עמוק בלב..- פרק 11 (החלק המעניין ביותר של הסיפור)

אג'ל ואני נחתנו, וביקשתי ממנה לחכות ואמרתי שאני רק אומרת משהו קטן לאבא שלי, כי ידעתי שאם אספר לה על לוסי, היא תפגע ותברח שוב.
ניכנסתי למרכז ולוסי יש אמרה לי שמישהו רוצה אותי, אבל זה לא יכול להיות אף אחד חוץ מאנג'ל כי היא היחידה שיודעת שאבא שלי חולה, אבל זאת גם לא יכולה להיות אנג'ל כי היא מחכה לי בחוץ...
ניכנסתי לחדר ומי שם אני לא זוכרת כלום
-----
"אההה!!" קמתי בבהלה והתנשפתי.
אני בבית ישן, לרגע חשבתי שכל מה שעשיתי היה חלום מהרגע שבו אמא מתה.
אך לא, לא חלמתי, ראיתי את דורין, אמא של דפי, עומדת מולי, ומאחוריה את לוסי הקטנה מייללת רוצה לבכות.
"שקט!" דורין כעסה על זה זלוסי ייללה בבכי, ולקחה את הסיכן החדה שהייתה בידה, וחתכה חתך קל ועדין על כף ידה של לוסי.
לוסי לא בכתה מכאב, היא רק בכתה מזה שהיא ראתה אותי במצב כזה, ואז הביטה בדם במבט מחריד.
"מה עשית לה דורין?!" אמרתי בכעס, ועם המון אומץ.
היא צחקה תחוק מרושע ואמרה "זה החתך הזה המוציא מעצמו עוד ועוד דם? זה עוד כלום, זה לא סבל, עוד מעט שתיכן תיסבלו, רק בכדי שתיסבלו, ורק אז אני אהרוג אתכן" הי אאמרה וצחקה צחוק מרושע.
לא פחדתי, רק הבטתי בה עם מבט כועס.
"מה עשית לה דורין?" אמרתי בלחש, וכולי הייתי כעוסה.
היא המשיכה לצחוק את הצחוק המרושע ואפילו יותר חזק, ואז פתחה בהסברים.
"את זוכרת את היום בו עיוורת את דפי שלי? את זוכרת? את זוכרת את היום בו רצחתי את אמך?"
אמרה דורין, ולוסי פיתאום הסתכלה עלייה במבט מופתע.
"אני זוכרת היטב." אמרתי, והמשכתי להביט בה במבט כועס, אבל דמעות החלו להציף את גרוני.
"את זוכרת? את היום בו רצחתי את אמך,רצחתי את אמך, רצחתי את אמך, רצחתי את אמך,רצחתי את אמך..." דורין אמרה שוב ושוב, בכדי להתעלל בי, שעצב ימלא את גופי, וברגע שהרגשתי שדימעה אחת זולגת, וכיווצתי את עניי, והיא המשיכה לחזור על דבריה, אנג'ל הגיעה.
היא הופיעה כיאילו משום מקום, היה עלייה מבט כועס, שכוון אל דורין, והיא הרימה את ידיה באוויר, והעלתה אותם מלמעלה למטה, כדי ליצור ויש של מים על דורין, ואז הפנתה את מבטה אליי, והבנתי שהיא רוצה שגם אני אפעל פה, בעיקר בגלל שאני החזקה ביותר, וכמה שניות לאחר מכן, בריאן ותומס הגיעו והתחלנו לפעול יחד, לא משנה מה גם אם היא תמות, ודפי תיסבול מזה, זה יהיה בסדר, כי גם אני שורדת בלי אמא.
בריאן קשר את גופה בעזרת צמח מטפס, אך היא חתכה זאת עם הסכין החדה, ואני סינוורתי אותה בכדי שלא תיראה לאן היא הולכת, אנג'ל הכניסה לתוך בגדיה מים, כלומר הרטיבה אותה שלא יהיה לה נוח, תומס שרף את שיערה בכדי שלא תיראה טוב, והעפנו אותה החוצה מהבית, ואני הרמתי אותה כדי להעביר אותה למקום רחוק, כי רק אני יודעת לעוף.
----
"שלום ילדה" תומס אמר ללוסי.
"קוראים לי לוסי, נעים מאוד" היא אמרה, וחייכה חיוך מתוק, כמו תמיד.
"אהמ,אהמ, יש כמה דברים שאנחנו צריכים להבהיר" אנג'ל אמרה, והבנתי מיד.
"כן..." אמרתי ולוסי הביטה בי במבט שואל.
"טוב תיראו. זאת לוסי, הכרתי אותה ב.. אנג'ל את יודעת איפה.." אמרתי.
"טוב הבנתי הכל.." אמה אנג'ל.
"אה.. תגידו אפשר לשאול שאלה?" אמרה לוסי.
"בכיף" ענה בריאן וחייך חיוך מקסים.
"מזה כל מה שהיה כאן? עם האש, המים, וכל זה?" לוסי שאלה.
"אה.. טוב אה.." כולנו אמרנו ביחד.
"כלום! זה כלום!" אמרתי.
"טוב.. הולכים לאיפה שהוא? כבר ערב." לוסי שאלה והנהנתי שכולנו נישן אצלי.
נסענו ברכבת בחזרה לבית שלי החדש שלי, ודיברנו על כל מיני דברים ביחד.
על דברים שהיה עדיף אפילו שלאט נדבר עליהם...