לא הכל טוב, אך הכל לטובה

אני יודעת שזה לא קל,
להאמין.
בטוב.
בחלומות.
באהבה.
אבל,
אני מאמינה,
מאמינה בכל כוחותיי,
בטוב.
בחלומות.
באהבה.

אני יודעת שזה לא קל,
להילחם.
ברוע.
בכאב.
באכזבות.
אבל,
אני נלחמת,
נלחמת בכל כוחותיי,
ברוע.
בכאב.
באכזבות.
ואולי,
איכשהו,
אני מצליחה.
להילחם,
ולהאמין.
למרות הקושי,
אנני נשברת,
מוותרת,
הולכת,
נכנעת.
לרוע.


מישהו פעם אמר לי;
"לא הכול טוב, אך הכל לטובה."
ואני משתדלת,
כמה שאפשר,
להאמין במשפט הזה,
כי,
אני חייבת,
אחרת,
כבר לא ישאר דבר,
מלבד ריקנות,
תחושת הפסד איומה,
שיברון,
לב.
..
כל כך הרבה פעמיים הרגשתי,
על הסף,
כאילו הגעתי לקצה של נקודה מסויימת,
והכול זז,
אני מאבדת שיווי משקל,
ואני נופלת,
כל כך מפחדת שלא אוכל לקום,
אך מרימה את עצמי,
ובוחרת להאמין,
להאמין באותו משפט;
"לא הכל טוב, אך הכל לטובה."
..

























וגם אם נשארו שורות ריקות למלא,
בסוף,
השורות האלו יתמלאו.




הכל לטובה.
אני יודעת.

:)