הדמות בסוף המסדרון

היא קמה, לא יכלה לישון
התהלכה בסלון כסהרורית
חיפשה בענייה נקודה להתמקד בה
ישבה, ושוב קמה
קמה, ושוב ישבה
לפתע, קול מוזר משך את תשומת ליבה
היא קמה, והפעם לא חזרה לשבת
ענייה מצאו נקודה להתמקד בה
בסוף המסדרון, דמות לא מוכרת עמדה
רגליה הובילו אותה
היא לא ידעה לקראת מה היא הולכת
אך המשיכה ללכת
פתאום כל הבית נהיה חשוך,
היא נעצרה, וחיפשה מתג של אור
עד שסוף סוף מצאה פתאום האורות נדלקו מעצמם
והיא רק ממשיכה ללכת, הדמות בסוף המסדרון עדיין שם,
לא זזה, רק עומדת ובוהה בחלל הריק
היא הגיעה, היא הגיעה לסוף המסדרון
פתאום הכול נראה לה כל כך חשוך ולא מוכר, היא מסתובבת,מנסה למצוא דרך
היא צועקת אך אין קול שעונה לקריאות שלה, היא לא מבינה איכן כולם נעלמו
נדמה לה שיד מונחת על כתפה, אך היא חושבת, זה סתם דמיון
אחרי שנייה היא קולטת שזה לא דמיון
ואז, כאילו לא היה כלום היד נעלמת והדמות שוב נעמדת
היא מתקרבת אליה ברגליים רועדות, ושואלת:
מי את? או אתה?
הדמות שותקת, וכמו פסל לא זזה
היא כבר מפוחדת ורוצה לחזור לחדרה, היא מסתובבת לכיוון האחורי
ואז,שוב היד מונחת על כתפה
והיא לא מסתובבת היא רק ממשיכה ללכת והיד נגררת אחריה
והיא לא מבינה כיצד זה יתכן, הרי היא הולכת והדמות עומדת
היא ממשיכה ללכת, הדמות מאחוריה
וכשהיא מגיעה לפתח חדרה הדמות מסתובבת ומראה לה את פנייה
פתאום החלונות נפתחים ורוח עזה נכנסת לביתה וגוררת איתה את אותה אחת
והדמות נשארה בפתח חדרה של ההיא, פניה מעוותות, וגופה כמעט ומתפורר, והיא אומרת:
רצית לדעת מי אני, ובכן תישאי בתוצאות..