צדדים - פרק 29

שירה התיישבה לפני טל כיוון שהייתה קצת יותר נמוכה. (הגובה שלה עומד על 1.60 והגובה של טל לפי דעתה של שירה הוא 1.65 ואולי יותר, אבל מאיפה שירה אמורה לדעת?)
היה שיעור היכרות, כל אחד סיפר על עצמו מאיפה הוא בא וכאלה, לרוע מזלי הילד החמוד-שהתברר לשירה מטל ששמו אור- לא היה בכיתה עם שירה וטל. אחרי שיעור ההיכרות התחיל שיעור ספרות, אחד מהשיעורים האהובים על שירה.
כשניגמר שיעור ספרות שירה וטל קיבלו הפסקה של 20 דקות לארוחת בוקר עם שאר התלמידים, שירה וטל יצאו לחצר האחורית וישבו מתחת לעץ התפוחים ששירה ראתה בפעם הראשונה שבאה לפנימייה, לא היו שם הרבה תלמידים אבל היה שם הרבה דשא וזה היה יפה מאד.
טל עצמה את העיניים שלה ושירה הייתה יכולה להישבע שזה נראה כאילו נרדמה, גם לשירה לא היתה מזיקה התנומה הזאת.
"כן, אני יודעת.." שירה שמעה צחקוקים, טל פקחה את עיניה והתיישרה "וראית את טל והחברה החדשה שלה?" הקולות צחקו, חבורת בנות מהכיתה של שירה וטל הייתה באיזור וריכלה על כולם "וההיא? וזה שאוהב לדוג?" והא ודא.
"מה הן רוצות?" שאלה שירה את טל ברגע שהן התרחקו
"מאיפה לי?" היא שאלה "הן סתם רוצות 'צומי' את צריכה להתעלם"
"יש בזה משהו" חייכה שירה
"את לא דיברת בשיעור היכרות" טל העירה לשירה בצחוק
"לא רציתי לדבר" אמרה שירה "פדיחות"
"אז אולי תספרי לי על עצמך קצת?"
"טוב" שירה אמרה "אני שירה, אני בת 12, ואני אוהבת לרכב על סוסים, והצבע האהוב עלי הוא כחול ואני מכירה את רוב הגוונים שלו, והשיעורים האהובים עליי הם ספרות וספורט ו.."
"אוקי, הבנתי" היא צחקה
"אהה" שירה צחקה גם "עכשיו הבנת?"
הצלצול קטע את הצחוק של שתי הבנות.
"איזה שיעור יש עכשיו?" שאלה שירה
"אחד השיעורים האהובים עלייך" צחקה טל "ספורט"

****
נדב בחן את הבניין המוזר שהובל אליו, המנהל הוביל אותו ביחד עם מישהי לא חשובה שהייתה המזכירה לפי מה ששמע.
עדיין לא היה לו מושג למה הוא כאן. מה כולם רוצים ממנו?
הוא לומד בכיתה ח' 4. מהרגע שהוא ראה את התלמידה החדשה הוא קיווה שהיא תהיה חברה טובה שלו, היא נראתה לו נחמדה, טובה ואחת שאפשר לסמוך עליה. הוא רצה להכיר אותה, בהפסקה הוא אפילו התכוון לפנות אליה כשהיא תפסה את הילדה בשם טל והן ברחו יחד החוצה. הוא ישב לבד בכיתה.
כשהצלצול נשמע הוא שאל את אחד הנערים איזה שיעור יש עכשיו.
"ספורט" ענה לו הנער
"טוב, תודה" ענה נדב.
הוא שנא את שיעורי ספורט, הוא היה טוב בהם אבל לא אהב את העובדה שהוא צריך להוכיח לכולם שהוא טוב או שמחשיבים אותו לחנון. 'מעניין מה הנערה ההיא חושבת' הוא אמר לעצמו 'מעניין אם היא הבחינה בי'. הוא הרים את ראשו וגילה שהכיתה מלאה, כל התלמידים נכנסו וישבו במקומם.
אז נכנס המורה לספורט שלהם.
נדב ידע שהוא ישנא אותו מהשנייה שראה את מבטו סוקר את הכיתה בלעז ומגחך.
"הולך להיות מעניין" הוא מלמל לעצמו ואז נאנח כשהמורה פתח את פיו.

****