שטויות של נערה מתבגרת-פרק 11-

"אני אדבר איתם" הבטיחה אמא.
"או אמא ,את יודעת שאין עם מי לדבר,הם שתי סתומים!" סיננתי.
"קטניס,אל תתדברי כך על האחים שלך"
"מצטערת,אבל זו האמת..לפעמים היא כואבת" אמרתי.
-שתיקה-
אמא השמיעה אנחה," מתי תלמדו להסתדר?" אמרה ועצרה מול פתח בית הקפה השנוא עלי בעולם.
"ביי מותק,תשתדלי לא לחזור מאוחר.." אמרה אמא וגרמה לי להרגיש קצת שלא בנוח שטרקתי אחרי את דלת הרכב בחוזקה.

בעוד אני עומדת מאחורי הדלפק ומנגבת כוסות זכוכית בזו אחר זו,אני רואה את מייק שרץ במהירות לכיוון בית הקפה.
לא יכולתי שלא לחייך כשנכנס פנימה.
"על מה את מסתכלת.." סינן כשעבר על פני ומזג לעצמו כוס מיים.
"סתם..הבוס מאוד התגעגע אליך..." אמרתי.
האמת,שהבוס אפילו לא שאל איפה מייק.
והאמת לאמיתה,הבוס..דיי מחבב את מייק.
כן,כן,אני יודעת שיצאתי קצת דפוקה עם זה שלא בדיוק הצלחתי לסדר עד הסוף את מייק,אבל זה כבר לא תלוי בי,אני לא אשמה שהבוס חולה על הצורה של מייק.
וזה בכלל לא פ'ר..! הבוס הוא האדם הכי מפלצתי שהכרתי בכול 17 שנות חיי המאתגרים,(והכרתי הרבה.) אבל מייק הוא האדם היחיד שהבוס מאוד מחבב...קחו דוגמא את עכשיו,מייק נכנס למטבח והבוס רק שאל אותו'מה קורה פ'ארו?'
"ריתוק" הסביר מייק הכול במילה אחת.
"אהה,לך תתרענן ותתחיל לעבוד" השיב בוס.
כאילו...הל'ווו בוס...!!! סה השלב שבו אתה אמור לנבוח על מייק...לא?
הסתכלתי אל מאחורי הכתף ומבטי פגש במבטו של מייק. הוא סימן לי בידו 'לוווווזרית' ונגש ללבוש את מדי העבודה. גלגלתי עיינם מתוך הזדהות עם מייק על חוסר השכל שיש לו.
"זה כזה דבילי.." מלמלה אפריל שעמדה על ידי ועזרה לי לנגב ס'כום.
"מה.." שאלתי אותה חסרת הבנה.
"את יודעת,איך שהבוס מתנהג למייק,כאילו..אותי הוא היה מפטר בלי לחשוב פעמיים,אבל למייק הוא ינשק את כפות הרגליים.." אמרה אפריל והשתעשעה מהבדיחה של עצמה.
"מה הוא מצא באדם השפל הזה...?" שאלתי והתעקבתי על כתם מוזר שהיה דבוק לרגל הכוס.
"אולי הוא מתהפנט ממנו,את יודעת,כמו כל הבנות....בגלל העיניים המושלמות שלו..והשפתיים שלו..לא- החיוך שלו והשיניים הישרות שלו..והשרירים שלו ו..."
"וואו וואו וואו..." עצרתי את אפריל שבהתה בנקודה לא מוגדרת . איכס! אני פשוט לא מוכנה לשמוע את צמד המילים 'מייק-חתיך' מאף אחת....זה רק גורם לי לבחילה נוראה!!
"או,נו..קטניס,כאילו שאת לא חושבת שהוא חתיך הורס.." אמרה אפריל ונסתה ללכוד את מבטי.
הנעתי את ראשי לשלילה ועשיתי םרצוף של אחת שמקיאה מרוב גועל.
"כן בטח" אמרה אפריל וגלגלה עיינים."כולן בתיכון חושבות שהוא מושלם אבל את חושבת שהוא כ"כ מכוער עד שבא לך להקיא"
"את לא מקירה אותו מאמי,והוא חרא של בנאדם.." הבטתי בה וחייכתי למראה השעשעוע שבה.
אפריל נשפה בפוני שלה בעצבנות. "שתיכם כאלה..- - - "
"מי מה..על מה שתי בנות משועממות מדברות?" שאל מייק והוריד לי את הכובע שהיה לי על הראש על הפנים.
"אמרתי לך.." אפריל הסתכלה עלי והוציאה לי לשון,
"אני תמיד צודקת.." השתחצנתי ונתתי לאפריל דחיפה ידידותית.
אחרי כמה דקות הבוס הודיע שהוא יוצא ושהוא מאוד מקווה לא לפטר היום אף אחד...כמה נחמד מצידו...
"ייישששששש" קרה פרד מייד כשהבוס יצא מהמקום."אני פשוט שונא אותווווו" אמר והצטרף אלינו.
"מענין איך זה להתהלך בעולם בידיעה שכולם שונאים אותך....." אמר מיייק לעצמו.
הסתכלתי על מייק באדישות. "כאילו שאתה לא יודע איך זה מרגיש..." נחרתי בבוז והוא חיפש משפט מחץ שיוכל לירות בי חזרה. אבל בדיוק כשפתח את הפה כדי להגיד מה שרצה,שמיקה הופיעה בייני לבין מייק וכרכה את ידה האחת סביב צוארו של מייק ואת ידה השנייה סביב צוארי.
"אני מתה על השעות האלה שאין פה אף לקוח..." אמרה שמיקה ונשמה לרווחה.
כולנו נשאנו את מבטינו ללקוח היחיד שישב בבית הקפה (זוג צעיר)
"היי,זה עדיין נחשב..." אמרה שמיקה וחייכה חיוך חמוד.
"רגע,קטניס לא יודעת מה הלך אתמול עם מייק וטינסלי.." אמרה לפתע אפריל וחייכה חיוך ענק.
שמיקה הורידה את ידה ממני והשאירה את ידה השניה סביב מייק.
"נכון,מייק,רוצה לספר לקטניס איזה פדיחות היו לך אתמול..?" שאלה אפריל .לפתע פרד ורפריל התחילו לצחוק בקול.
"סתמו,מפגרים" אמר מייק והסמיק כמו עגבניה בשלה.
"מה הולך פה?" שאלתי אותם.אני חושבת שהפסדתי איזה קטע שהלך פה...ולפי מה שזה נראה,הפסדתי אקשן שהיה עם מייק.ו..תודו שאתם מתים לדעת איזה פדיחות היו למייק שככה גורמות לו להסמיק....
"לא יוצא לי לראות אותך מסמיק ככה כבר *הרבה מאוד זמן*" אמרתי למייק ושילבתי את זרועותי.
"תסתמי קטניס,ושלא תעזו לדבר על זה,שמעתם?" אמר מייק והסתלק למטבח.
אחרי שהזוג היחיד שהיה בבית הקפה הלך,אני ושמיקה הסתערנו על השולחן והתחלנו לנקות אותו יחד.
"נוו...." שאלתי את שמיקה.הסקרנות איימה להרוג אותי.
שמיקה ספרה לי שאתמול הם שחקו אמת או חובה,למייק יצא חובה,והם חייבו אותו לשרת את טינסלי שבדיוק נכננסה לבית הקפה.
מייק שירת אותה במשך כל הערב בתשומת לב רבה.טינסלי-החנפנית המנופחת הזאת,הדביקה למייק בסוף הערב כזאת נשיקה עסיסית שגרמה לו להשתגע.
"בהתחלה חשבנו שהוא ידחה אותה,את לא מבינה איך היינו המומים שהוא זרם איתה..."
גלגלתי עיניים." בחור ובחורה שלא היה להם את מי לנשק...אז..את יודעת,עלו על הגל.." אמרתי.
"כן..והמצחיק הוא...שנוצר מצב ש...שאחרי שהיא הלכה הוא היה חייב לרוץ לשרותים,את יודעת..." שמיקה התחילה לחקות את מייק רץ לשרותים כשהוא נבוך ומפודח.
"אוי,אני לא מאמינה שמיק היה נבוך מ...'תופעה' כזאת..." אמרתי והתחלתי לצחוק לעצמי....מיק הזה...הוא כזה חסר תקנה!!!!!!
"היי.כמה זמן אתן מנקות את השולחן שם..? הוא עוד יתקלף מרוב ניגובים..." צעק לנו מייק.כנראה חשב שאנחנו מדברות עליו. מה יש לי לההגיד, הוא לגמרי צודק....

***
שישי בערב:
אליטה דיי הכריחה אותי לבוא איתה ועם בראד להופעה של להקות מתחילות. בהתחלה העדפתי להשאר בביית ולמרר בבכי על גורלי המר,אבל אליטה פתאום נכנסה לי לחדר והוציאה אותי בכח החוצה.
"הולך להיות כיף..תפסיקי כבר לעשות פרצוף כזה..." אמרה אליט וחייכה אלי במראת התשקיף.
"אם אני אחזור אחרי 12 ההורים שלי יהרגו אותי" נסתי לחפש סיבה למה עדיין לא בא לי ללכת.(למרות שכבר היינו בדרך..)
"אל תדאגי,לא נשאר שם הרבה זמן,וחוץ מזה,עכשיו רק שמונה ועשרים,יש עוד מלא זמן" אמרה אליטה והגבירה את הווליום של המוזיקה הרועשת שאיימה לקרוע לי את עור התוף.
גם כעבור חצי שעה,כשאנחנו היינו דחוסים כמו סרדינים בתוך ה....אפשר לקרוא לזה קופסא קטנה עם מיליון אנשים.... אליטה הייתה עם פוול אנרגיות.
"היי,קטניס,המאהב שלך גם הגיע לפה" צעקה לי אליטה לתוך האוזניים והצביע עם ראשה לכיוון תום שהסתובב עם החברים שלו. בשלב זה היא כבר הייתה בדיאט קולה השלישי שלה,וראיתי שהקפאין משפריף לה מכול החורים.
שילבתי את זרועותי על החזה והתפללתי בליבי שכבר נעוף מפה!
"היי בנות" אמרה איימי שהופיעה משום מקום.
איימי לומדת איתי ועם אליטה בשיעור ספרדית.
איימי היא ילדה מתוקה,נמוכה,רזה מאוד,ו..א"א שלא להתאבה בה ממבט ראשון.
"היי איימי,מה קורה..?.?? שאלתי ובחשתי את הקשית עם הקרח המתמוסס שבכוסי.
"חוץ מזה שנפרדתי היום מג'ון..הכול בסדר..."
איימי השאירה אותי ואת אליטה המומות ומופתעות. אליטה התעשתה ראשונה.
"יאאק..אף פעם לא אהבתי את ג'ון" אמרה. בראד הגיע עם שתי כוסות ביידו.כוס אחת עם דיאט קולה -לאליטה כמובן- ובכוס השניה מיף תפוזים עם קרח-בשבילי..
לגמתי קצת מהמיץ והצעתי את השאר לאיימי ששמחה לשתות את השאריות שלי.
"קטניס,את צריכה לשתות קצת קולה,לא יזיק לך,תאמיני לי.."אמרה אליטה ודחסה לי את הקשית שלה לפה שלי .
"זה מסרטן" אמרה איימי ברצינות רבה.
"כל דבר מסרטן" אמרה אליטה ועשתה הצגה גדולה מיניקת השארית מהקשית.
הלהקה הראשונה עלתה על הבמה וכול הקהל הריע בצרחות התלהבות.
"כדאי שתתחילי לזרום" אמרה לי אליטה....

אליטה, בראד ואני נסענו חזרה הבייתה עם גג פתוח,מוזיקה בקולי קולות,ואפשר לומר שצרחנו את השורות של השירים ששמענו.
מאוד נהננו בהופעה היום,כולם שם שרו בקול ורקדו בלי סוף,בראד הזכיר לנו בשעה אחת עשרה שאנחנו צריכים לזוז,אבל לא הקשבנו לו והמשכנו לרקוד ולהשתגע. בראד החליק עם זה ועזב אותנו עד שנגמרה ההופעה,12 וחצי בלילה.
כ"כ השתעגנו שם שלרגע לא היה אכפת לי לאחר הבייתה.-טיפשה שכמותי,אין לי מושג מה נסגר איתי,תאמינו לי...
"ביי,נדבר..." אמרתי ויצאתי מהרכב של בראד...
נתתי הצצה בשעון,השעה הייתה 1 וחצי בלילה,מה לעזאזל אני אמורה להגיד להורים שלי.?
"היי אבא,היי אמא...פשוט..תהרגו אותי.." כן,זה נשמע מצויין!
פתחתי את דלת ,הביית היה שקט,הצצתי אל פנים הביית,אף אחד לא היה בסלון,מצוין,זה אומר שאני יכולה להתגנב במהירות לחדר...וזה באמת מה שעשיתי..
נעלתי אחרי את הדלת ועליתי לחדרי בריצה.כשהגעתי לקומה שמעתי את אבא מוכיח את הארי וג'יימס בתוך החדר שלהם.
"אני משלם מיסים" הוא גער בהם..
אבא שלי נוהג להשתשמש הרבה במשפט הזה,אבל רק כשהוא מול הטלויזיה או שהוא שקוע באיזה כתבה בעיתון...
מסתבר שאבא התעצבן על הארי וג'ימס שנסעו בכביש בפרעות וקבלו כנס....
עוד לפני שהספקתי לחשוב איזה עונש האחים שלי הולכים לקבל...נפלתי על המיטה ונרדמתי!