שוב בחדר מדע - 1

____________________________________
שלום - קוראים לי טל ואני לומדת בבה"ס טשרנחובסקי בנתניה (חטיבת ביניים).
התאריך: יום שישי 13.1.2013. וכן, אם שמתם לב התאריך הוא יום שישי השלוש עשרה.
שיעור ראשון - מדעים עם המורה שירן.
פעמון בה"ס צלצל, אני עדיין הולכת, במסדרון הקטן וצר של קומת כיתתי.
שעה ראשונה כבר מתחילה. רצתי מהר לכיוון הכיתה. המסדרון מלא בילדים ממהרים בדיוק כמוני.
נתקלתי בכמה וכמה ילדים, שקיללו קצת והלכו. בסוף הגעתי לכיתה, כולי מזיעה ומתנשפת.
"בוקר טוב תלמידים". שירן נכנסה לכיתה. "בבקשה תוציאו *לשון*. (יובל מוציא את לשונו מהפה). ביינתים, שירן חיטטה קצת בתיק שלה ואז הרימה את ראשה. "יובל ?! לך למנהלת!" יובל השפיל מבט.
"אבל המורה!" הוא אמר. "אמרת להוציא לשון! מה את מאשימה אותי?" ענת הסתכלה עליו במבט כעוס: "התחצפות למורה לא מתקבלת! יש חוקים בבה"ס. וזאת בהחלט לא פעם ראשונה יובל. תביא לי יומן וטוס לחדרה של המנהלת!!". "שירן? את יודעת שאת מורה דפוקה? מי את שתגידי לי מה לעשות ישמנה! ההורים שלי משלמים לבה"ס הזה כדי שיהיה לך מה לאכול! את לא יכולה לעשות את זה!" שירן התקרבה אל יובל מעט, צעדי נעלי העקב שלה נשמעו בבירור, שקט שרר בכיתה. "יובל, טוס מיד לחדרה של המנהלת!!!" שירן צרחה כמו מטורפת. הייתי מאמינה לגמרי אם מישהו היה אומר לי שהיא הייתה בבית משוגעים. ילנה הרימה יד. "כן ילנה, מה רצית לשאול?" שירן נרגעה ממש תוך שנייה. "המורה, אם יורשה לי לשאול, מדוע צריך להוציא מחברת לשון?" שירן היססה טיפה להתחיל, זהיתי זאת מפני שהיא נהייתה חיוורת מעט, והתאפקה לא לפתוח את פיה. לבסוף התחילה: "כפי שידוע לכולכם, המורה ללשון אילנה היא גם רכזת זהירות בדרכים והיא רוצה להודיע לכם הודעה" שירן התחילה לכתוב על הלוח: "ביום שני 15.2.2013 ייתקים חידון בנושא זהירות בדרכים. ישלחו לחידון שני נציגים ועשרה תלמידים שיעודדו. ההחלטות יעשו לפי המבחן הקרוב, שייתקיים ביום שישי הבא." שירן סגרה את הטוש של הלוח. *קליק* קטן נשמע. הטוש השחור של הלוח נפל מיידיה של שירן. "ועכשיו נעבור למדעים. תתארגנו וביינתים אני חייבת לזוז לשירותים." ענת היא טיפוס מוזר שכזה, שמנה וצעקנית. כולם שנאו אותה חוץ ממני, טל. בעייני היא נחמדה והיא עושה את זה רק כי אכפת לה.
"סוף סוף היא הלכה!" מאיה החליטה לפתוח את הפה שלה. עברו 20 דקות וענת לא חוזרת. הרבה מטוסים מנייר כבר התעופפו בכיתה. כאלו אנחנו, כיתה ז'. "אמן שהיא תבעה באסלה!" צעק יובל. סהר המלשן אמר: "יובל? אתה עובר לענת על מה שאמרת. הבנות החליטו ללכת לבדוק מה קרה לענת, ויצאו לשירותי המורות. שלולית ענקית של דם יצאה מהחריץ שמתחת לדלת השירותים. רוח קרירה עברה בגופם. הדלת נפתחה במהירות.