עיר עתידית - פרק 6 - עונה 2: ארץ הממתקים, או ארץ הדם?!

עיר עתידית - פרק 6 - עונה 2: ארץ הממתקים, או ארץ הדם?
זה המחבוא של אורגון?! זה נראה יותר כמו ארץ הממתקים, שנייה אני מסביר לא טוב, המקום הזה ענקי וורוד כולו...! יש פה הרים של גלידה וקצפת, נחלים של סירופ מייפל ושוקלד, בניינים של סופגניות, גשם של טופי, עצים שעשויים מבצק סוכר (באמת, הוא החליט ללכת עד הסוף). אגמים של שוקו וגבעות של מרשמלו, ספק מבודח, ספק מבולבל שאלתי את עצמי. פה זה המחבוא של אורגון? אלפי עב"מים שנראו בדיוק כמו אורגון וחייליו חיו פה... ובעצם התנהגו כמו אנשים בעיר רגילה על כדור הארץ, המכוניות לא עפו, הספסלים לא היו מעופפים, בעצם הכל היה נראה כמו לונדון שלי... נתקפתי פרץ געגועים ללונדון, חשבתי מה היה קורה אילו הייתי נשאר שם פשוט והייתי ממשיך לחטוף צעקות מהמנהלת של הפנימייה הנוראית הזאת, הייתי אוכל כל יום פרוסת לחם אחת קטנה, הייתי מטייל ברחובות לונדון ההומה והייתי חוזר מאוחר וחוטף עוד כמה צעקות... אחח! לונדון שלי... כמה הייתי רוצה לחזור לשם, אבל אז לא הייתי מכיר את יהלי ולא את אמה אחותי ולא את אדיסון ולא את טום ולא הייתי מקבל חיים כל כך טובים (חוץ מהקטע האחרון, שנתקענו על מאדים וכלאו אותנו שם). אבל אם לא הייתי מכיר אותם בכלל גם לא הייתי כל כך עצוב שאין לי את החיים האלה שכל כך רציתי... פתאום קמתי מהחלומות על לונדון! למשמע צרחה חזקה מאוד שבאה מאדיסון... בזמן שחלמתי אדיסון ניסתה להשתחרר מהשרשראות שלה, אורגון חיזק את השרשראות יותר ולכן אדיסון צרחה, תאמינו לי, הכוח של הצרחות שלה מתחזק על מאדים... אפילו עם הנייר דבק שמודפק על הפה שלה אפשר לשמוע את הצרחות שלה על למרחק של קילומטר לפחות. זה גרם לכמה מהעב"מים להפנות את ראשם אלינו, אורגון נקש באצבעותיו, העב"מים חזרו להיות עסוקים בחייהם כאילו לא שמו לב שאנחנו כבולים. ניחשתי שאלה הם התומכים של אורגון שהקימו מחבוא במאדים, אבל עדיין לא הבנתי למה הם חיים בארץ הממתקים... "ילדה טיפשה" אורגון אמר.שמעתי עוד צליל נקישה ואדיסון צרחה שוב, הפעם העב"מים לא הפנו את ראשם למשמע הצרחה. לא העזתי להסתכל עליה, פחדתי שאני אראה משהו שאני לא רוצה לראות... "את חושבת שתצליחי לצאת מפה? באמת, את ממש עקשנית את יודעתף אולי עדיף שאפטר ממך כבר..." הפעם היה תורי לצרוח, אבל הצרחות שלי היו הרבה יותר חלשות משל אדיסון, אורגון צחק: "מנסה לעזור לחברה הקטנה שלך...?". יהלי הוריד את נייר הדבק מפיו, אך לפני שמישהו הספיק להיות מופתע מאיך הוא הצליח לעשות את זה, הוא כבר אמר: "אל תדבר אליהם בזלזול, אורגון..." לפי קולו הבנתי שגם הוא פעם שמע עליו דברים רעים, כמו מה שקרה עם אדיסון. לפני כמה שבועות שהיא הזכירה משהו על אורגון... "גם אתה מנסה להיות גיבור עכשיו?" אורגון שאל, בקול מאיים. אמה בכתה מרב פחד וייאוש, היא כמוני פחדה שהוא יעשה לנו משהו ואף עכשיו יעשה משהו ליהלי. גם אני הרגשתי את זה באוויר, ראיתי על פניו של אורגון שהוא עומד לעשות משהו ליהלי, אדיסון צרחה שוב, גם היא כמונו שמה לב לזה. רק אז סובבתי את ראשי אליה. למען השם! מה הוא עשה לה? אני רציתי כל כך להרוג אותו ברגע הזה, לאדיסון ירד דם מהפנים היו לה חתכים ליד העיניים מהאף שלה ירד דם והיא אפילו הקיאה טיפה דם. שנאתי לאורגון התגברה בכל פעם שעוד טיפת דם זלגה מהפנים של אדיסון משולבת בדמעות שלה. אם אתם הייתם במקומי הייתם כל כך רוצים להרוג אותו אבל ממש ביסוריים, שכל חלקיק קטן בגוף שלו יכאב לנצח עד שימות, שדמו ילזג עד שיתייבש. אז זה היה הרגע שלי לפעול עכשיו....