עיר עתידית - פרק 8

"לא עכשיו! לא עכשיו!" המשיכו הצעקות, האזעקה הלכה והתגברה ויחד איתה התגברו גם הצעקות.
פתאום מורה מוזר ומלא עם חלוק לבן כמו של מדענים ומשקפיים קטנים מאוד על אפו הגדול, הופיע!
"מי זה?" שאלתי את יהלי בלחש, "זה אחד המורים בבית הספר, אבל הוא הכי קשוח מכולם כל שבוע הוא עושה בוחן פתע באמצע שכול הילדים נהנים או עסוקים כדי להפתיע אותם ולבדוק עם הם זוכרים את החומר גם באמצע משהו שהסיח את דעתם." "אבל למה כולם כל כך צועקים?" שאלתי ברקע של הצעקות הרמות "כי אם מישהו מקבל מתחת ל 90 יש לו שעה של למידה נוספת אצלו" "איך קוראים לו?" בהתחלה חשבתי שעצבנתי את יהלי כי הוא שתק אבל אז הסתכלתי עליו והוא לא נראה כועס, אם כי די שמח שהוא עונה לי על כל השאלות כאילו הוא לא ילד מקובל אלא מישהו שאוהב מאוד לדבר אבל לא מקשיבים לו אף פעם."6M9LK, אבל הא לא אוהב אותיות באנגלית אז הוא דורש שכולם יקראו לו פרופסור לינקוי, לי - נֵ - קוי" רציתי לשאול עוד משהו אבל לא הספקתי כי פרופסור לינקוי קרא בקול מתוק אבל כאילו הוא מתאמץ מאוד לדבר ככה ובחיוך סגור וקטן: "בוחן פתע בע"פ, בוחן פתע!". כל פעם פרופסור לינקוי בחר ילד או ילדה תמימים אחרים והכשיל אותם. מהר מאוד שיערתי שבטח המורה הזה לא אהוב במיוחד בבית הספר, כשהגיע תורו של יהלי הוא ענה נכון על כמעט כל השאלות, כשהוא חזר לספסלים איפה שישבתי וחיכיתי לו שאלתי אותו: "איך זה שידעת כמעט את כל התשובות?" הוא ענה "איך זה שאני הילד היחיד שמקשיב בשיעור?" שנינו צחקנו, אבל הצחוק הפסיק שפרופסור לינקוי קרא בקול: "SA תורך" לא ידעתי מה לעשות תכננתי לברוח אבל הבנתי שזה לא יהיה טוב בשבילי אם אני רוצה להמשיך ללמוד פה, אז התקדמתי בצעדים איטיים וכבדים לעבר הבמה הקטנה שפרופסור לינקוי הצמיח (בעצם היה לו שלט מיוחד כזה שפתח במה, אבל זה כבר סיפור אחר). ואז לפני השאלה הראשונה נכנס מי אם לא!...