , יש לך?
תתתתתתתתתתוווווווודדדדדדדדדדדדההההההההה
רררררררררררבבבבבבבבבבבבההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!
:) :) :) :) :)
נ.ב - כבר ניסית לומר הרבה פעמים סקייפ מהר?
רררררררררררבבבבבבבבבבבבההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!
:) :) :) :) :)
נ.ב - כבר ניסית לומר הרבה פעמים סקייפ מהר?
תמשיכייייייייייייייייייייי מיייייייייייייייייייייייד..........! הייייייוווווווום לא מחר..!
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
נעים מאוד מהיום את המשרתת החדשה שלי - פרק 1522
מחבר:
korenbieber010394
|
תאריך: 23.04.12 |
ז'אנר: סיפורי אהבה
״ את באה ? ״ שאל אותי ג׳סטין בזמן שיצאנו משדה התעופה״ ל...? ״ שאלתי בזמן שאני פותחת את דלת האוטו״ למצוא את אימא של..
אנשים הם יצור מורכב? הצחקתם אותי. לעומת מה שרבים חושבים, האדם מורכב בגלל מחשבותיו - האם הוא מורכב רק בגלל איבריו..
ניקול הצליחה לאתר דרך המחשב שלה את שמה של אהובתו.למרות שידע כי היא כבר מתה,מאות שנים היה בו שמץ קטנטן של תקווה ש..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13897
סיפורים
13897
סה"כ
מחברים
2455
מחברים
2455
משתמשים
אונליין
42
אונליין
42












.gif)

))))))))).gif)


תאריך: 18.10.11
וסתיו אני קוראת אותם!! וממש תודה :)
נ.ב. המשכתי!!