בית הרוחות פרק 2

"אם תמשיך להפריע אני לא אמשיך לספר לך." אמר גל , "טוב , מצטער , אני אהייה בשקט , מבטיח!" אמרתי וגל המשיך בסיפור , "ערב אחד , הילד התעורר באמצע הלילה ולא מצא את הוריו הוא היה לבד בבית עם אחותו הקטנה , הוא לא הבין מה קרה :O " אמר גל ולפתע נשמע צלצול לסיום ההפסקה.
"נמשיך אחר - כך!" אמר גל והלך , "לא , אבל..." לא הספקתי לסיים את המשפט והמורה ללשון הגיעה
, קוראים לה קרן והיא המורה שאני הכי אוהב , אבל עכשיו ממש רציתי שהשיעור יגמר כדי להגיע להפסקה ולשמוע על המשך הסיפור.
ההפסקה השנייה הגיעה וגל המשיך בסיפורו : " אבא שלי אמר שהמשטרה הגיעה לבית של הילד אחרי שעה בערך והודיעה שהם מצאו את הגופות של הוריהם ושהם מצטערים בכך מאוד!" .
"מסכנים הילדים!" אמרתי "רגע אבל מה קרה באמת , מי עשה את זה להורי ? טוב אני לא אפריע!" אמרתי וסתמתי מהר לפני שגל יתחרט ולא יספר לי את סוף הסיפור.
"המשטרה שאלה את הילד אם הוא רוצה שהמשטרה תמצא בית יתומים לו ולאחותו , אבל מרוב הטראומה שקיבל הילד" המשיך גל לספר , "הילד ענה שלא וניסה לחזור לישון , בבוקר כשהתעורר היה חייב לספר הכל לאחותו , הם היו מאוד עצובים אבל התגברו על כך , בלילה שאחרי שוב התעורר הילד באמצע הלילה והפעם ראה שאחותו נעלמה , הוא ידע שגם היא מתה ושוב באה המשטרה ושאלה אם הוא בכל זאת רוצה ללכת לבית יתומים ולהתרחק מהבית הזה , אבל הילד לא הסכים הוא רצה לנקום במי שעשה את זה , בלילה שאחרי הרצח של אחותו הילד נשאר ער כל הלילה וכך הוא גילה הכל." אמר גל והפסיק לרגע כדי לנשום קצת " מה הוא גילה?" שאלתי , ממש לא יכלתי להתאפק ולסתום!
"אבא שלי אמר שאף אחד לא יודע מה הילד גילה , אבל מה שכן יודעים שהילד מת באותו לילה , אבל לא מצאו את הגופה שלו , אומרים שהנשמה שלו מסתובבת בבית הזה כבר 100 שנה ושמשמתקרב לשם יהרג על ידיו." סיים גל את הסיפור.
"סיפור מעניין ומותח אבל זה סתם שטויות , אני לא מאמין בדברים האלו , אני נכנס לבית או מחר או היום מתי שיהיה לי זמן פנוי!" אמרתי.
"תכנס , אבל אני הזהרתי אותך!" אמר גל ולפתע נשמע הצלצול לחזור הביתה.
בדרך הבייתה עברתי ליד הבית הזה וראיתי בחלון משהו שקוף זז , בטח דימיינתי , הסיפור באמת קצת הלחיץ אותי , החלטתי ללכת באותו רגע לבדוק כדי להראות לגל שהכל שטויות.
זרקתי את התיק של הבצפר במדרכה ונכנסתי לאותו בית נטוש...

-המשך יבוא!-