ז'אנר: סיפורים מפחידים
4 תגובות
הטלפון
אתם בטח שמעתם על התוכנית "צלצול"?,אם לא אז אולי אני סתם מדמיינת או משהו אבל הסיפורהזה דומה לצלצול.
בלוס אנג'לס חיה לה ילדה בשם לואיז.היא לא פחדה משום דבר עד שיום אחד צילצל אליה טלפון.
היא הייתה לבד בבית ולא פחדה לענות לטלפונים כמו הילדים שלה בכיתה שכן פחדו.
היא ענתה לטלפון נרגשת מקווה שזאת אמה.
"הלו?" ענתה לואיז וחיכתה לתשובה.
שום תשובה רק רעש,הרבה רעש.
ואז-ניתוק.
לואיז הקטנה נבהלה והתקשרה מהר לאמה.אמה שהייתה בעבודתה בהיי-טק לא יכלה לענות כי הייתה בישיבה.אז החליטה לואיז להתקשר למשטרה.כשהתקשרה שמעה את אותו רעש וניתוק.היא התחילה לפחוד ולא יצאה מהבית ולא נפגשה עם חברים.היא נעלה את עצמה בחדר ולא רצתה לראות או לשמוע אף אחד.
יום אחד התקשרו אליה מהמשטרה ואמרו לה שהם הקליטו את השיחה ומתוך הרעש הם שמעו משפט:"אל תדאגי אני אנקום בך".
לואיז לא ידעה מי זה ומה הוא רוצה ממנה וביקשה מהמשטרה שיחפשו את מי שהתקשר אליה.
לילה אחד הייתה מסיבת דיסקו לחברתה הטובה שני.
אמא של לואיז קנתה לשני מתנה וביקשה מלואיז ללכת.
בהתחלה סירבה ולסוף,הסכימה בשמחה והלכה.
לואיז ששערה המתולתל הג'ינג'י היה קצר אבל יפה היה פזור ועינייה הקטנות חיפשו אחר משהו חשוד בזמן שהלכה.לואיז הלכה ברחובות החשוכים בשמלתה הלבנה ונעלי הבובה הלבנות שלה בשקט ונזהרה שמשהו יקרה לה.
פתאום ראתה איש שעוקב אחריה בחליפה שחורה עם עניבה כחולה וכובע על ראשו.
לואיז מיהרה להסתלק לביתה של חברתה שני שהיה כבר קרוב לכאן אך האיש התחיל לרוץ אחריה ולואיז התחילה לברוח.
האיש התחיל לזרוק על לואיז כל מיני דברים ולכלך לה את השמלה שלה,אבל ללואיז לא היה אכפת,העיקר לברוח מהאיש המוזר הזה.
לבסוף הגיע ודפקה בדלת אך אף אחד לא שמע כי המוזיקה הייתה חזקה מדי ואז האיש ניגש אליי ותפס אותה בשערה בחוזקה וצווחה נשמעה מפיה.
האיש דפק אותה בקיר ולואיז קיבלה סחרחורת.
האיש רצה לתת לה עוד מכה אחר פתאום התתחרט.
"את זוכרת אותי?!" נבח עליה האיש.
כן!,היא זוכרת את הקול הזה...זה אבא שלה!,הוא בטח בא לנקום בה על זה שלא רצתה שאבא יגור איתם ביחד.
אביה הוציא סכינים ואקדח.
"אם לא תהיי בשקט אני אהרוג אותך" סינן.
לואיז הקשיבה לו והחזיקה בידיה עדיין את המתנה של שני.
ואז תפס אותה ולואיז הפילה את המתנה שלה והוא דחף אותה לאוטו שלו ונסע משם.
בלוס אנג'לס חיה לה ילדה בשם לואיז.היא לא פחדה משום דבר עד שיום אחד צילצל אליה טלפון.
היא הייתה לבד בבית ולא פחדה לענות לטלפונים כמו הילדים שלה בכיתה שכן פחדו.
היא ענתה לטלפון נרגשת מקווה שזאת אמה.
"הלו?" ענתה לואיז וחיכתה לתשובה.
שום תשובה רק רעש,הרבה רעש.
ואז-ניתוק.
לואיז הקטנה נבהלה והתקשרה מהר לאמה.אמה שהייתה בעבודתה בהיי-טק לא יכלה לענות כי הייתה בישיבה.אז החליטה לואיז להתקשר למשטרה.כשהתקשרה שמעה את אותו רעש וניתוק.היא התחילה לפחוד ולא יצאה מהבית ולא נפגשה עם חברים.היא נעלה את עצמה בחדר ולא רצתה לראות או לשמוע אף אחד.
יום אחד התקשרו אליה מהמשטרה ואמרו לה שהם הקליטו את השיחה ומתוך הרעש הם שמעו משפט:"אל תדאגי אני אנקום בך".
לואיז לא ידעה מי זה ומה הוא רוצה ממנה וביקשה מהמשטרה שיחפשו את מי שהתקשר אליה.
לילה אחד הייתה מסיבת דיסקו לחברתה הטובה שני.
אמא של לואיז קנתה לשני מתנה וביקשה מלואיז ללכת.
בהתחלה סירבה ולסוף,הסכימה בשמחה והלכה.
לואיז ששערה המתולתל הג'ינג'י היה קצר אבל יפה היה פזור ועינייה הקטנות חיפשו אחר משהו חשוד בזמן שהלכה.לואיז הלכה ברחובות החשוכים בשמלתה הלבנה ונעלי הבובה הלבנות שלה בשקט ונזהרה שמשהו יקרה לה.
פתאום ראתה איש שעוקב אחריה בחליפה שחורה עם עניבה כחולה וכובע על ראשו.
לואיז מיהרה להסתלק לביתה של חברתה שני שהיה כבר קרוב לכאן אך האיש התחיל לרוץ אחריה ולואיז התחילה לברוח.
האיש התחיל לזרוק על לואיז כל מיני דברים ולכלך לה את השמלה שלה,אבל ללואיז לא היה אכפת,העיקר לברוח מהאיש המוזר הזה.
לבסוף הגיע ודפקה בדלת אך אף אחד לא שמע כי המוזיקה הייתה חזקה מדי ואז האיש ניגש אליי ותפס אותה בשערה בחוזקה וצווחה נשמעה מפיה.
האיש דפק אותה בקיר ולואיז קיבלה סחרחורת.
האיש רצה לתת לה עוד מכה אחר פתאום התתחרט.
"את זוכרת אותי?!" נבח עליה האיש.
כן!,היא זוכרת את הקול הזה...זה אבא שלה!,הוא בטח בא לנקום בה על זה שלא רצתה שאבא יגור איתם ביחד.
אביה הוציא סכינים ואקדח.
"אם לא תהיי בשקט אני אהרוג אותך" סינן.
לואיז הקשיבה לו והחזיקה בידיה עדיין את המתנה של שני.
ואז תפס אותה ולואיז הפילה את המתנה שלה והוא דחף אותה לאוטו שלו ונסע משם.
רציתי להוסיף:
איך הסיפור?!,אם יהיו תגובות אני שמה המשך...
איך הסיפור?!,אם יהיו תגובות אני שמה המשך...
הוספת תגובה
התחבר כדי להוסיף תגובה.
סיפורים אקראיים
פעם אחת אני אנת טלי דבי ואורלי שיחקנו מחבואים דבי היתה צריכה להיות הסופרת אז כולם רצו לאיתחבות אני ..
" דנה שאלה מיכלי את האחות האם אני יכולה לקום מהמיטה וללכת לחדר האמבט להתקלח ? " " לא מתוקה מאחר ואת נפגעת בגפיים ..
חלק אקראתי ספר בשם אלגנטיות של קיפודהספר מצחיק משעשע ומרוממש טומאה בכול מה שמשתמע מן המילהאבל למרות זאת אני א..
כל המחבריםמחברים מומלצים
תגובות אחרונות
סה"כ
סיפורים
13900
סיפורים
13900
סה"כ
מחברים
2457
מחברים
2457
משתמשים
אונליין
19
אונליין
19












.gif)


))))))))).gif)


תאריך: 25.06.11
קראתי את סיפורך המקסים וראיתי שמאוד השתפרת מהפעם האחרונה שראיתי את סיפורייך הנהדרים!
אבל עדיין יש מקומות לסיפור: את ממשיכה לא להוסיף רווחים אחרי נקודה או פסיק. הבא ניקח משפט לדוגמה: "האיש התחיל לזרוק על לואיז כל מיני דברים ולכלך לה את השמלה שלה,אבל ללואיז..."
שמת לב שאחרי הפסיק שבא אחרי המילה "שלה" אין רווח? זה עושה את קריאת הסיפור המדהים שלך מאוד מאתגרת.
בנוסף, את ממשיכה להוסיף פסיק אחרי סימן קריאה או שאלה, אני חוזרת ואומרת שסימן קריאה ושאלה הם עדיין סימני פיסוק, ולכן אין צורך להוסיף אחריהם פסיק! ניקח את המשפט הבא לדוגמה: "כן!,היא זוכרת את הקול הזה...זה אבא שלה!,הוא בטח..."
את רואה את הפסיק אחרי סימן הקריאה? אין שום מקום לו - את צריכה להוסיף רק סימן פיסוק אחד, אין שום מקרה של שני סימני פיסוק צמודים.
חוץ מזה: הסיפור שלך מצמרר ומדהים, אני לא מאמינה לאיזו רמה של עלילה מרגשת הצלחת להגיע. את מצליחה להשתמש בהרבה יותר תארים ונהיית יותר מיומנת, המשיכי כך!