לב עיוור

ניצן היא ילדה בת 16 לומדת בבית-הספר "השרון" , אוהבת לשיר, לרקוד, ולטייל לה ברחוב, אבל יש לה מוגבלות מסויימת' היא עיוורת.
חברייה בבית-הספר שבו היא לומדת מפלים אותה לרעה, צוחקים עלייה, מנדים אותה מהחברה והכול בגלל מה? בגלל היותה עיוורת.
הסיפור "לב עיוור" עוקב אחרי ניצן, נערה בת 16 שהתעוורה בתאונה מחרידה כשהייתה בגיל שבע, ואימה נהרגה באותה תאונה.
הסיפור מתאר את הקשיים שהיא נאלצת להתמודד איתם בחברה הקשה שדורשת לאמלל לה את החיים בכול מחיר, והאם היא תצליח לשרוד בתנאים הקשיים של החיים או שמה החיים יכניעו אותה? האם היא תמצא כתף להישען עלייה, והשאלה הגדולה מכולן האם היא תמצא אהבה?!

"לב עיוור"-פרק 1:

טוטוטו... השעון מעורר מצלצל..
"קומי כבר ניצן!" אבא צעק.
"טוב, אני קמה רק עוד חמש דקות בבקשה."
"לא ניצן כבר דיברנו על זה זוכרת? יש בית-ספר קמים אין בית-ספר ישנים עד מאוחר אז קומי כבר!"
"טוב, בסדר אני קמה." לבסוף התייאשתי וצעקתי לאבא. לא ייאמן איך אבא תמיד מצליח לשכנע אותי לעשות דברים והכי גרוע זה שאחר-כך אני מגלה שאני זאת שבעצם הסכמתי לכך, אבל אני מתה על אבא שלי..
"יאללה בואו לשולחן לאכול." אבא צעק אליי ואל רמי, אח שלי הגדול.
"אנחנו באים." צעקנו שנינו.
ירדנו למטבח, אכלנו. רמי מיהר לבית-הספר בגלל שהשנה יש לו השלמות של בגרויות והיום הוא משלים בגרות במתמטיקה, זו השנה האחרונה שלו במקיף י` ושנה הבאה הוא מתגייס.
רגע לפני שהוא עלה על ההסעה שלו צעקתי לו- "בהצלחה!" בתקווה שהוא שמע אותי.
"יאללה ניצן את מוכנה"? הרגשתי שאבא חייך ושאל.
חייכתי אליו בחזרה ואמרתי:
"כן אבא אני מוכנה."
..
-בדרך לביצ`פר נשענתי על החלון באוטו של אבא, עצמתי עניים ודימיינתי לי לרגע את צבעי הקשת, אותם צבעים שפעם הייתי יכולה לראות ועכשיו?
אבל אמא תמיד הייתה אומרת: "אם יש לך לימונים בחיים תהפכי אותם ללימונדה והכול יהיה פשוט יותר קל."
וזה מה שאני פחות או יותר מנסה לעשות, להפוך את הלימונים החמוצים ללימונדה מתוקה...
"הגענו." אבא אמר וקטע אותי ממחשבותיי.
-קמתי ופיהקתי פיהוק גדול ותוך כדי גם נאנחתי.
"מה יש מתוקה?" אבא שאל, "הכול בסדר?"
"כן, אבא הכול מצויין." שיקרתי שקר לבן אחד קטן, לא רציתי להדאיג את אבא.
"טוב אם את אומרת שהכול בסדר אז אני יכול להירגע נכון?"
"כן, בטח אבא, אל תדאג לי, מבטיחה לך שהכול מצויין."
"בסדר, מתוקה. אמר וחיבק אותי. "אני מאחר לעבודה אני יבוא בשעה שתיים וחצי בסדר?"
"בסדר."
"יאללה ביי מתוקה."
"ואבא?"
"כן מתוקה?"
"אני אוהבת אותך."
"גם אני אוהב אותך מתוקה". אבא אמר, נשק לי במצח והלך...