ז'אנר: סיפורים בהמשכים
5 תגובות
שונות- פרק 4- הטבעת
"היי אמא!" קראתי כשנכנסתי הבייתה.
"היי מתוקה! יש ארוחת צהריים בעוד חצי שעה, אני מצטערת.. בינתיים תעשי שיעורי בית, טוב חומד?" שמעתי את אמא אומרת לי "אוקיי!" צעקתי בחזרה.
"אבל אני לא הולכת לעשות שיעורי בית, אני הולכת למצוא את הטבעת שתשנה הכל.
חיטטתי לאמא שלי במגירה של התחתונים, הגרביים, הבגדים, הטבעות, החליפות, כלום, אין זכר לטבעת.
יש לי הרגשה שאמא שלי יודעת משהו...
רצתי למטבח "אמא, אמא!" ואז כמו שציפיתי לזה ראיתי את הקופסה כמו שהאישת רוח רפאים תיארה אותה.
"כן חומד?"
"אהה כלום לא משנה" ניסיתי להתחמק שהיא לא תתפוס אותי גונבת את הטבעת ות'אמת? הצלחתי לקחת אותה ולצאת מהמטבח בהצלחה.
עכשיו חיפשתי את המפתח, היו הרבה מאוד מפתחות בבית וכל אחד היה יכול להתאים למנעול, אז עשיתי מין "תור" כזה של מפתחות ולכל מפתח שלא התאים אמרתי "אוי! לא נורא! אולי בפעם הבא תצליח לעבור".
ולבסוף הצלחתי למצוא את המפתח, יפה, זהוב ונוצץ, משובץ אבנים יקרות.
"וואו" מילמלתי.
הכנסתי את המפתח, פתחתי את הקופסה ואור חזק יצא ממנה, אור מהטבעת.
הטבעת הייתה זהובה, כנראה מזהב וגם משובצת אבנים יקרות.
שמתי אותה על האצבע שלי והרגשתי שהיא כאילו נדבקה אליי אבל לא שמתי לב לזה.
עכשיו אני צריכה להגניב לעצמי אוכל, ולברוח החוצה.
בזמן שאמא עמדה ליד הכריים, תפסתי לי קצת אוכל וברחתי החוצה.
הצלחתי, אבל הרגשתי הרגשה שהיא יודעת הכל, אבל זה לא מה שהדאיג אותי עכשיו.
הלכתי לאותו מקום שבו נפגשתי עם הרוח רפאים, והערב ירד.
"היי מתוקה! יש ארוחת צהריים בעוד חצי שעה, אני מצטערת.. בינתיים תעשי שיעורי בית, טוב חומד?" שמעתי את אמא אומרת לי "אוקיי!" צעקתי בחזרה.
"אבל אני לא הולכת לעשות שיעורי בית, אני הולכת למצוא את הטבעת שתשנה הכל.
חיטטתי לאמא שלי במגירה של התחתונים, הגרביים, הבגדים, הטבעות, החליפות, כלום, אין זכר לטבעת.
יש לי הרגשה שאמא שלי יודעת משהו...
רצתי למטבח "אמא, אמא!" ואז כמו שציפיתי לזה ראיתי את הקופסה כמו שהאישת רוח רפאים תיארה אותה.
"כן חומד?"
"אהה כלום לא משנה" ניסיתי להתחמק שהיא לא תתפוס אותי גונבת את הטבעת ות'אמת? הצלחתי לקחת אותה ולצאת מהמטבח בהצלחה.
עכשיו חיפשתי את המפתח, היו הרבה מאוד מפתחות בבית וכל אחד היה יכול להתאים למנעול, אז עשיתי מין "תור" כזה של מפתחות ולכל מפתח שלא התאים אמרתי "אוי! לא נורא! אולי בפעם הבא תצליח לעבור".
ולבסוף הצלחתי למצוא את המפתח, יפה, זהוב ונוצץ, משובץ אבנים יקרות.
"וואו" מילמלתי.
הכנסתי את המפתח, פתחתי את הקופסה ואור חזק יצא ממנה, אור מהטבעת.
הטבעת הייתה זהובה, כנראה מזהב וגם משובצת אבנים יקרות.
שמתי אותה על האצבע שלי והרגשתי שהיא כאילו נדבקה אליי אבל לא שמתי לב לזה.
עכשיו אני צריכה להגניב לעצמי אוכל, ולברוח החוצה.
בזמן שאמא עמדה ליד הכריים, תפסתי לי קצת אוכל וברחתי החוצה.
הצלחתי, אבל הרגשתי הרגשה שהיא יודעת הכל, אבל זה לא מה שהדאיג אותי עכשיו.
הלכתי לאותו מקום שבו נפגשתי עם הרוח רפאים, והערב ירד.
רציתי להוסיף:
סורי שזה קצר!! אני מבטיחה לפצות אותכם ולעלות פרק הבא ארוך, ובאמת ככה יהיה, טוב אולי קצת יותר אבל עדיין יהיה יותר מזה.
את הפרק הזה אני מקדישה לשתיי הקוראות הקבועות של הסיפור והמגיבות הקבועות:shirsadon
ומילקי! תמשיכו לקרוא!
סורי שזה קצר!! אני מבטיחה לפצות אותכם ולעלות פרק הבא ארוך, ובאמת ככה יהיה, טוב אולי קצת יותר אבל עדיין יהיה יותר מזה.
את הפרק הזה אני מקדישה לשתיי הקוראות הקבועות של הסיפור והמגיבות הקבועות:shirsadon
ומילקי! תמשיכו לקרוא!
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
פיהקתי ולאט לאט פקחתי את עיני, מסירה את קורי השינה. הדבר הראשון ששמעתי זה רעש מוזר של רובוט שזז ועובד בלי הפסקה...
הוא הביט בי , מהחלון שבחדרו גם לאחר שהגפתי את התריסים עדיין הרגשתי את מבטו נעוץ בי .למה ביתינו היו חייבים להיות ..
אז קודם כל, נעים להכיר, אני אור. הכיתה שלי מורכבת מ - 31 אנשים שבתחילת כיתה ו' הייתי משוכנע שהם כולם ילדים רעים, עד ..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13900
סיפורים
13900
סה"כ
מחברים
2457
מחברים
2457
משתמשים
אונליין
26
אונליין
26












.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 06.11.11
מתה על הסיפור תמשיכי ומהר!!