http://www.tale.co.il/ Articles at סיפורים en-us http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%A8%D7%95%D7--%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D-o.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%A8%D7%95%D7--%D7%A8%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D-o.html Fri, 27 Aug 2010 16:05:47 +0300 אז זה מתחיל ככה:
יום אחד ב-2006 כשהייתי בת שמונה אז פשוט זה קרה בלילה וישנתי וקמתי בערך ב-4 בלילה לשתות ובדיוק אבא שלי היה ער כי הוא הלך לעבודה באותו הזמן והוא שטף פנים והוא השאיר את הברז פתוח וכשהוא יצא התקשרתי אליו ואמרתי לו את זה והוא אמר : '' חיה שלא תאשימי אותי אני מכבה את הברז תמיד ..." וכולי אז אמרתי סבבה כל אחד טועה וניתקתי ת'פלא וכשניכנסתי לשירותים אז הברז התחיל לפעול וחשבתי שזאת אמא שלי ולא התייחסתי ואז הסתכלתי והברז פעל והסתכלתי על אמא שלי והיא ישנה שינה עמוקה והלכתי לסגור את הברז ופתאום במראה יש דמות דמות של אישה זקנה והבנתי שזאת סבתא שלי והיא החזיקה תינוק (התינוק היה הפלה שאמא שלי עשתה) ואחרי 2 דקות שעמדתי מוכת הלם היא נעלמה!...וזהו תאמינו או לא =) ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7%95.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7%95.html Tue, 24 Aug 2010 10:14:25 +0300
5) שם: רם הגואל.
גיל: 62.
מין: זכר.
רקע: סא"ל במיל' רם הגואל השתתף ב-3 מלחמות ישראל, ושירת כקצין וכמפקד בחיל התותחנים. שוחרר בכבוד לאחר 12 שנות שירות שירות רצופות. בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון. הסיפור מאחורי אדם זה הוא טרגי; אשתו ושתי בנותיו נהרגו בתאונת דרכים על כביש הערבה. הגואל הגיב לטרגדיה בהתקף פסיכוטי. הוא דרס למוות את נהג המשאית שהיה מעורב בתאונה. כפי הנראה הוא לא היה מסוגל לחיות בלי משפחתו, ולכן הפנה את הידע שלו במכונאות כלפי עצמו: ציפה את ארבעת גפיו בחלקי מתכת, החדיר דוקרני כסף למקומות שונים בראשו, ואפילו הלחים לשתי זרועותיו זוג סכינים מוארכות שישמשו אותו כנשק. שיטת הפעולה שלו פשוטה למדי: הוא מטווח נהגים בזמן שאלו על הכביש המהיר, מנגח אותם עם הג'יפ שלו, ואם הם שורדים את זה הוא עורף את ראשם. עד כה מספר הקורבנות שלו הגיע ל-28. בהתחשב בעברו, קיים רצון עז לנסות להגיע אליו חי, אך כל חוות דעת מקצועית אומרת שאין כל טעם בזאת. רם הגואל כבר לא איתנו עוד, מפלצת המתכת היא כל מה שנשאר וכל אשר נותר לעשות הוא להביא סוף לסבל שלו. יש לכוון על מנת להרוג.
שם קוד: ברזלן.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7_2.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7_2.html Mon, 23 Aug 2010 16:06:09 +0300
6) שם: רונית מלכיאל.
גיל: 29.
מין: נקבה.
רקע: מלכיאל, אחות בכורה מבין ארבעה אחים, כהת עור, עד לפני 4 חודשים אשתו של נתן מלכיאל, איל הספנות. לפני 4 חודשים נמצא הבעל במיטתו כאשר הוא ירוי בראשו ועל גבו חרוטה פנגרמה, כוכב מחומש הפוך. מלכיאל היה מופשט מבגדיו, והאקדח אשר נמצא אחוז בידו תאם לכדור את מז"פ הוציאו מראשו. רונית מלכיאל טרם נמצאה, אך מאז התקרית נרצחו בזה אחר זה חבר המנהלים בחברת הספנות שבראשה עמד בעלה המנוח. חקירה עמוקה יותר גילתה שהוא בגד באישתו ואף עמד להתגרש ממנה. תגלית זו הביאה לחקירה עמוקה יותר בעברה של רונית מלכיאל, לשעבר רונית מהאגלה, בת לעולים מהודו. ביקור בחדר ילדותה הראה כי כילדה הייתה לה משיכה לא טבעית לציפורים בכלל, ולעורבים בפרט. היא אפילו גידלה 3 עורבים במהלך 8 שנים מילדותה. הדבר התקשר עם החקירה היות ומעל כל גופה שנמצאה מאז הירצחו של נתן מלכיאל, נמצאה גופת עורב מפוחלצת, תלוייה בחוט דייגים שקוף. כיום יש צו מעצר על מלכיאל ושלושת חברי דירקטוריון הספנות אשר נותרו בחיים נמצאים תחת שמירה כבדה. בנוסף לכך יש להתחשב באלמנט אחד נוסף; האישה שאיתה בגד נתן מלכיאל באשתו גם היא נמצאה מתה, אך במקרה הזה היה הדבר שונה. בניגוד לאחרים, היא לא נורתה בראשה ולא נחרטו סמלים על גופה. גם לא נמצאו גופות עורבים תלויות מעל גופתה. למען האמת היה קשה מאוד לזהות את גופתה. והסיבה לכך: היא נוקרה למוות, כפי הנראה על ידי להקת עורבים אשר שוסעה בה. גופה העירום נמרך בדם מהול בפירומון שכנראה שיגע את העורבים וגרם להם לתקוף אותה. היא נמצאה קשורה ל-4 יתדות, עירומה לגמרי בחצר ביתה. נוצות עורב שחורות היו פזורות מסביב לגופה באופן אקראי.
נראה כי רונית מלכיאל נמצאת במסע נקמה פרטי והיא משתמשת בידע שלה ככימאית כדי להפוך להקות ציפורים לנשק קטלני. יש להתקרב ביתר זהירות. ככל שנראה היא כבר אינה מבדילה בין טוב לרע ומוכנה גם להרוג עוברי אורח תמימים במידה ואלו עומדים בדרכה.
שם קוד: מוריגן.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7_1.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7_1.html Mon, 23 Aug 2010 15:47:07 +0300
7) שם: ליאור טפרסון.
גיל: 19.
מין: זכר.
רקע: טפרסון ככל הנראה הוא אדם ללא עבר. אימו מתה כ-30 דקות לאחר שילדה אותו. דו"ח המשטרה מאשר שהאם נאנסה 9 חודשים לפני כן על ידי עבריין בן 25. האנס נתפס לאחר כשבוע וכיום הוא מרצה 27 שנות מאסר בכלא נפחא. האם, מורן טפרסון, כפי הנראה לא הייתה מסוגלת להפיל את התינוק וגם לא למוסרו לאימוץ. אך הלידה עצמה הסתבכה והיא מתה. הבן נמסר לרשויות הרווחה. הוא הועבר בין 3 משפחות אומנות לפני שהועבר להסתכלות פסיכיאטרית. הסיבה לכך הייתה חוסר הרצון של ליאור ליצור אינטראקציה חברתית עם הסובבים איתו, כולל המשפחות אשר ניסו לאמץ אותו. הילד פשוט לא נפתח, סירב לדבר או לצאת מהבית. העובד הסוציאלי אשר הוצמד לטפל במקרה של טפרסון כתב בחוות הדעת שלו כי לא ניתן להגיע אל הילד וייתכן ויש מקום להתערבות טיפולית נוספת. עקב כך הוסבר לליאור מהיכן הגיע, מדוע אין לו הורים, מה קרה לאימו. אך במקום להוציא את טפרסון מהקליפה שלו, האמת עשתה בדיוק את ההפך. אישיותו נחצתה לשניים; ליאור טפרסון שמוכר לרשויות, והצד הרדום. אישיות אשר במהלך הפגישות המקצועיות של טפרסון מול פסיכיאטר של שירותי הרווחה נתנה לעצמה את הכינוי "לופוס", שפירושו זאב. הסיפור הופך לטרגי כאשר באחת הפגישות השתלטה היישות האחרת ל גופו של טפרסון והרגה את הפסיכיאטר שטיפל בו. סבית המוות: אובדן דם עקב שריטות מרובות ועמוקות בגופו של הקורבן. כעת יש לזכור היטב: מדובר בילד מאוד חולה אשר זקוק לעזרה, ולא בפסיכופת רצחני וחסר תקנה. על פי כל חוות הדעת עוד ניתן לעזור לליאור טפרסון לאחות את אישיותו מחדש. עם זאת יש לנקוט במשנה זהירות, עד כה 5 שוטרים ו-3 עובדי רווחה מצאו את מותם ברדיפה אחרי טפרסון. בכל פעם שהוא חש מאויים מתעורר הצד השני ואיננו מהסס להרוג. הוא תוקף תמיד באותה השיטה: בידיו החשופות. עדויות ראייה נותנות את הרושם שציפורניו מושחזות והוא משתמש בהן כדי לשרוט את קורבנותיו עד אובדן דם מאסיבי.
שם קוד: לופוס.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7.html Mon, 23 Aug 2010 12:43:00 +0300
8) שם: יואל רצון.
גיל: 32.
מין: זכר.
רקע: רצון, תושב עמק יזרעאל, נולד עם תסמונת מיוחדת הנקראת hemotonius plasmus, קרויה גם בשפת רחוב כ-oil sindrum. בדיעבד, חוסר איזון הורמונלי בזמן הלידה גורם להתהפכות של הכימיקלים בגוף השולטים בפיגמנטציה הפנימית שלו. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהאדם נולד עם דם בצבע שחור, במקרה של רצון, אדם לבן, הדבר גורם לגוון העור שלו להיראות אפרפר ונותן לו מראה של גוויה. בנוסף לכך המחלה גורמת בין היתר לרעלת הריונית. ב-99% מהמקרים האם והוולד מתים בלידה, אך לא במקרה הזה. האמא אכן מתה, אבל התינוק שרד. עקב מראהו החריג הוא גדל מנודה מבני גילו ומרבית גיל ההתבגרות היה במעקב פסיכולוגי עקב התפרצויות זעם שכיחות. בגיל 18 ברח מהבית, כאשר שנה מאוחר יותר התגלו 6 מחבריו לספסל הלימודים כאשר הם קשורים זה לזה בחוט תיל בתוך בקתה נטושה קרוב ליישוב יקנעם. סיבת המוות: התייבשות. נראה כי התוקף נעל אותם בבקתה והשאיר אותם שם למות. על פי דו"ח הפתולוג לקח לאדם האחרון 5 ימים עד שמת. על קירות הבקתה כתב התוקף בדמם של הקורבנות: "עכשיו הם סובלים בדיוק כמוני". 3 מקרי מוות דומים אירעו מאז באזור הצפון ועוד 5 באזור המרכז. נראה כי כולם למדו באותו בי"ס תיכון בו למד רצון. כפי הנראה הוא מטווח על הילדים שבזמנו התנכלו לו בגלל מראהו, אך כעת הוא לא מסתפק רק בלהרוג אותם, אלא גם מעניש אותם נפשית. במקרה של שני הקורבנות האחרונים הוא רצח את ילדיהם לפני שהרג אותם, כאשר שיטת העבודה שלו פשוטה למדי: חניקה באמצעות חוט תיל חלוד. דיווחים מעדי ראייה מוסרים כי כבר לא ניתן להבחין אם מדובר באדם או בחיה; שיערו התארך עד למותניו, ציפורניו ארוכות ומולוכלכות וכך גם שיניו. לא נראה שרצון יעצור עד שיהרוג כל אחד ואחת מבני כיתתו, וסביר להניח שזה לא יעצור שם. רוב המומחים מסכימים: יואל רצון איננו עוד, ולא ניתן להגיע אליו. יש לירות בו בכוונה להרגו ברגע שייתפס.
שם קוד: מאוזולאום.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7%91.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95-%D7-%D7c%D7%A7-%D7%91.html Sun, 22 Aug 2010 20:14:49 +0300
9) שם: גבריאלה אנג'ל.
גיל: 49.
מין: נקבה.
רקע: פרופסור גבריאלה אנג'ל, מרצה בכירה בעלת קביעות בפקולטה למדעי החברה של אוניברסיטת בר-אילן. פסיכולוגית קלינית בהכשרתה. לפני שהצטרפה לאקדמיה עבדה במשך 16 שנים כקצינת אבחון בשירות בתי הסוהר, עיקר עבודתה הייתה טיפול באנסים. יום אחד, בשעות הערב המאוחרות היא נמצאה מעולפת, כמעט מתה, כאשר היא סובלת מדימום מאסיבי ברחם. אחד ממטופליה תקף אותה וחבט בה מכות נמרצות. פרופ' אנג'ל הייתה מאושפזת חודשים רבים בהם עברה טיפולים כירורגיים ונפשיים. כשהשתחררה מבית החולים התפטרה מהשב"ס ועברה לעבוד באקדמיה, עד שלפני שישה חודשים גילתה שהאסיר שתקף אותה שוחרר על התנהגות טובה. מאז נעלמו עקבותיה. מסתבר שאנג'ל לא הייתה מסוגלת להתמודד עם העובדה שהאיש שכמעט הרג אותה ישוחרר, אז היא הפכה לפסיכוטית, והפנתה את השדים שבהם נאבקה כפסיכולוגית כל השנים כלפי עצמה. אנג'ל השתילה באמצעים כירורגיים טפרים מלאכותיים עשויים ממתכת כסופה מעל ציפורניה שלה, חתכה את שתי השכמות שלה כך שתראה כאילו פעם היו לה כנפיים, ואפילו צבעה באמצעות כימיקל כהה את שתי עיניה כך שייראו חסרות אישונים. היא מצאה את האנס שבזמנו תקף אותה בזמן שהיה מטופל שלה, כיומיים לאחר ששוחרר. הגופה שלו נמצאה למחרת תלוייה הפוך מעץ בפארק הירקון. ראשו נמצא צף על גדת הנהר שליד. על חזהו ובטנו היא חרטה, כפי הנראה בציפורניה המתכתיות, את המילים "לא ירבוץ חטא כאן". מאז גופותיהם של גברים בסביבות אותו הגיל נמצאות בכל רחבי גוש דן, כאשר הן באותו המצב: ערופות ראש, תלויות הפוך מעץ או מרפסת גבוהה, כשהמילים הנ"ל חרוטות בבשרם.
לסיכום: פרופ' גבריאלה אנג'ל כבר איננה מבדילה בין חבר לאויב. היא נמצאת במסע נקמה אישי, וכל גבר בין הגילאים 30-35 הוא בעיניה לא יותר מטרף קל. בהתחשב בעברה יש לנקוט בכל האמצעים על מנת לנסות וללכוד אותה חיה, אך במקרה הצורך ובמידה ואין ברירה, יש להרוג על מנת לנטרל.
שם קוד: לילית.

האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%9E%D7%A4%D7c%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%95.html Sun, 22 Aug 2010 16:54:36 +0300 נושא: רשימת 10 המבוקשים, 12/08/2013, 18:36.

10) שם: אלכסנדר למברסקיה.
מין: זכר.
גיל: 26.
רקע: נולד עם הפרעה נפשית שכיחה, להלן הפרעה דו-קוטבית (bpd). בגיל 16 נמצא בבית הוריו כאשר הוא מחבק את את עצמו ומכוסה בדם. הוריו ושתי אחיותיו נמצאו כולם מתים, גרונם משוסף וליבם הוצא מקרבם. הנער נשלח להסתכלות פסיכיאטרית ואובחן כחולה ב-bpd. על פי חוות דעתם של 3 פסיכיאטרים ניתן לטפל בילד במסגרת פתוחה. ההמלצה אושרה על ידי בית המשפט למרות התנגדות המשטרה. כארבעה ימים לאחר אישפוזו נמלט למברסקיה מהמוסד הפתוח "שלוותא" כאשר הוא מותיר מאחוריו שישה אנשי סגל מתים בנוסף לשני מטופלים נוספים שהרג והסתיר את גופותיהם יום קודם לבריחתו. סיבת המוות המוכחת: אובדן דם מהעורק הראשי באזור הצוואר. בדיקה מקיפה יותר הראתה שלמברסקיה לא השתמש בשום כלי נשק, אלא בשיניו. במשך 18 חודשים לא נראה עד שהתחילו להיתפח תיקי רצח בלתי מפוענחים כאשר לכולם מכנה משותף: סיבת המוות הייתה הזרקה של רעל מזוקק ישירות לעורק הראשי של הקורבנות. לאחר הקורבן ה-7 עלתה המשטרה על עקבותיו של הרוצח ואף תפסה אותו, אך זה הצליח להימלט עוד לפני שנאזק. השוטרים בתקרית מסרו תיאור מדוייק ועם זאת מעורר פלצות של הנמלט; לבוש בג'ינס ובגופיה שחורה וצמודה, על חגורתו נרתיק ובו מקום לדוקרן קרח כפול, למזרק ולשתי מבחנות נוזלים. מלבד זאת לא ניתן להבחין יותר באדם שהיה פעם אלכס למברסקיה. כל עור גופו מכוסה בקעקוע אחד גדול בעל דוגמת קשקשי עור נחש ירקרק, לשונו מפוצלת לשניים כמו לשון זוחל, ועל עיניו זוג עדשות צהובות המזכירות את מבטו מזרה האימה של נחש ממבה. ציפורניו ושיניו מחודדות ומושחזות וכל שיערו ראשו מגולח. מניין הגופות שהותיר אחריו כרגע עומד על למעלה מ-47 גברים, נשים וילדים. נראה כי בחירת הקורבנות נעשית באופן רנדומלי. הרעל אשר מוזרק לקורבנות הוא כפי הנראה תערבות של כימיקלים שמקורם בחומרי ניקוי. נראה כי למברסקיה רואה בעצמו סוג של נחש אנושי אשר מייצר ארס משל עצמו. האזור האחרון בו נראה היה ביישוב קטן באזור הקריות, שם רצח ילד בן 14.5. מלבד זאת הפעם הותיר הרוצח רמז, אשר אותו חרט באמצעות מכשיר חד על בטנו של הקורבן. הרמז הינו לא יותר מהברה פשוטה אך עם זאת בלתי מובנת: SSSSSSS.
לסיכום: רוצח סדרתי מסוכן ביותר אשר כפי הנראה מונע לא יותר מאינסטינקט רצחני ותאוות דם. יש להניח כי לא יעצור ולא יפסיק לרצוח עד יום מותו במידה לא ייעצר. אין כל טעם לנסות להגיע אל האדם שמאחורי מסכת הזוחל. במידה וייתפס יש לנהוג על פי הנוהל המקובל מול אדם חמוש: להרוג על מנת לנטרל.
שם קוד: "נחושתן".

סוף הודעה מס' 10.
האם ברצונך לקרוא את המשך ההתכתבות? ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%95%D7c%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7c%D7-%D7%9E%D7%D7%A8%D7%D7.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%9E%D7%95%D7c%D7%99-%D7%A2%D7%95%D7c%D7-%D7%9E%D7%D7%A8%D7%D7.html Fri, 07 May 2010 10:39:54 +0300 היתה ילדה חמודה מאוד עם שיער חלק שחור וגולש..היא היתה יתומה כי הוריה נרצחו בגלל סיבות שעדיין לא הצליחו לגלות מה הן..הילדה גרה לבד בבית אחד בקצה השכונה וילדה לא היה כלום מלבד הבובה שלה לבובה היא קראה מולי היא היתה שייכת לאימה שהיתה בגילה..כל לילה שהילדה פחדה היא חיבקה את מולי חזק חזק עד שנירדמה לילה אחד היא שומעת מין קול נמוך של ילדה שרה:"מולי עולה מדרגה מדרגה...."
הילדה חיבקה את הבובה חזק ונירדמה.לילה אחרי זה היא שומעת שוב את הקולות האלה של ילדה שרה בקול נמוך ואז הוא מתחיל להתחזק:"מולי עולה מדרגה מדרגה מולי..." הילדה חיבקה את מולי חזק חזק!! ונירדמה.אחרי 3 ימים היא מתעוררת בגלל אותה ילדה שרה"מולי עולה.." הילדה הקטנה החליטה לקם מהמיטה ולראות מה זה מולי לא היתה איתה היא נישארה במיטה ואז היא מתקרבת למדרגות והיא שומעת קולות של הליכה מישהו הולך במדרגות והקול הולך ונעשה יותר חזק:"מולי עולה מדרגה מדרגה מולי הולכת לרצוח אותך!!!"
מולי הבובה דקרה את הילדה עם סכין שלקחה מהמטבח...


מתברר שהמשטרה גילתה שאימה של הילדה היפנית הקטנה מתה באותו מוות ומה בנוגע לאביה? את זה עוד מנסים לגלות..... ]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%98-%D7%D7%9B%D7%99-%D7%D7%D7%95%D7c.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%98-%D7%D7%9B%D7%99-%D7%D7%D7%95%D7c.html Sun, 04 Apr 2010 23:22:16 +0300
]]> http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%D7%99%D7%9D.html http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A4%D7%97%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94/%D7%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%D7%99%D7%9D.html Sun, 22 Nov 2009 12:35:05 +0200
אני מדען העוסק באטום. נציג מצרים בוועדות עולמיות חשובות ומרצה.
במכללות המפורסות ביותשר בעלם. למרות כל השכלתי המדעית אני שואל את עצמי, ואיני מצליח למצוא תשובה המתקבלת על הדעת:
האם יש שדים ורוחות?
ניסיתי רבות לענות על השאלה הזו, למדתי את מדעי הטבע, מדעי הנפש, והמדעים הדמיוניים ולא מצאתי תשובה. כל אדם ששאל אותי אם לדעתי יש שדים הייתי עונה: "עזוב שטיות! אין לדבר הזה תשובה מדעית ועל-כן אין להאמין בדבר שאין לו בסיס או הוכחה מדעית.
הבעיה החלה כאשר ביקרתי בכפר שלי בפעם האחרונה כשהייתי בן שמונה. שם הכפר היה "כפר ממונה". האדם האחרון שגר בבית שלנו בכפר היה אביו של סבי. כשסבי בגר, הוא עבר לקהיר כדי ללמוד במכללת אלאזהר, לאחר מכן נשאר לגור בקהיר ואף נישא ובנה לו בית שם. הקשר היחידי עם הכפר היה פעם בחודש כשראש הפלאחים היה בא לקהיר כדי למסור לנו את שכר הדירה עבור הבית ועבור האדמה בת ארבעת הדונמים. אני זוכר את מצרכי המזון הכפריים שהיה מביא ל נו: הביצים, הגבינות הטריות והפיתות.
למרות שביקורי הראשון והאחרון היה כשהייתי בן שמונה, זאת אומרת לפני שלושים שנה, אני עדיין זוכר את אותו ביקור. אני מרגיש בכוח עליון ובלתי נשלט המחזיר אותי לשם. הרגשה של כאב ועצב כאילו זכרתי את מותה של אמי כשהייתי עדיין ילד קטן!!

כל פעם שזכרתי את הכפר, זכרתי את השדים!!
ביקרתי שם עם בן דודתי שהיה מבוגר ממני בעשר שנים. בחור צעיר וחזק שלבש בגדי-צבא וחגר את הפגיון על מותניו. כולם פחדו ממנו ואני ראיתי בו כגבור ונסיתי להדמות אליו ולפעול כמוהו. ביצעתי כל משימה שבקש ממני ללא היסוס. הייתי בטוח כי בן דודי הגבור מסוגל לרצוח עשרה שודדים בבת אחת, יכול להניס אריות ולגרש את האנגלים ממצרים!!

כשהייתי בכפר, כל בני-הכפר היו מתאספים בערב בחצר ביתנו ומדברים רק על השדים: השדה היפה שהיתה יוצאת ממי נהר הנילוס וחוטפת את הבחורים הצעירים אל מעמקיו. אך רוב הסיפורים היו אודות שד מסויים אחד שהיה ממוקם בבית-הקברות הכפרי ומופיע בלילות. כשהשד היה רואה ילד או תינוק, היה חוטף אותו, מחזיק בשתי רגליו וחוצה אותו לשני חלקים.

אום אברהים, הזקנה שבשבט נשבעה שראתה את השד עולה על כתפיו של האדון עותמאן והורג אותו: היא גם ראתה כיצד הוא הורג את הגברת בהיה: הגברת חמידה אלעלאף ראתה אותו רק לפני שבוע כשהוא רוכב על כתפיו של מפקד המשמר בכפר. מפקד המשמר היא קורא בקול רם את פסוקי הקוראן כדי להבריח את השד. כשהגיע הביתה, נעל אחריו את דלת ביתו ולא יצא משם עד היום הזה, ואיש אינו מעז לבדוק אם הוא עדיין חי או מת. נכבדי הכפר מינו את מוחמד האסנוסי כראש השומרים. גם אותו רדף השד ונאלץ להתפטר כעובר מספר ימים מהמינוי. גם עשרות החיילים שגוייסו כדי לגבור על השד, ברחו כל עוד נשמה באפם. מפקד המשמר איבד את דעתו ואושפז בבית מרפא לחולי-נפש. הכפר נשאר ללא שמירה. לאחר שמיעת כל הדבורים האלה לא הייתי מסוגל לישון, הייתי שוכב במיטה ורועד מפחד. לא הייתי נרגע אלא לאחר שעברתי לישון ליד בן דודי במיטה כאני מוודא הפגיון מונח מתחת לכרית.
כשבן דודי היה שומע את הסיפורים על השד היא צוחק ואמר בבטחון: "כל הסיפורים הם שטיות ופרי-דמיון. אין בעולם הזה שדים בכלל!!". אום אברהים היתה עונה בבהלה: "השם ירחם עליך ויסלח לך. השדים מוזכרים בספר הקוראן הקדוש. הם קיימים כל עוד הקוראן קיים!".

באחת הלילות כשישנתי במיטתי, הרגשתי ביד הנוגעת בי ומנסה להעירני. נבהלתי וחששתי שזה השד שעליו שמעתי כה רבות. קפאתי במקומי ולא יכולתי לזוז. התעוררתי רק כששמעתי את בן דודי אומר לי בלחש, כדי שיתר האנשים שישנו לא ישמעו: "זה אני, אל תבהל!! קום ונעל את נעליך מיד!". שאלתי: "מה קרה? מדוע עלי לנעול נעלים באמצע הלילה?". הוא ענה לי: "אנו הולכים לבית הקברות כדי להוכיח כי אין שדים ואין רוחות!". נסיתי להתנגד. בן דודי הרגיש כנפגע ואמר:
"אתה לא מאמין לי? אני אוכיח לך ולכל הכפר כי שאין שדים ואין רוחות, בוא עמי!". הלכתי עמו כשכולי רועד מפחד. הכפר כולו ישן שינת ישרים. היה חושך ושקט שהטיל עלי אימה ופחד. חצינו את הכפר בדרכנו לבית הקברות. פיגרתי אחריו כשאני מתחנן: "בוא נחזור לכפר, אני לא רוצה ללכת לבית-הקברות". הוא הביט בי בזלזול: ,את פוחד? אתה אמור להיות גבר, אל תפחד ובוא נמשיך!".
הגענו לבית הקברות. החזקתי בבגדיו של בן דודי ואמרתי:
"כל כך חשוך,
אני לא גיבור,
לא רוצה להיות גיבור,
אני מפחד!!".
בן דודי הרגיע אותי. הגענו לאחד הקברים. הוא הדליק את מנורה היד שהיתה ברשותו וביד השניה החזיק את הפגיון והורה לי:
"בוא, נשב כאן ונחכה".
התיישבנו.
עיני היו נעוצות בקבר מסויים.
לא יכולתי להזיז את מבטי מהקבר הזה.
נדמה היה לי שראיתי את המצבה של אותו קבר נפתחת
ומתוכה יוצא שלד עצמות של אדם.
צרחתי בקול רם.
בן דודי נחרד מצעקתי ואמר:
"זה אני,
אני מנסה להאיר בפנס אך הפנס הפסיק לפעול!".
דמיינתי, או אולי ראיתי באמת, את שלד העצמות רץ לעברינו. פתאום בן דודי השתתק לגמר. קראתי בשמו בצעקות רמות:
"חוסיין,
איפה אתה?
מה קרה לך?
מדוע אינך עונה לי?".

בן דודי החזיק בידי בחזקה ומשך אותי כשהוא מאיץ בי:
"בוא נחזור מהר הביתה!!
בוא נברח מכאן!!".
עשינו את כל הדרך חזרה לכפר בריצה מטרפת.
השד רודף אחרינו וחוסיין ממלמל מפסוקי הקוראן:
"אין אלוהים מלבדי האלוהים!"
"האל ישמור אותנו מהשדים ומהרוחות!"
"אלוהים חי… אלוהים חי …."
"אלוהים יציל אותנו מהשטן ומהרוחות הרעות!!"
"אלוהים לא ינום ולא ישן!!".
הגענו לביתנו שבכפר. הייתי מעולף. חוסיין הניח אותי במיטתי. שכבתי כשכולי רועד. הוא השביע אותי לשמור את הטיול הלילי שלנו בסוד ולא לספר לאף אחד. הוא שכב במיטתו כשהוא ממלמל לעצמו:
"השד תקף אותי וחטף לי את הפגיון".
הפגיון לא נמצא מאז.
האם באמת השד לקח אותו?
מאז אותו מקרה בבית הקברות, אני שואל את עצמי:
"האם יש שדים ורוחות?".
קראתי מאות הספרים שדנו בנושא,
אך לא מצאתי תשובה.
אני לא טוען שראיתי את השד במו עיני!!
אך הרגשה פנימית אמרה לי שכן ראיתי!!
המדען שירצה להגיע אל התשובה המוחצת,
חייב לנתק את ראשו ושכלו מרגשותיו.
עליו לנתק את הרגשות בכלל ולפעול רק על-פי שכלו.
עליו לבקש הוכחות מדעיות בלבד.
אך האל חונן אותנו בשכל וברגשות.
אין האדם יכול לנתק את השכל מהרגשות.
כל עוד לא ניתן לנתק אותם אחד מהשני
לא ניתן להגיע לאמת.
על כן אני עדיין שואל:
"האם יש שדים ורוחות?".


]]>