<?xml version="1.0" encoding="utf-8"?>
<rss version="2.0">
<channel>
<title>Latest סיפורים עם מוסר השכל Articles </title>
<link>http://www.tale.co.il/</link>
<description>Articles at סיפורים</description>
<language>en-us</language>
<item>
<title>ממלכת באבל</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%2525d7%25259e%2525d7%25259e%2525d7c%2525d7%25259b%2525d7%2525aa-%2525d7%252591%2525d7%252590%2525d7%252591%2525d7c.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%2525d7%25259e%2525d7%25259e%2525d7c%2525d7%25259b%2525d7%2525aa-%2525d7%252591%2525d7%252590%2525d7%252591%2525d7c.html</guid>
<pubDate>Sat, 21 Aug 2010 22:13:38 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ היו היה פעם ממלכה מפוארת, שקראו לה באבל. בממלכה זו שכן מלך, שקראו לו, באבילוס, ולמלך הייתה בת, נסיכה, שקראו לה, באבילה. בגלל שהמלך היה ביישן, וארמונו היה מפואר, הוא לא רצה להציג את ארמונו בפני התושבים. אז צץ לו רעיון. רעיונו הוא לעשות חומה אשר נדבקת לארמון למעלה. המלך ביקש משומריו, באבלסים, שיתלו את הארמון למעלה, למעלה, ואחרי זה יתלו מתחתיו חומה. בגלל שלבאבלסים היו רק כדורים, הם בנו חומה עשוי מכדורים. אחרי מלאכתם של הבאבלים, שנמשך שנתיים ברציפות, המלך היה כל נרגש והודה לבאבלסים. הוא היה כל כך נרגש עד שהוא נתן להם תפקיד חדש, שכל אחד ישמור על החומה. בגלל שהארמון היה למעלה, וראו במקומו חומה, התושבים התחילו להסתקרן מה יש שם למעלה, הם אפילו לא ידעו איפה המלך גר. במרוצת השנים, התושבים החכימו וגילו שאם עושים רצף של 3 כדורים, בני אותו צבע, הם יכולים להרוס את חלק מהחומה, ובגלל שהשומרים ראו זאת, הם התחילו לאסוף כדורים, ושמו אותם על הכדורים האחרים, בנפרד, כדי שלא יהיה רצף. התושבים לא ידעו מהי החומר של הכדור, ובגלל זאת, הם נאלצו לגנוב את הכדורים מידי השומרים, שגם ככה הם פקחו עין עליהם. 5 כדורים הוא השיא שתושב אמיץ אי פעם לקח. רוב התושבים גנבו רק 2-3 כדורים. באחד השכונות של הממלכה, גדלה לה ילדה קטנה וחכמה, אשר נפלה בידי זוג הורים שכל חייהם עוסקו אך ורק על פריצת החומה. לילדה קראו, בילבי, אך היא יותר אוהבת שקוראים לה מיקי. מיקי אהבה והרבתה לקרוא ספרים, בעיקר ספרים על כדורה”א. היא גילתה שלא כמו בממלכתה, הכסף הוא העיקר. מיקי קראה גם שבעזרת כסף ניתן להשיג הכל! בגלל שמיקי רצתה אי פעם לקנות דברים מהממלכה, שההורים לא הרשתו, בגלל שלהורים אין כסף, היא החליטה שהיא תנסה להשיג כסף אך ורק מיכולותיה. ביום-הולדתה של מיקי, אביה נתן לה כדור מהחומה. אביה קיווה שמיקי תשתמש בכדור לצורך פריצת החומה, אך למיקי יש מטרות אחרות. מיקי גילתה שבגלל שהתושבים אינם יודעים איזה חומר הכדור עשוי, היא תוכל לחקור ולהרוויח מזה מלא כסף! אחרי חודש של תחקורים, מיקי ראתה שאותו החומר שנמצא בביתה, שאלו הקוביות ששיחקה בהם כשהיא הייתה קטנה, הינו החומר שנמצא בכדור. מיקי נרגשה. היא לקחה ספר מספריה, שמדובר על בניית מכונות. מיקי הכינה לעצמה תבנית עגולה, כך שהיא תוכל לעשות ממנו כדור. מיקי לקחה חלק מהקוביות שלה, הרתיחה אותם, עד שהוא נמס, ואז היא העבירה לאותו התבנית העגולה, ואחרי שהיא סגרה את המכסה של התבנית, מיקי חיכתה חצי שעה. אחרי החצי שעה מיקי הופתעה שהכדור שהכינה הוא זהה לאותו הכדור שאביה נתן!<br /><br />מיקי תלתה מודעות רחוב, ובמודעה כתוב:” תושבי הממלכה, אני פיתחתי תגלית מאוד חשובה אשר תעזור לכם בפריצת החומה מבלי לגנוב כדורים! לפרטים: שכונת באבלי רחוב 3 דירה 8.” לאחר שבועים כל תושבי הממלכה נכנסה לאותו הבית שמיקי גרה. היא הסבירה להם איך היא עושה את זה וכמובן דרשה מהם כסף, כדור= דולר. היו תושבים ששילמו 10 דולר, 100 דולר, ואפילו 1000 דולר! במרוצת השנים העסק התפתח ומיקי רכשה מכונה משכפלת, אשר תכפיל את המכונות, וקנתה הרבה רובוטים! אחרי הכל, מיקי נהפכה מילדה לאישה ועשתה את שלה מה שנקרא. מיקה מרוויחה מילונים בחודש, כי היא דורשת מיליון דולר רק על 500 כדורים. מיקי זיהתה את החולשתם של התושבים עוד כשהיא הייתה קטנה, וניצלה אותה, כי היא ידעה שהם יפרצו את החומה בכל דרך! בגלל שמיקי נורא השתעממה היא החליטה להגשים את חלומם של התושבים ושל הוריה, לפרוץ את החומה ולתת להם כמה שיותר כדורים. היא פרסמה זאת לכל תושבי הממלכה, וכל התושבים התכנסו ליד החומה. מיקה גם הגיעה שם עם חיוך ובגדים מפוארים, ואמרה:” בגלל שאתם תושבי הממלכה, אנשים סקרנים, אני אאפשר לכם בזאת, לקחת את כל הכדורים, ולפרוץ את החומה! 3,2,1 ועכשיו!!!” ואחרי מה שהיא אמרה התושבים זורקים כדורים לקבל שלישיות ולפרוץ את החומה, כמובן שגם מיקי הצטרפה ללא הרף, רק כדי להנות ולהשתעשע! לפני שהתושבים כמעט פורצים את החומה, הם רואים את מלכם, באבילוס, אשר אומר:” לכל תושבי הממלכה, בזאת אני נואם שאתם כל כך טיפשים וחסרי היגיון, הרי רק סקרנותכם הביאה לבזבוז זמן יקר וכמובן כסף, אשר כל העולם מדבר, ורק אתם, סתומי אוזניים מדברים רק על החומה. יש כאן אישה מאוד חכמה שנולדה עם הגיון, והיא ראתה את נקודת התורפה שלכם, והיא עשתה ממכם כסף ולקחה ממכם זמן מאוד יקר! אז אני רק נושא נאום קטן על מצבכם העגום והרדוד שלכם, אז תקחו לתשומת ליבכם, אתם! אתם הרסתם את העתיד שלכם רק על סקרנותכם השטותי שלכם, אז תשאו את המשה השטותי לכל החיים שלנו בממלכתנו!”, ואחרי הנאום של מלך הוא עזב לתוך ארמונו. אחרי שהתושבים הבינו את טעותם השטותי הם הסתובבו אל מיקי. מיקי הבינה את המצב וברחה מהם מהר ככל האפשר! אחרי שהיא ברחה, והתושבים מחפשים אותה, היא ראתה את הנסיכה, באבילה, מאכילה את הציפורים וזימזמה לה שיר נעים ורגוע. מיקי זממה רעיון וקראה לה מתוך השחים:”נסיכתי יקירתי, הם תוכלי לבוא אליי, אני תקועה מבין השחים!”, וכשבאבילה שמעה זאת, היא תפסה את ידה, ואופס! היא נבלעה לתוך השחים. התושבים סוף סוף תפסו את מיקי! הם הענישו אותה שהיא לבדה תזרוק כדורים לעבר החומה לכל חייה. הנסיכה חזרה לחדרה, והמלך שאל:” איפה היית בתי?” והנסיכה ענתה:”הייתי בחוץ, שאפתי אוויר והאכלתי כמה ציפורים חמודים.”. המלך חשש שזאת לא ביתו, אלא אישה מחופשת אליה. כשהוא הציץ לחלון וראה את מיקי, הוא זיהה את עיניה, ועדיין הוא לא הבין אם ביתו, או שזהו רק הרגשה סתמית, אך המלך ציית להרגשתו. הוא קרא לשומרי החומה, באבילוסים, כדי שהם יביאו בכוח את מיקי, ואכן באבילוסים צייתו והביאו אותה. המלך קרא גם אל ביתו הנסיכה. שניהן היו זו ליד זו, המלך הביט בשניהן במבט קודר וקשוח. בסוף הוא שם את 2 כפותיו אל שתי ראשיהן של הבנות והרים אותן למעלה. ואכן צדק! מיקי זאת הנסיכה והנסיכה זאת מיקי! הוא חיבק את הנסיכה וגירש את מיקי על מעשה נבזי זה. אחרי מעשה זה המלך עשה משפט, כאשר הוא היה השופט, והתושבים היו עוזריו. מיקי הייתה כל כך מבוישת עד שהיא כופפה את ראשה וכמעט לא בכתה על כך. בסוף המלך וכל התושבים החליטו להרגה, ואכן זה קרה, היא נהרגה ע”י גליונטה שחתך את ראשה. ואכן בתוך הסיפור יש כל כך הרבה מסרים ומסקנות, אך אציין רק אחת, הכסף זה לא הכל בחיים, כי אם אתה מרוויח כסף בדרך לא חוקית, אתה עלול לשלם על זה במחיר כבד. ]]></description>
</item>
<item>
<title>החיים יכולים להארס פרק 3 עונה 1 כפיר דניאל</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-3-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</guid>
<pubDate>Sat, 07 Aug 2010 12:46:15 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ היום הולדת<br /><br /><br />שלום זה אני אתם בטח שואלים למה אני רשמתי המריבה הגדולה נכון?<br /><br />יום בהיר אחד אני הלכתי למטבח לנשנש משהו ואבא אמר מה אתה אוכל?<br />אני: ביצה קשה<br />אבא: גם אני יכול?<br />אני:כן <br />אמא באה ואומרת מי רוצה ביצת עין הרגע הכנתי<br />אני: אמא אני כבר הכנתי לנו ביצים קשות.<br />אמא: אז מה נאכל גם וגם<br />אני :לא רוצה אני הולך לשין<br /><br />בבית של שין<br /><br />שין: היי תומס מקורה בוא לחדי<br />אני: טוב תודה<br />שין : עוד פעם רבת עם ההורים שלך?<br />אני: כן נו בכל מקרה זה ככה כל יום<br />שין : אתה יודע מה קנו לי היום?<br />אני : לא מה?<br />שין : לפטופ<br />אני:לכבוד מה ?<br />שין: יש לי יום הולדת היום אתה לא זוכר ?<br /><br />אני לא מאמינה איך יכולת לשכוח?<br />אני לא שחכתי המתנה בדרך<br />שין לך אז להביא אותה!!!<br /><br />אני : טוב חייבים לקנות !! לחנות המתנות..<br /><br />חנות המזכרות<br /><br />אני: שיט היא סגורה מה אני יעשה??<br /><br />אה ישלי את המתנה שלי מסבא<br /><br /><br /><br />בבית של תומס<br /><br /><br />אה הנה זה עכשיו על שין<br /><br /><br /><br />בבית של שין<br /><br />אני : היי שין הנה המתנה!!<br />שין : קופסת תפירה תודה אני חולמת על זה שנתיים ]]></description>
</item>
<item>
<title>החיים יכולים להארס פרק 2 עונה 1 (כפיר דניאל)</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-2-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%D7%90%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-2-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</guid>
<pubDate>Mon, 02 Aug 2010 17:18:59 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ טוב הכרתי לכם אותי ואת משפחתי אבל מה עם חברי אז זהו שלא לי אין חברים אבל יש לי חברה והיא החברה הכי טובה שיש בעולם קוראים לה שינלה אבל היא מעדיפה שיקראו לה שין ומצאנו ארנבת וקראנו לה ונילה.<br /><br />והטעות השניה שלי זה שההורים שלה שונאים אותי!!!!<br /><br /><br />הסיפור על ההורים של שין פרק 2 עונה 1<br /><br /><br />אז אני ושין היינו בכיתה א<br />שין ביום הראשון אמרה קוניציה(שלום ביפנית)<br />וחשבתי שזה שאני חמוד..<br />הגעתי הביתה ואמרתי לאמא בכל רם :''אמא מישהי מאוהבת בי '' אמא שאלה כמובן מי.<br />אז אמרתי שין ילדה בכיתה שלי.<br />אמא :מה היא אמרה לך?<br />אני: קוניצוה !! ואז היא אמרה סאן<br />אמא:בוא הנה אתה יודע מה זה אומר???<br />אני :ברור זה אומר אתה מתוק לא?<br />אמא:ברור שלא היא ילדה יפנית והיא אמרה לך שלום לך היא לא מאוהבת בך...<br />אני: אוף אבל אני ממש נדלקתי עליה..<br />אמא :אז מחר אחרי בצפר לך עליה הביתה..<br />אני :תודה אמא <br /><br /><br />יום למחרת<br /><br />אני :קוניציה או קינ קי דיסקה(שלום מה שלומך היום?)<br />שין: בסדר ומה שלומך?<br />אני: בסדר תודה<br />שין: איזה כיף ללמוד בבצפר<br />אני :(ממש לא בראש חשבת)י ואמרתי לה כן נכון מאוד<br />שין:איך קוראים לך?<br />אני:תומס אדיסון ואיך קוראים לך?<br />שין: אני שין זה שם יפני אבל השם האמיתי שלי ארוך מאוד ואני שונאת אותו אני לא מספרת לאף אחד את השם האמיתי!<br />אני: אני יכול לבוא אלייך ?<br />שין: ברור למה לא!!<br />אני :מאוד שמחתי !!<br /><br /><br /><br /><br />בבית של שין<br /><br /><br /><br />אני:יוו איזה אבא שמן יש לה(בטעות חשבתי בקול רם)<br /><br />אבא של שין:לך מפה מיד!!!<br />שין: לאאאאא <br />אבא של שין: אתה עוף מכאן ואת בעונש יומיים<br /><br /><br /><br />כנראה עשיתי רושם רא על אבא שלה הכל בפרק הבא!!<br /><br /><br />תגיבו ]]></description>
</item>
<item>
<title>החיים יכולים לאהרס - פרק 1 עונה 1 (כפיר דניאל)</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%90%D7%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7c%D7%99%D7%9D-%D7c%D7%90%D7%D7%A8%D7%A1-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7-1-%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%D7%A0%D7%99%D7%90%D7c.html</guid>
<pubDate>Mon, 02 Aug 2010 17:17:03 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ כל מי שקורא סיפור זה סימן שלפעמים החיים שלו נהרסים !!!<br />אני תומס וזה סיפורי בספור מסופר הכל על איך לחיות נכון...<br />יום א' <br />אבא בא הביתה מעבודה ואומר שלום אני יורד למטבח (טעות א')<br />ואבא עייף נורא ורוצה לראות טלויזיה . אני אומר בקול רם לאאא(טעות ב')<br />ואבא אומר מה קרה לך???<br />אמא :יש לך חום?<br />אני חוזר כולי אדום כמו עגבניה לחדר וחושב בקול רם :''מה עשיתי'' ? אומנם אני מעוצבן אבל למה צעקתי???<br />אבא עולה לחדרי דופק על הדלת ושואל אתה פה? <br />אני עונה: כן למה ?<br />אבא: כי ארוחת הערב מוכנה<br />אני :באמת?<br />אבא : לא<br />אני : אז למה אתה פה<br />אבא :מה קרה לך מקודם?<br />אני:פוחד<br />אבא :ממה אתה פוחד?<br />אני: ממך!!!<br />אבא יוצא מזועזע מהחדר ואומר לאמא :תענישי אותו!!!<br />אמא לא צועקת אחותי הקטנה שירה.<br /><br /><br /><br />המשפחה שלי<br /><br />אני תומס אדיסון בן 10 וזה יומני הגדול מכל היסטורית היומנים יש בו מיליון עמודים והוא עלה לאבא 100 שקל במבצע סוף שנה<br /><br /><br />אחותי הקטנה שירה אדיסון בת 8 ובכיתה ג אני גדול ממנה בשנה אחת היא הורסת לי את החיים היא כל הזמן דביקי עלי ומחטתת לי בדברים<br /><br /><br />אבא שלי יונתן אדיסון הוא ממש הורס לי את החיים הוא כל הזמן חופר לי על מה קרה ולמה אתה עצבני זה יותר גרוע משירה<br /><br /><br /><br />ועכשיו לאמא הכי טובה לילית נכון שיש לה שם של רעה אבל עמוק בלב היא היחידה שלא מציקה לייייי!!! ]]></description>
</item>
<item>
<title>למסתתרי הרגשות</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7c%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%D7%A8%D7%D7%A9%D7%95%D7%AA.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7c%D7%9E%D7%A1%D7%AA%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%D7%A8%D7%D7%A9%D7%95%D7%AA.html</guid>
<pubDate>Wed, 14 Jul 2010 01:40:40 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ <br />היה זה כשחלקים ממך הסתרת <br />וכמו כולם חבשת מסכה,<br />אך אותה השארת<br />עד שזהותך נאבדה איי שם בחשכה<br /><br />כה פחדת מאנשים<br />שבנית לעצמך חומות,<br />ורגשותייך כעת כה עמוק קבורים<br />ונטשת כמעט את כל מחשבותייך האמיתיות<br /><br />מעצמך קל יותר להתחמק<br />כשהעמדת פנים היא השיטה,<br />והפחד הולך ומצתמק<br />שכל מחשבה מורכבת - הופכת לפשוטה<br /><br />אך עצב, דכאון, אושר ושמחה<br />הן שלל מחשבות נהדרות,<br />אך אותן לא מרגישים מתחת למסכה<br />ואפילו ברוע, עדיף אותן לחוות<br /><br />עלייך את המסכה לשכוח<br />את החומות להשמיד,<br />מרגשותייך להפסיק לברוח<br />פן תעשי זאת לתמיד<br /><br />זכרי - <br />גם אדם שמיכולותיו בורח<br />אשר רגש אמיתי בליבו לא זמין<br />לא יכול לגדול ולהתפתח<br />אם איננו ראשית בעצמו מאמין<br /><br />וזכרי -<br />שגם אם אותו אדם לא חשש או חשב<br />במסע החיים אין זו דרך נהדרת,<br />הרי כמה מאושר אדם יכול להיות בחייו<br />אם מסכה את פניו מעטרת?<br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>חשופית מחפשת בית בטוח</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7-%D7%A4%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%95%D7-.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7-%D7%A4%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%98%D7%95%D7-.html</guid>
<pubDate>Mon, 28 Jun 2010 13:13:19 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ חלי החשופית אוהבת לזחול, <br />תמיד מוצאת מה לאכול.<br /><br />בתוך חורים , בגינה בחצר, <br />נכנסת אפילו למוטי השכן.<br /><br />מטיילת בכיף בחצר האחורית<br /> אוהבת לאכול פטרייה ורקבובית.<br /><br />חלי החשופית לא יכולה להתחבא, <br />משאירה שובל של ריר שכל אחד רואה.<br /><br />אתמול שיחקה מחבואים, <br />התחבאה באחורי הכיורים.. <br /><br />עקבתי אחריה והנה היא נמצאה<br />אחת שתיים שלוש זיהיתי אותה!<br /><br />חלי החשופית יצור מיוחד , <br />קצת מגעיל , מעט דוחה אבל עם לב זהב.<br /><br />את חלי לא כל אחד פוגש ומי שנתקל בה קצת חושש.<br />אותה לא כולם מכירים ויש כאלו שמאוד מחווירים.<br /><br />בסך הכל חלזון ללא בית , רכרוכית ורכה ,מבריקה ודביקה.<br />זוהי חלי החשופית שלנו ,או שכל הזמן שאיתה שיחקנו, <br />אלו היו חברותיה ולא זיהינו .<br /><br /><br /><br />חלק  ב' אחרון וסופי בהחלט(-:<br /><br />את חלי החשופית כבר הכרנו ,סופר עליה ועל שאר חברותינו.<br />חלי המשיכה לטייל בגינה, נכנסה מהדלת ,יצאה מהחלון, עלתה לתקרה ואפילו על ארון.<br />חלי שובבה אמיתית עם אנרגיה ,משאירה שובלים של ריר אחריה.<br />פסים לאורך ,פסים לרוחב, מעצבת  כל מה שמתחתיה.<br /><br />יום אחד החליטה להתחכם, להיכנס דרך פתח של מאוורר.<br />הידעתם שגופה עשוי רובו ממים? ידעתם שאסור לגעת בשקע כשרטובים בידיים?<br />אבוי למסכנה התחשמלה וקבלה מכה.<br />חלי לא למדה אף פעם שאסור לגעת בחשמל בלי נעל, שאסור בידיים רטובות להתקרב <br />היא לא ידעה שזה כואב.<br /><br />כעת ילדים , אתם יודעים שעם שקעים בחשמל לא מתעסקים!<br />חלי כבר לא משחקת בחשמל, מבקרת רק במקום שמותר..<br />כי חלי החשופית למדה על בשרה שלהיות בטוח זו כל החוכמה!<br /> ]]></description>
</item>
<item>
<title>לקבור את החיים</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7c%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7c%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Thu, 24 Jun 2010 00:08:56 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ לקבור את החיים <br />קל,מהיר,הרגשה מעולה<br />אדמה מכסה<br />אח"כ מנסה להוציא שנים<br />לקבור את עצמי<br />בערימות של מייקאפ ושקרים<br />לא להיות אני<br />לנסות להוציא שנים<br />לנסות להיות דומה למישהי שלא עצמי<br />מנסה לכאוב סיפורים מרגשים על גיבורים<br />מנסה לעבוד עליי<br />משכענת,מלטפת החיים שונים<br />חיים הם מתנה <br />כשלמעשה זאת עטיפה <br />ובפנים אין כלום<br />ככל שאתה מנסה לקבור יותר עמוק<br />אתה אומר לעולם שתוק<br />אבל הוא לא שומע<br />את המחשבות שלך יודע<br />אך איתם משחק<br />הוא לעולם לא שותק<br />הוא מפיל אותך לקצה ובחזרה<br />היחידים שיודעים לחיות אילו המשוגעים<br />בלי תנאים בלי גבולות בלי חוקים<br />משחק חופשי<br />אולי אתה בעצם לא נורמלי?<br />תחשוב על זה<br />אתה לא רחוק מהקצה<br />אתה לא רחוק מלהיקבר<br />אתה די קרוב כאן עוד הרבה שנים להישאר ]]></description>
</item>
<item>
<title>מטרת החיים</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%AA-%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%AA-%D7%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Wed, 16 Jun 2010 01:14:52 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ אם הייתי יכולה להתבונן חזרה אל תוך החיים שלי<br />הייתי מוצאת הרבה דברים להתחרט<br />מחשבה אחת אחרי השניה טובה או רעה,מה היא עשתה בעבורי<br />מכל הדברים הרעים שעשיתי,והמהמחשבות השליליות להשתמט<br />לאהוב את עצמי יותר<br />לקבל את עצמי כמו שאני,ולא כמו שוטר<br />ללמוד מטעויות<br />או לא לעשות אותן בכלל<br />לא להיות עצובה משטויות<br />ולא לשנוא אף אחד בגלל<br />חיים רק פעם אחת<br />לא תהיה אפשרות שניה<br />ושכבר מקבלים את ההזדמנות,לחיות על הצד הטוב ביותא<br />ולא לכרסם מפנים את עצמי על שניות של אושר שהלכו<br />אם הייתי יכולה לחזור לשנות דברים<br />היו כמה שהייתי משנה<br />את עצמי שמה מנקודת מוצא שונה<br />לא נעלבת מכלום<br />לזכור שבעוד כמה שנים,כשאני כבר לא אהיה<br />שיש אנשים שחושבים עליי<br />אפילו גם אם לא להאיר כלום<br />להישאר עם נשמה שעשתה את הייעוד שלה בעולם הזה<br />ואהבה את עצמה  ]]></description>
</item>
<item>
<title>זוויות של חיים</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7c-%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7c-%D7-%D7%99%D7%99%D7%9D.html</guid>
<pubDate>Wed, 09 Jun 2010 19:09:26 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ מהזווית האופטימית, אלי ומולי הם זוג נהדר. הם אוכלים יחדיו את כל הארוחות, ואפילו לא צריכים להשתמש במילים כדי להבין אחד את השני ברוב הזמן. חוץ מ"תעביר לי את החומוס",ו-"איפה המפתחות של האוטו?", היו חייהם מלאי שתיקות נעימות ושלוות.<br />לכן, כולם כאחד הופתעו כאשר אלי ומולי החליטו להיפרד ולחיות בנפרד.<br />הפסיכולוג יעץ ללכת לטיפול זוגי, ולקחת עוד צ'אנס, אבל זה לא עזר.<br /> <br /><br /> <br /><br /> <br /><br />מהזווית הפסימית, אלי ומולי הם זוג מזעזע. הם אינם מבלים כמעט אחד עם השני חוץ מזמני האחרוחות, וגם אז הם לא מדברים ביניהם ומשתמשים בכמות מינימלית של מילים כדי לתקשר ביניהם כגון:"תעביר לי את החומוס", ו-"איפה המפתחות של האוטו?". חוץ ממילים בודדות, היו חייהם אפופים בשתיקות קודרות ומאיימות. לכן, אף אחד לא הופתע כאשר אלי ומולי החליטו להיפרד ולחיות בנפרד.<br />הפסיכולוג יעץ לעשות זאת, ויפה שעה אחת קודם.<br /> <br /><br /> <br /><br /><br /><br />מהזווית הריאלית, אלי ומולי הם זוג כמעט רגיל. הם מבלים מדי פעם זמן איכות ואוהבים את הדממה. כשהדממה קצת מציקה, כמו בארוחות,הם מנסים לתקשר ביותר מילים. למעשה, אלי ומולי הם חירשים, ולפעמים עם תנועות השפתיים ושפת הסימנים, יוצאות גם הברות מהפה, שמתחברות למילים ומשפטים בודדים שפעם נהגו להגות הרבה, כגון:"תעביר לי את החומוס", ו- איפה המפתחות של האוטו?". חייהם היו מלאים בשתיקה תמידית אך זה לא הפריע להם.<br />הם בכלל לא התגרשו. אלה רק  הלשונות הרעות שבעיירה.<br />הפסיכולוג שלהם הוא בכלל לא פסיכולוג כמו שאנשי העיר חשבו. קוראים לו גבי, והוא עוזר מיוחד שמדבר בשפת הסימנים ועוזר לבני הזוג לפתור בעיות ריאליות בחיי היום יום שלהם.<br /><br /><br /><br /><br /><br /><br />אנו מודעים לעובדה ששמועות לא בהכרח נכונות, אבל לפעמים צריך שיהיה מישהו שיזכיר לנו את זה. <br />בבקשה, לפני שאתם שופטים בן אדם- תבררו שהדברים ששמעתם אכן נכונים ואמיתותם לא מוטלת בספק. ]]></description>
</item>
<item>
<title>חייים בתוך תמונה</title>
<link>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%99%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7.html</link>
<guid>http://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C/%D7-%D7%99%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7.html</guid>
<pubDate>Thu, 29 Apr 2010 22:06:01 +0300</pubDate>
<description><![CDATA[ חיים בתוך תמונה<br /><br />	אני יושב, כאילו לבדי, מוקף באנשים, כאילו חברים. מסתכל סביבי ורואה מסעדה קטנה, בתפוסה מלאה. ומלצריות מנופחות חזה מתרוצצות בין השולחנות. <br />	איך הגעתי למצב הזה, למקום הזה שאני נמצא בו, יושב עם כאילו חברים, וכאילו צוחק, כאילו נהנה, כאילו אוהב, אותה הבלונדינית לידי, שנשענת על זרועי מלטפת, מנשקת, נהנית?<br />	בפינה מרוחקת בירכתי המסעדה תמונה קופצת לעניי, שאיננה מאפשרת לי להתנתק ממנה, ומייד מעלה בי חיוך. <br />אמא ,אבא ושלושה ילדים קטנים סועדים את ארוחת הערב. הילדים, שעל פניהם מרוחה תערובת של קטשופ מיונז וחיוך, טורפים מכל הבא ליד. <br />ההורים שתשומת ליבם אינה נתונה בצלחתם, מביטים בילדיהם המאושרים, במבטים שאומרים 'תודה על שיש ביכולתי להעניק לילדיי כזה אושר'.  <br />באותו רגע ממש כאילו חשבו שני ההורים את אותה המחשבה בדיוק, פנו להביט זה בזה ורכנו לנשיקה.  וכאילו יכולתי לשמוע את האב  "גם אני אוהב אותך".<br />	כאילו כדי להוציא אותי מרגע הבהייה שלי, מלצרית צעירה הפילה ארצה מגש מלא בכל טוב.<br />"אני הולך לשירותים" מצאתי את עצמי אומר לבלונדינית ונעמדתי בפתאומיות.אני אפילו לא יודע אם זה בלונד אמיתי.<br />	נכנסתי לשירותים ,נעמדתי מעל לכיור השיש הלבן, והבטתי במראה.<br /> שם פגשתי אותו, אותו אחד שאני פוגש שנים. עם הזיפים, הקוצים בשער, השרשרת שמשתנה מידי פעם והחולצה האלגנטית.<br />	דלת השירותים נפתחה בחריקה. והאב המאושר נכנס ונעמד מול המשתנה. <br />"אתם נראים כמו תמונה" זרקתי לחלל הריק<br />" סליחה"? שאל האב מופתע מעט מהפנייה הלא שגרתית וניסה להפנות את ראשו אליי.<br />"המשפחה שלך" הסברתי "אתם נראים כמו תמונה מושלמת, בלי צרות על הראש, כל הערב רק צוחקים ונהנים .והילדים, מאושרים עד הגג. באמת שאני מקנא בך"<br />"אין לך מושג על מה אתה מדבר" אמר האב.<br />שמעתי רוכסן נסגר והאב הסתובב לכיווני, מבטנו הצטלבו בראי. וגם אני פניתי לעברו.<br />"היום זו הפעם הראשונה שאני זוכה לפגוש את הילדים מזה שבועיים. וזה עוד פרק זמן סביר, בדרך כלל אני לא רואה אותם לתקופות של 3-4 שבועות". אמר האב ושמתי לב שקולו נחלש תוך כדי דיבור. "אני כל הזמן בחיפוש אחר עבודה שתוכל לממן 3 ילדים ואשה". " אני כל הזמן בדרכים עובד בערים שונות, ושולח כסף הביתה". נאנח והמשיך "אבל זו לא הבעיה הכי גדולה, אשתי גילתה שאני בוגד בה ורק אחרי שנשבעתי בקבר של אמא שלי שזה לא יקרה בשנית, היא הייתה מוכנה לקבל אותי חזרה". " יש לי משכנתא ל 30 שנה, אני בן 35 ועדיין אין לי קריירה. אז תסביר לי במה בדיוק יש לך לקנא"?! לא הייתי בטוח כיצד עלי להגיב לישירות הזו. הבטתי בו חסר מילים.<br />בין רגע כל דמותו של האב השתנת לנגד עניי. לפתע עמד מולי אדם עייף, שנראה זקן לגילו, עיניו אדומות מחוסר שינה והבעת פניו חסרת חשק.   <br />"אם כבר, אני מקנא בך" אמר וניגש לשטוף את ידיו.<br />"מהרגע שהחנית את הג'יפ שלך, עזרת לבלונדינית לצאת, נכנסתם למקום עם החברים שלך כאילו כל העולם שייך לכם ולא חסר לכם דבר, הבלונדינית מאוהבת עד מעל לראש. כל הערב מזמינים משקאות ואת המנות הכי יקרות כאילו כסף הוא לא בעיה".<br />'לו רק הוא היה יודע את האמת' חשבתי לעצמי<br />"כנראה שגם אני חי בתוך תמונה" אמרתי, ויצאתי מהשירותים.          <br /><br /> ]]></description>
</item>

</channel>
</rss>

