עיר עתידית - פרק 1

אני לא ממש זוכר איך זה התחיל,נדמה לי שפתאום קמתי באמצע שום מקום, ראיתי בהתחלה מטושטש מין קירות לבנים וחלקים. אז הבטתי אל הרצפה, רצפה חלקה לבנה בלי שום דבר. אז הרמתי את מבטי למעלה וראיתי את זה. מכוניות מעופפות! לא האמנתי... מכוניות מעופפות עדיין לא המציאו.. אבל איך למען השם אני רואה מכוניות מעופפות? זה בטח חלום, חשבתי לעצמי, טוב אז אני אטייל פה קצת. עד שאתעורר שוב ליום מעצבן..... אחרי שהתחלתי לראות יותר טוב שמתי לב שהמקום הזה ענק לגמרי. זה מין אולם שללכת מההתחלה עד הסוף אולי רק 100 קילומטר והגובה גם הרבה אבל לא ממש (אולי קילומטר). הקירות הרצפה והתקרה כולם עשויים מזכוכית ממש אטומה בצבע לבן חלק. המכונית המעופפות נסעו בשורות על שורות שמתי לב שהמכוניות הכי לא מתקדמות טסו הכי נמוך (בערך 5 מטר מעליי) והכי מתקדמות הכי למעלה (בערך 750 מטר מעליי). מהמקום של 5 מטר מעליי ראיתי חנויות, מתחת לכל חנות היה מין פתח שנדמה לי שימש ככניסה לחניון של החנות. אבל מה שהיה ממש מוזר שבחנות בגדים יד שנייה מכרו חולצות עם כיתוב כזה: 'שנת 20,987 טובה' 'מזל טוב לחייזר האהוב עליי' ועוד כאלה מוזרים, ומה שהיה עוד יותר מוזר היה שהיו שם חולצות כל כך דקות שנראה שרק משהו עם גוף בגודל של נחש יוכל ללבוש את זה, וחולצות ענקיות שנראה כאילו ענק בגובה 4.5 מטר (ושמן במיוחד) יוכל ללבוש. מה שעוד שמתי לב שהמוצרים בחנויות נהיו יותר ויותר מתקדמים לפי הגובה של המכוניות המעופפות, (אם לא הבנתם: מכונית גרועה = מוצר גרוע . מכונית מצויינת = מוצר מצויין). כמה שהיה לי מוזר ככה יותר התלהבתי. שכחתי לומר שבזמן שבחנתי את המקום צבטתי את עצמי מיליון פעם אז הבנתי שזה לא היה חלום וממש שמחתי כי המקום הזה הרבה יותר כיפי מהפנימיה הנוראית בלונדון...