אולימפיאדת הנכים(רגשית)

מחבר:
תאריך: 11/08/2017
54 צפיות
ז'אנר: סיפורים קצרים
1 תגובה
זמן קריאה משוער: 2 דקות

נגיד ואני באולימפיאדה.
ונגיד שקו הזינוק מחכה בצפייה למירוץ ריצה קלה,
אני עומדת מוכנה, מתפתלת, טיפה משתנקת.
אין שום גביע שמחכה לי בסוף המסלול, שום מדליה לא אענוד על צווארי
רק העייפות מחכה לי,
התשישות, האכזבה
הבדידות.
שלוש, שתיים, אחת
ירייה אחת אל תוך החזה שלי, מפלסת את דרכה בין הריאות החצובות
אל תוך לב מאבן.
תנופת הכדור מתוך הקנה כמו זוג רגליים,
ואני בורחת כלכך מהר למרות שזו תחרות בריצה קלה,
אך אני המשתתפת היחידה במלא.
מה כבר יעשה כשאין שופטים וזו רק אני רצה ומאובקת, נאבקת?
בקושי נושמת, משתנקת
אני רצה כל כך מהר,
וזה רק מזכיר לי איך הם היו בורחים ממני,
ולא עצרתי אף לא לרגע מלרדוף אחריהם.
אני ממשיכה לרוץ ולא מוצאת את המשאף שלי,
לא אכפת לי שאני מדממת והריאה שלי מנוקבת,
האכזבה הכי גדולה מחכה לי בסוף המסלול,
גם כשאני המשתתפת היחידה נדמה שאני תמיד מסיימת במקום האחרון.
הרגליים שלי קצרות, והעיר הזו גדולה לי מדי
אני קטנה מדי,
קטנה ועצלנית.
נגיד ואני מפסיקה לרוץ,
נגיד ואני פשוט מתיישבת באמצע המסלול, ונשכבת על האדמה המאובקת.
נגיד והאכזבה הכי גדולה נשכבה עכשיו על האדמה המאובקת,
במלא אף אחד לא רואה,
הבדידות יכולה לחכות גם למחר.


Orez
רציתי להוסיף:
בואו נצא מנקודת הנחה שהנכות הרגשית שלי היא תוצאה של אמא עסוקה מדי, אבא שבמשך השנים הפך להיות הנעלם הכי עקשן במשוואה ואני... לא חושבת שבאמת יש טעם להתחיל בהסברים, נכון? נכון.
אולימפיאדת הנכים(רגשית)
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים
Facebook Twitter Google Email

תגובות (1)

יפה

סיפורים נוספים שיעניינו אותך

סיפורים אחרונים
"פשוט אני.." 0
מחבר:
תאריך: 16/08/2017
ז'אנר: סיפורים אישיים
ג'סטין ביבר פרק 6 2
מחבר:
תאריך: 16/08/2017
ז'אנר: סיפורי מפורסמים
אתר סיפורים מאפשר לך לפרסם את סיפוריך חינם, לקרוא סיפורים של אחרים ולקחת חלק בקהילת המחברים הגדולה של האתר. מטרתנו היא ליצור קהילה משתפת, יצירתית ופוריה של כתיבת סיפורים ואנו מזמינים אותך להצטרף אלינו.
אנו מאמינים בסיפורים מקוריים ובתוכן איכותי. שמור על כתיבה נקייה, רהוטה וללא תוכן פוגעני. אנו מקווים שתהנה באתר הן כקורא והן ככותב. כתיבה וקריאה מהנה!
שתף סיפור עכשיו!