גשם האהבה

"היו לי עשרים חברות"הוא אמר לי עם צחוק בעיניים.
"טוב אמיר טוב !! טוב ! " אמרתי לו כאילו אני מאמינה.
"אז את מאמינה ?" הוא שאל
"כן כן" אמרתי בעצבון ואז הוספתי " נגיד ש..." והתחלתי לצחוק.
"חבל עלייך!!" אמיר אמר לי צוחק ומעמיד פנים מעוצבן.
הקפצתי אותו בצלעות והתחלתי לרוץ .
"את ביקשת את זה" הוא רץ אחריי וכמובן שתפס אותי, (אני רצה כמו סבתא בת 100.. לפחות אני מודה בזה)
הקפיץ אותי בצלעות "גם את בודדה!"
"איך אני יכולה להיות בודדה אם כל כך הרבה אוהבים אותי?" אמרתי בצחוק
"לא נראה לי..."
"אתה אוהב אותי"
" מי אוהב אותך ?! מי אוהב אותך ?!" דגדג אותי בבטן. "מי יאהב אותך בכלל?!" ואני מתפקעת ומתחמקת מאצבעותיו המדגדגות.
כנראה שהוא מאוד נהנה להתעלל בי שגילה את החולשה שלי לדגדוגים, ואני חושבת ששמעו אותי צוחקת בכל כדור הארץ. ולבסוף אמר :"אני אוהב אותך" התקרב אליי ו.. התנשקנו.
הרחתי את הריח המדהים שלו, נשמתי נשימות קצרות, והייתי כולי בעננים.
שום דבר לא יהרוס לי את ההרגשה המדהימה הזאת.. אוי כמה שטעיתי.. אבל את זה אני כבר יבין בהמשך.