הוא חי אבל בקושי

זה נראה רחוק, בחיים לא חשבתי שזה יקרה לי-
אבל זה קרה.
שלושה חיילים הופיעו בדלת הבית- הייתי לבד.
״שלום, יש עוד מישהו בבית?״ הם שאלו בקול חרישי.
״לא, רק אני״ עניתי.
״מתי ההורים שלך צריכים לחזור?״ שאלו.
״אני לא יודעת״ עניתי בחשש.
״טוב אנחנו נחזור מאוחר יותר״ הם אמרו ופנו לאחור.
״שניה...״ קראתי אחריהם.
״מה...״ הם הסתובבו והביטו בי.
״הוא בסדר... אח שלי עדיין חי?״
הם בחליפו ביניהם מבטים ואז אמרו פה אחד,
״כן, אבל בקושי״
שהם הרימו את הראש להביט בי, כבר לא היו לי מילים.
נכנסתי לבית בבהלהוהתקשרתי לאמא שלי.
״אמא אריאל חי אבל בקושי״
היא לא ענתה.
״אמא..״
״איך את יודעת?״ היא לחשה.
״יש שלושה חילים בדלת...״
״אני בדרך״ היא עונה.
״אמא תגיעי מהר אני רוצה לראות אותו לפני שזה קורה...״