עמוק בלב..-פרק 10- אנג'ל,או אמא?!- דילמה

ראיתי את אמא, ראיתי את אנג'ל נוסעת עם אדם זר במכונית, והרגשתי סחרחורת. מה לעשות?!
"אמא.." צייצתי וראיתי את אמא ניכנסת אם נשמתה, לתוך ענן כיאילו כל ענן בשמיים הוא בעצם קבר של אדם.
אנג'ל. עברה לי המחשבה בראש. אני אציל את אנג'ל.
הפך פרצופי למבט תקיף, ועפתי בכל הכוח, כמה שיותר מהר יותר טוב.
התעופפתי, אך המכונית נראתה מעט באופק, וכמעט נעלמת.
--------- נקודת מבט של אנג'ל--------------
מה הולך פה לאן הולכים?
"אחח.." הוא זרק אותי בחדרו והחל להתפשט לאט לאט..
לא נכון..
"אחח !! עזוב אותי!"
--------נקודת מבט שלי [לורן]---------
עפתי בכל כוחי, הם יוצאים מהמכונית!
מה הולך פה?!
התקרבתי לעבר הדלת ושמעתי צעקות, הלכתי מהגינה האחורית, וראיתי בחלון אותו ואת אנג'ל!
הצצתי והחלטתי לעשות את המלחמה הראשונה שלי עם כוחתיי.
עמדתי מול החלון, הוצאתי מגופי כמה שיותר אור, סניוורתי את האדם, ואנג'ל קפצה מהחלון.
--------------------
"אוקיי, תגידי לורן מיד, אני יכעס עלייך בדרך!" נזפתי בה לפני שהאיש יחזור לראות טוב ויטוף אותנו.
"אבל.." היא ניסתה להסביר לי אך קטעתי אותה.
"בלי אבל תאמרי לורן עוד חמש שניות חוזרת לא הראיה!" דיברתי מהר.
"לורן" היא אמרה באנחה, ומים יצאו מגופה, והיא קטנה לגודלי, תפסתי אותה בידי, ועפתי.
-------------------
"תגידי לי השתגעת?! ככה את לוקחת טרמפים?! את חולה?! נפלת על הראש?!
את ידעת מה יכל לקרות לך?!
מי יודע מה היה קורה?!
את ידעת שראיתי את אמי, וותרתי למענך?!
את ידעת?!
מה היה קורה לך בלעדיי, מה?!
ואת עוד בורחת לי!
אולי תחשבי פעמיים לפני כל מעשה, ככה אני חישבתי, וככה הצלתי אותך להזכירך!
ועוד את מתלבטת, מנסה להסביר לי.." נזפתי בה. "תפסי ציפור את כבדה לי."
"איך אני ירד ממנה אחר כך, לי אין כנפיים להזכירך!" היא אמרה לי שהיא מבוהלת מהעובדה שהיא רוכבת על ציפור, ומתעלמת מדברי למרות שידעתי שהפנימה אותם.
"הנה יורדים, אני תופסת אותך."
---------------------------