עיר עתידית - פרק 28 - עונה 2: מקום מבטחים - חלק ד'!

עיר עתידית - פרק 28 - עונה 2: מקום מבטחים - חלק ד':
"מה?!" קראה אמה שסיפרנו לה. "זהו מקרה חמור מאוד, במיוחד הפגישה של שניכם" היא אמרה והצביעה עלי ועל רון. "זהו יכול לשבור משהו ברצף הזמן, מזל שבאתם אלי עכשיו, רון אתה צריך לחזור לזמן שלך, אנחנו כבר נסתדר" אמה אמרה והסתכלה עלי, "מה?!" הפעם היה תורי לקרוא. "איך תצליחו להסתדר בלעדי, אני יודע הרבה יותר ממכם". "תודה לך אחי הצנוע" אמרה אמה בעודה מקדישה את המילה 'צנוע'. "נו באמת, אמה!" אמרתי. "תחזור לזמן שלך, אנחנו נסתדר מפה" היא אמרה. "לא! אני נשאר איתכם" צעקתי. אמה נראתה מיואשת "אוקי, אבל תדע לך שזה מעשה מאוד מסוכן". "כן, כן..." אמרתי. אמה עשתה פרצוף חמוץ והמשיכה "אז אנחנו צריכים להציל את אדיסון בלי לנסוע בזמן, רוב הסיכויים שהיא נחטפה למאדים אך זה עדיין לא ברור, אין עקבות, אין מידע ואין כלום, זה נכון?" הנהנתי, פתאום המשימה הזאת נראתה כבלתי אפשרית. "בסדר" אמה אמרה, "היו מקרים יותר גרועים. אז בואו, חזרה לבית הספר, הולכים למשרד המנהל..." חזרנו לרכבת התחתית והזמנו ארבעה כרטיסים לרכבת הבאה. הגענו מהר לבניין בית הספר, ברגע שהגענו ראינו שכולם שם משתוללים וצורחים. עשן ירוק בקע ממשרד המנהל. "מה קורה שם?" שאלתי. היה נדמה שהוצאתי לרון את המילים מהפה. אמה נגעה בעשן בידיה, עשיתי כמוה. העשן הרגיש כמו טיפות מים קטנות שהפכו מוצקות בידי. "זה לא טוב" אמה אמרה. "אורגון כבר טיפל במנהל". הזדעזעתי מהמחשבה על כך. "מה נעשה עכשיו?" שאלתי. 'אני חייב להחזיר את אדיסון אלי' חשבתי לעצמי. לא ידעתי מה לעשות, כל כך התגעגעתי אליה. פתאום נפל ליהלי האסימון, "רגע!" הוא אמר "המאתר, איך שכחתי?" יהלי דפק את ידו בראשו. הוא שלף את המכשיר הכסוף מכיסו, "אדיסון צ'רלס" דיקלם. המכשיר ציפצף "אדיסון צ'רלס, מיקום: הירח, מרחק: 550 מטר". "מה?!" צעקתי. "איך זה יכול להיות?". קול מאחורי ענה "זה מאוד יכול להיות..."