קול פעמונים חלק 1

טוב , אז הסיפור שלי קרה ליפני כשנה .
כרגיל ללא חשק התלבשתי לבי"ס . יום ראשון בכיתה ח' . הסתכלתי במראה הייתי לבושה כרגיל : לבשתי חולצה אפורה אם ציור של ינשוף , חצאית קצרה סגולה ונעלי בובה . שערי היה אסוף בשני קוקיות .
השנה קיוויתי למצוא חברים . אמא שלי הסיעה אותי לבית הספר . הוא היה גדול יותר ממה שחשבתי . ו בחצר הגדולה אמד פסל של מייסד ה בית ספר. בית הספר עצמו היה מורכב מ שלוש בניינים . מגדל גדול התנשא מאל לבית הספר. למעשה בית הספר ניראה יותר כמו בית אימים ישן ורדוף . נכנסתי לכיתה , השיעור עבר כרגיל. המורה אמר כל מיני דברים אבל אני לא הקשבתי .
בהפסקה ניגשה ילדה אחת אלי . היא הייתה גבוה יותר ממני וב השווה ל שיער שלי שהיה חום ו מתולתל שערה היה בהיר וחלק . "שלום ,קוראים לי שני איך קוראים לך " אמרה הילדה בעליזות מופרזת "אני טל " אמרתי ב שעמום . שני אמרה לי שפעם במגדל של הבי"ס היה פעם פעמון גדול ושהורידו אותו . "אומרים שהמגדל מקולל " אמרה שני אם חיוך .
יום הלימודים נגמר ואני התכוננתי ללכת הביתה כש פתאום שמעתי קול פעמונים . הקול היה כה רם שאני הרגשתי שהוא חודר לי למוח . התחלתי להרגיש סחרחורת ,רגלי כבר לא יכלו לשאת את משקלי . אחרי כמה זמן התעלפתי ....