שטויות של נערה מתבגרת-פרק 14-

תום ואני יצאנו משיעור אנגלית וחיכנו במזדרון לסימן כל שהו מאלן.
"הינה היא" אמר לפתע תום והצביע לכיוון החצר.
אלן ישבה על אחד הספסלים וסירקה את שיערה החום עם אצבעותיה. אלן קובן היא תלמידת י"ב,
וכפי שאמרתי קודם-היא האחראית על עיתון בית הספר.
היא חייכה לתום מייד כהבחינה בו. "הי תום, ואת בטח קטניס..." היא נעמדה והתמתחה על מקומה.
"כן,היי" השבתי.
"אז.."אמרה אלן ברצינות רבה." מה הבעיה?".
"א...אני רוצה לדעת מי העלה את הכתבה הזאת עלי..את יודעת..".
"מה?" נראה שאלן לא בדיוק ידעה על מה אני מדברת.
"אני מדברת על הכתבה שהעלתם שבוע שעבר..עלי...." נסתי להסביר.
הייתי בטוחה שהיא יודעת במאה אחוזים על מה אני מדברת, הרי בסופו של דבר היא זאת שמאשרת
את כל מה שמעלים לאתר המזורגג הזה.
"אני באמת לא מבינה על מה את מדברת" אלן שילבה את ידיה והביטה בתום.
"זה לא יכול להיות שאת לא מבינה בכלל על מה היא מדברת." התעצבן תום.
"שבוע שעבר עלה לאתר כתבה על קטניס,בסעיף הרכילות."
"טוב,באמת שאין לי מושג על מה אתם מדברים, ותאמינו לי, אני מכירה כל כתבה שעולה לאתר, אז
אולי כדאי שתבואו איתי לחדר מחשבים ותראו לי על איזה כתבה אתם מדברים..???"
"בסדר.." אמרנו אני ותום יחד.
חדר המחשבים היה ריק,טוב,מלבד איזו נערה אחת שהייתה כ"כ שקועה בחמשב ,שהיא לא שמה
לב שנכנסנו. אלן ישבה מול המחשב,תום ליידה,ואילו אני נשאתי לעמוד.
אלן פתחה את האתר ונכנסה לעמוד הרכילות,הכתבה עלי הוצגה והיא קראה אותה במהירות.
"משהו פה מוזר" מלמלה .
"אף אחד לא בא להראות לי כזאת כתבה,לא הייתי מאשרת אותה בחיים!" היא הסתכלה לכיווני
כשדיברה
"ו..אני חושבת שמשהוא פרץ לכאן, גילה את הקוד ו..העלה את זה לאתר על דעת עצמו.." היא דברה
באיטיות, כאילו היא בעצמה לא מעקלת את גודל הנזק שנעשה לה.
"אני מצטערת,אני לא יכולה לעזור לכם" לחשה.
"ומה יהיה עם הפורץ..???" נסתי לחנוק את הדמעות שאיימו לפרוץ החוצה בכול רגע.
"אני אלך לדבר עם המנהל בקשר לפורץ.." היא קמה במהירות ויצאה מהחדר.
נאנחתי והתישבתי על הכיסא שעד לפני שניה אלן ישבה בו.
"אוף,מה אני יעשה?" התבכיינתי.
הסתכלתי על המסך ביאוש,אני כבר מכירה את הכתבה הזאת בעל-פה. גם אם משהוא יעיר אותי
באמצע הלילה אני אוכל לשנן לו את הכתבה... (חח ,דוגמא טובה? זה מה שתמיד המורים
למתמטיקה אומרים,:" ... וגם אם יעירו אותכם באמצע הלילה אתם תצטרכו לשנן את הנוסחא הזאת
בעל פה. )
לפתע קלטתי את זה, בתחתית העמוד הייתה אפשרות לעבור לעמוד מספר '2' . *זה* לא היה
קודם. וזה אומר......
"תום תראה" קראתי בהיסטריה והצבעתי על מה שראיתי.
"תלחצי" אמר תום כשקלט על מה הצבעתי.
הסתכלתי על תום בחשש. "אל תדאגי חמודה" אמר, הוא הכניס את ידו בתוך ידי. "לא משנה מה
נראה פה, אני גם ככה לא מתייחס לזה ברצינות" הוא רכן ונשק לי בלחי.
פתחתי את העמוד השני, סרקתי במהירות את ארבעת התמונות המזעזעות שנגלו לעיניי.
"א..א..א.." לא הצלחתי לדבר, הייתי המומה ופגועה עד עמקי נשמתי ממה שראיתי. עזבתי את ידו
של תום ומהרתי לצאת.. לא משנה לאיפה,כל מה שרציתי זה רק להיות עם עצמי ,לבד.
עד שהגעתי לשרותים הפנים שלי כבר היו שטופות מדמעות,נכנסתי לאחד התאים,נשעמתי על
הדלת הסגורה ופרצתי בבכי.
התמונות שהעלו לאתר הם *כמובן* לא תמונות ש*אני* מופיעה בהן. רק ראו נערה עם שיער ארוך
כמו ששלי ,מפנה את גבה למצלמה-אבל התמונות היו גרועות ומגעילות כ"כ,שלא היה קשה לראות
את זה גם כשגב הנערה מופנה למצלמה-. וחוץ מזה,איזה תלמיד יאמין שזו לא אני שמופיעה
בתמונות,? הרי כל מה שתלמידים רוצים זה רכילות .
לא עשיתי שום דבר ממה שרואים בתמונות האלו,ולמה לעזאזל זה קורה? ומי עשה את זה?
ולמה עשה לי את זה???????
"קטניס?" שמעתי את קולו של תום מתוך חדר השרותים.
"קטניס,תפתחי לי "בקש תום ודפק על דלת התא שבו הייתי.
"קטניס,אני לא עוזב עד שאת לא פותחת" אמר תום כשראה שעוד לא פתחתי לו.
הססתי לרגע,לבסוף פתחתי את הדלת באיטיות והרמתי את עיני לתום,אבל עוד לפני שהספקתי
להגיד איזה משהו,הוא הסתער עלי בחיבוק דוב. הראש לי נבלע בתוכו והידיים שלו עטפו את גופי
הרועד. בכיתי בתוכו כמו ילדה קטנה.
"למה..???" בקושי יכולתי להגות משפט שלם.
"ששש..קטניס,זה שטויות...." מלמל תום והניח האנחה את סנטרו על ראשי.
"אבל..מה אני יעשה..? כל בית הספר הולך לראות את זה" בכיתי.
"אני אדבר עם אלן קובן שתמחק את הכתבה הארורה הזאת" לחש תום וליטף את שערות ראשי.
הוא המשיך לעשות כך כמה שניות, עד שהרמתי את ראשי כדי להסתכל עליו, "תום אתה לא מאמין
לתמונות האלו,נכון?" שאלתי.
"מה קרה לך??? ברור שאני לא מאמין לזה!!!!!"
מחיתי את הדמעות ונאנחתי בשקט. "יופי,עכשיו לכלכתי את החולצה שלך בנזלת – בכי.."
תום צחקק," נזלת בכי? קטניס,אני מת על השפה שלך" הוא נשק לראשי ושחרר את חיבוקו.
"לא,ברצינות,לכלכתי אותך!" חייכתי לעצמי והצבעתי על הכתם בחולצתו של תום.
"אז מה..זה רק נזלת בכי..." אמר וגרם לשתינו לצחקק.
* * *
ידעתי שתלמידים לא רצים לפתוח את האתר של בית הספר סתם כך באמצע הלימודים. אז אחרי
שהתאוששתי קצת מהבכי,חזרתי לכיתה כאילו כלום לא קרה.
אפריל, (כן כן,זאת שאני עובדת איתה בבית הקפה) הסתכלה עלי בשאלה. אבל לגמרי התעלמתי
ממנה והתישבתי במקומי,מנסה לשכוח מכול מה שקרה עכשיו.
בהפסקה,לפני שיעור מדעים (יופי,מצרה לצרה,קודם זה התמונות ואח"כ זה מייק..) פגשתי את
בראד ואליטה לייד הספריה.
"היי קטניס.." אמר בראד מייד כשהבחין בי.
אליטה,שעד עכשיו הפנתה אלי את גבה,הסתובבה אלי במהירות."קטניס..?" שאלה בהיסוס
והתקדמה אלי. "תום סיפר לי.."
"בסדר,בסדר,אני לא רוצה לדבר על זה" התעצבנתי.
"את בטוחה???" שאלה אליטה כשאחזה בכתפיי ועיניה ריצדו אחר עייני.
"כן,לא עכשיו,לא פה..." אמרתי בעייפות.
"אוקיי" היא הורידה את ידיה מכתפי והסתכלה אחורה לכיונו של בראד.
"אני עם בראד,אם תרצי אותי תסמסי לי" קבעה אליטה כשהיא הולכת אחורה ומבטה עדיין עלי.
נאנחתי .
"היכוני קטניס ל*עוד* שיעור עם המטומטם הכי גדול עלי אדמות..." מלמלתי והלכתי לקחת את קלסר מדעים מהלוק שלי.