ושרר חושך...

... ולחצתי על המתג.
האורות שנשפכו על הרצפה נמחו, ואת מקומן תפסו צלליות מחרידות מאיימות להפליא.
השולחן הממורק הפך לכהה ומט וחסר ברק ויופי.
דלת המקרר כבר לא החזירה אלי אור.
הספות נראו עצובות לפתע, וממש לא מושכות ומעניינות.
שולחן הקפה, במקום שחור ולבן, הפך אפור ושחור, מדכא.
החלון המוגף היה שקט להפליא, שותק אף הוא.
הפרחים על השולחן השחירו להם בנחת.
הווילון שצבעו בורדו נח לו, בלי להתנפנף, סתם עומד לו ללא סיבה מוצדקת.
הכיסאות כאילו נבלעו בשולחן עצמו.
... ולחצתי על המתג,
ורחצתי את העולם בשחור.
ושרר חושך...