שטויות של נערה מתבגרת-פרק 9

'לרוץ,לרוץ,לרוץ,לרוץ -מ-ה-ר--'. זה מה שעבר לי בראש בזמן שכלב הדוברמן של השכנים רדף אחרי כשיצאתי לחכות לאליטה ובראד.
הכל בגלל (כמובן,איך לא..) הארי וג'יימס,הבוקר הם יצאו יחד איתי מהביית,משהו שבדר"כ לא קורה.הם תמיד נוסעים דקה לפני הצלצול יחד עם השכן...
אני,ברוב תמימותי,חשבתי שהם סתם מקדימים,אבל כשראיתי שהם פונים לחצר של השכנים הבנתי שהולך להיות כאן משהו מסריח,ועוד לפני שהספקתי לעלות הבייתה ל'הלשין' עליהם לאבא שלי,הכלב של השכנים יצא וזינק לעברי.
-אבל הצלחתי להתחמק ממנו ממש ברגע האחרון. התחלתי לרוץ כמו מטורפת בכול הרחוב....
אתם רוצים לדעת מה החולרות האלה עשו כדי שהכלב ירוץ אחרי???. הם הביאו לו להריח חולצה משומשת שלי מאתמול,איזה סתומים!!!!!!!!!!
נאלצתי ללכת לבית הספר ברגל,ז"א לרוץ לבית הספר ברגל,כי הכלב המזורגג הזה לא עזב אותי עד חצי רחוב לפני בית הספר.(למזלי הכלב נדפק באיזו מכונית..תודה לאל!!)
כשהגעתי ראיתי את בראד ואליטה מתמזמזים בלהט בחניה.
"בוווווּ" הבהלתי אותם מאחור.יש! זה הצליח לי! הם לגמרי נבהלו. בראד נתן קפיצה ואילו אליטה כמעט נפלה אחורה.
"בוקר טוב,זוג מאוהב" ברכתי אותם כשכולי צוחקת.
"הארי וג'יימס אמרו לנו שהחלטת לעשות ריצת בוקר,אני רואה שאת מפוצצת באנרגיה." אמרה אליטה.
סיפרתי להם על התרגיל שהאחים 'הנפלאים' שלי עשו לי-והם לא הפסיקו לצחוק.
"אוככ,מה מצחיק..? איזה מעצבנים!" התעצבנתי.
בראד כרך את זרועו סביב צוארי בידו האחת,ובידו השניה שפשף לי את השיער.
"א'ווווּ"קראתי ונסתי להשתחרר מאחיזתו.
"דיי,נוו, מה איתך..תפסיקי להיות כזו רצינית" צחקק בראד.
"תודה בראד" אמרתי כשהעפתי את ידו מעלי,הייתי נראית כמו אחרי מלחמה,השיער שלי עמד כולו ונראה מאוד...מלחיץ!!
"למה..את נראית נהדר..נכון שהיא חמודה?"שאל בראד את אליטה.(שאגב-היא עדיין צוחקת)
"אהה,את נראית פצצה קטניס."הצליחה אליטה להגיד בין הציחקוקים שלה.
"משהו" גלגלתי עיניים וסדרתי את השיער.
-שיעור ביולוגיה-
כמובן,כמו שכולם יודעים,בשיעור ביולוגיה צריכים להתישב בזוגות.
וכמה שאני סרבתי,איימתי,צרחתי,התחננתי.....לבסוף המורה ניצח. אז מייק יושב לידי בשיעורי ביולוגיה,כך המורה החליט. (עוד סיבה טובה למה אני שונאת את השיעור הזה)
"בוקר טוב" ברכתי את מייק כשהתישבתי לידו.
"היי" הוא ענה.
" עשית שיעורי בית?" הוא שאל.
שיט!לגמרי שכחתי..שרפתי את כל הזמן שלי על שטויות במקום לשבת ולהכין שיעורי ביית.
"אממ...כן" שקרתי. "ואתה עשית?"
"כן.." ענה מייק כאילו הוא תמיד מכין שיעורי בית.טוב..למעשה- תמיד יש לו שיעורי ביית,אבל זה לא פֵ'ר,הוא לוקח את כל השיעורים ממחברות ישנות של האחים הגדולים שלו שכבר גמרו ללמוד בתיכון...(הייתי עושה את זה גם ,אבל לאחים שלי אין בכלל מחברת ביולוגיה..)
"אני בטוחה שפישלת,לא יכול להיות שתרגיל 4 יצא לך נכון,הוא היה מידי קשה.." אמרתי.חכו,עוד שניה תבינו לאן אני חותרת.
"לא לכולם יש מוח מצומצם כמו ששלך קטניס..! " אמר מייק והוציא את המחברת שלו כדי שאני אראה שהוא באמת הצליח לפתור את תרגיל 4.
יופי,התוכנית שלי עבדה! מייק הוציא את המחברת!
זה הולך כך- אם אני אגיד למייק שאין לי שיעורי בית הוא בחיים לא יביא לי להעתיק ממנו,כך שתכננתי שכשמייק יוציא את המחברת אני אקח אותה וארוץ למכונת הצילום,ו...טָרָ.....יש לי שיעורים!!
וזה עבד,לגמרי עבד!
"היי,חצופה,בואי הנה" מייק קרא אחרי.(אבל מי מתיחס אליו בכלל?)

נכנסתי לכיתה יחד עם המורה.
"בפעם הבאה את-קטניס,בתור תלמידה,צריכה להכנס לפָני" אמר המורה קרטר,אבל לכו תסבירו לו שהלכתם לצלם שיעורי ביית...
"גועלית" אמר מייק כשהתישבתי ליידו.
"העונג לי להיות כזאת" אמרתי וזרקתי את המחברת שלו לפניו.
"זה לא הולך לעבור בשתיקה" סינן מייק.
"נו,תפסיק להיות חנון.'לא מביא להעתיק שיעורי בית' איזה תינוק" לעגתי לו.(אוו,וזה היה כיף)
"זה לא שאני לא מביא להעתיק שיעורי בית,את יודעת שאני מביא ..אבל *לך* אני לא מביא,יש הבדל קטן..." התגרה מייק. (לפחות הוא חשב שהוא התגרה.)
"כמובן,איך שכחתי,אבל להגיד 'זה לא יעבור בשתיקה 'כאילו- נו באמת ,מה אתה כבר יכול לעשות.זה לא שהמורה *רואה* אם יש לי שיעורים,הוא רק מבקש להקריא- - - "
"עוד נראה" אמר מייק בשקט מבלי להביט בי.
-לאחר 3 דקות -
"קטניס,תקריאי בבקשה את תשובה 7 בקול ובדיוק" פקד המורה.
בדיוק כשפתחתי את הפה להקריא את התשובה..מיק אמר לפני :" אין לה שיעורים" פשוט כך,באדישות...
הרמתי את מבטי אליו,כולי מפוצצת שנאה כלפיו."ברור שיש לי.."אמרתי בקול מאופק מכעס.
"אז תקראי את התשובה בבבקשה" בקש המורה שהיה לגמרי מבולבל אבל לא היה מוכן לבזבז עוד דקה מהשיעור.
"אז כרומוזום 22 הוא- - - "התחלתי לקרוא.
"אין לך שיעורי בית קטניס" אמר מייק והסתכל עלי משועשע.
עכשיו גם אני וגם המורה חטפנו את ה'כריזה'.
"תשתוק כבר" צעקתי על מייק.
"מה הולך פה?" שאל המורה יחד איתי.
כל הכיתה הסתכלה עלי ועל מייק חליפית.
מייק הססתכל עלי,יכולתי לראות את הצחוק שלו דרך עיניו.
"יש לך שיעורי בית או לא?" שאל המורה.
"ברור שיש לי" עניתי.ת'כלס..אני לא משקרת,באמת יש לי שיעורים.
"אז מה הבעיה שלך פ'ארו?" שאל המורה את מייק -זה בהחלט היה מיותר!
"המורה,אין לה שיעורי בית,היא צלמה את השיעורים שלה ממני" אמר מייק כשהוא לגמרי מתעלם מהסימנים שלי על זה שאני יהרוג אותו אם הוא יגיד משהו שלא במקום..
"זה נכון קטניס?" שאל המורה.
נאנחתי,המורה הבין שהתשובה היא חיובית.
"כל הכבוד לך, ממש מורָה על בגרות,ובאשר לשתכם,אתם נשארים היום לריתוק- - -"
"מההההה?" שאלנו אני ומייק יחד.
המורה הרים גבה עבה והביט בנו בזלזול.
"אבל..אבל..מה *אני*עשיתי? אני מבין *שקטניס* בריתוק,אבל אני לא עשיתי כלום..." התעצבן מייק.
"אני מאוד מקווה שזו שאלה רטורית" אמר המורה ומייד אח"כ המשיך ללמד.(כנראה שהמורה החליט לוותר על קריאת שיעורי הביית,*מייק* בזבז לו יותר מידי זמן..)
- - -
"אוף,רציתי שתבואי איתי ועם בראד אחרי התיכון להמבורגר" אמרה אליטה כשהיא מכניסה את ספר הלימוד שלה ללוקר.
"הכול בגלל מייק הטיפש הזה" התעצבנתי וזרקתי את ספר ביולוגיה לתוך הלוקר שלי.
"א...אני רואה שהתאוששת קצת אחרי אתמול" אמרה אליטה בזהירות.
"כן,פגשתי את תום כשחזרתי מהתחנה,שמענו קצת מוזיקה ואכלנו גלידה." עניתי.
התחלנו ללכת במזדרונות בית הספר לכיוון הכיתות שלנו.
"אז תום עשה לך שמח..." סיכמה אליטה.
וכצפוי,היא התחילה לדבר על הרגשות של תום.
"אני כ"כ בטוחה שהוא מאוהב בך" התחילה אליטה.
"דיי" עניתי כתגובה.
"ברצינות,קטניס.."
"דיי,תפסיקי כבר לדבר על זה!" דרשתי.
"למה?"
"כי זה מעצבן" עניתי.
"מה מעצבן בזה?"
לא עניתי.
"אני יודעת,את גם מרגישה אליו משהו,נכון?" אליטה קיפצה על מקומה בהתרגשות כאילו גלתה איזה סוד כמוס.
גלגלתי עיניים "פככככ,ממש לא!" עניתי.
"נו,דיי,אל תסתירי ממני מידע,אני החברה הכי טובה שלך"
"אני לא מסתירה ממך כלום אליטה,ואת יודעת את זה!!!"
"אז...אני יכולה לפחות לשאול אותך שאלה..?" שאלה אליטה. שתינו נעמדנו בפתח הכיתה שאני אמורה ללמוד בה בשיעור הקרוב.
"ואת מבטיחה לענות את האמת..." המשיכה אליטה.
"מבטיחה" אמרתי ונגעתי בידי בחזה בצד שמאל.
"אז ככה,היית נותנת לך ולתום צ'אנס?ז"א,היית רואה אותכם בעוד כמה שנים כזוג?".
"עוד פעם מדברים על תום? חשבתי שגמרנו כבר לדבר עליו. ואני לא מאוהבת בו אם זה מה שאת מנסה לשאול.." אמרתי ונכנסתי לכיתה.
בכיתה פגשתי את אפרילי-לחריפי השכל ומחודדי החושים-זו אפריל שספרתי לכם עליה קודם,שעובדת יחד איתי בבית הקפה.
"מקווה בשבילך שהבוס לא ישים לב שתאחרי היום" אמרה אפריל.
אפריל יחד איתי גם בשיעור ביולוגיה,היא מן הסתם הבינה שאני יאחר לעבודה(בגלל הריתוק..)....והיא צודקת..! מאוד כדי שהבוס לא ישים לב שאני יאחר,הוא עוד יכול לפטר אותי...
* * *
-בכיתת הריתוק-
אני לא יודעת איך כיתת הריתוק עובדת בבית ספר שלכם,אבל אצלנו זה עובד כך:
את צריכה להיות שם במשך שעה וחצי(אחרי הלימודים).כול תלמיד עוסק בסידורים שלו,שזה אומר: שיעורי בית/שיעורי בית/שיעורי בית/למות משיעמום ולבהות במורה דוחף את האצבע שלו כמה שיותר עמוק לתוך האף.
מה ש*אני* עשיתי היום בשיעור הריתוק היה האפשרות השניה,כלומר- בחצי שעה הראשונה גמרתי את כל שיעורי הביית,אז נותר לי שעה שלמה לבהות במורה-יוּ הוּ,איזה כיף לי,נכון?
כנראה שמייק שישב מאחורי התחיל להשתעמם,הוא לא הפסיק להציק לי עם הרגליים שלו. הוא דפק עם הרגליים שלו על משענת הכיסא שלי-כך שהכיסא שלי נדחף כל הזמן קדימה והגוף שלי הטלטל.
הסתובבתי אליו."מייק,בחייך,אתה יכול להפסיק?" לחשתי.
"אמ..תני לי שניה לחשוב על זה...לא!!" הוא אמר והמשיך לדפוק על משענת הכיסא שלי.
באיזה שהוא שלב הכיסא כבר התחיל לחרוק על הריצפה,זה כנראה הפריע למורה בחיפוש אחר יהלומים ואבני חן במכרה הפרטי שלו.
"מייק פ'ארו,אני מבקש ממך שקט" נבח לפתע המורה.
מייק באמת הפיק,אבל אחרי מש דקות הוא שינה גירסה. בלי להתבלבל הוא תפס שערה אחת משערות ראשי ומתח אותה.
"א'וו,מייק,מטורף,תפסיק" השתוללתי.
"מייק,תפסיק בבקשה" בקש המורה.
מייק הסתכל על המורה במבט רציני עד שהמורה פנה לעיסוקיו-ניחשתם יפה...
עכשיו היה למייק רעיון אחר,הוא פשוט תפס את כל ה'קוקו' שלי ומשך אותו ללמטה,האמת שהוא לא עשה את זה חזק-על מנת להכאיב לי,אלא רק כדי לעצבן אותי,אבל אני נהנתי לעשות מזה סצנה...המורה הזה לא כ"כ אוהב שמפריעים לו בָ.....
"חתיכת אדיוט" צרחתי על מייק ונעמדתי על מקומי.
"מייק,חיסול חשבונות זה לא כאן,אם אתה עוד פעם אחת מציק לקטניס אני אשאיר אותך פה לעוד חצי שעה,ואילו את קטניס אני אשחרר מייד" אמר המורה.
-נחמד-!
התישבתי חזרה במקום,הסתובבתי לראות 'מה שלומו 'של מייק,הוא נשען על כסאו כשהוא משלב ידיים ומביט לחלל ברצינות.
"אווו,מייקיל'ה לא יכול לעשות כלום לקטניסףנכון?"התגרתי בו.
"סתמי"
"זה יהי נחמד אם הייתי משוחררת עכשיו" המשכתי.
"מה,לא היית רוצה לתת לי איזה דחיפה קטנה?" שאלתי.
"למה? כדי שאני אשאר עוד חצי שעה במקום המשעמם הזה..ואת תהיי משוחררת..?" השיב מייק.
"כן,בדיוק,אתה גם תרקב כאן,וגם תאחר לעבודה" אמרתי.
"אז אני אישית חושבת שזה אחלה רעיון" סוף סוף מייק מביט בי.
" שלא תעזי" אמר באיטיות.
"תכריח אותי" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"קטניס,אל- - - "
מאוחר מידי!!! עוד לפני שמייק גמר את המשפט אני צעקתי בקול:"א'וווו,מייק,לעזאזל איתך!!!!".
המורה שחרר אותי ואמר למייק להשאר עוד חצי שעה.
"אני אמסור לבוס ד"ש ממך" אמרתי ויצאתי מהכיתה בתחושה נפלאה.