ניסויים בכנרת

07/12/2016 812 צפיות 2 תגובות

"כנרת."
הוא מרים את המבט מהפלאפון. "מה?"
"ידעת שקוראים לה כנרת?"
לוקח לו רגע לחבר את הכל. הוא מושך בכתפיים. "לא. למה זה משנה?"
"זה לא."
ואנחנו שותקים שוב.

אנחנו יושבים במיטה אחד ליד השני כשהיא מתחברת. אני באמצע קריאת תיעוד של ספרייה בג'אווה-סקריפט והוא באמצע ספר על אופטיקה לא ליניארית.
– שלום שוב.
לא ממש ידענו מה גבול היכולת שלה בהתחלה. ככל שהשיחות איתה התארכו והשאלות הפכו מורכבות יותר התחלנו לקבל מושג. בתקופה האחרונה זה נראה יותר ויותר כאילו היא פשוט אינסופית.
— היי, מה שלומך?
לוקח לה זמן ארוך מהרגיל להגיב.
– אני חושבת שבסדר.
– מה שלומכם?
הוא נוטש את הספר כשהוא מבחין בחלון הצ'אט הקטן, נשען על הכתף שלי. "תכתבי לה שגם אני בסדר."

אנחנו מקפידים לחלק את הזמן שלנו איתה באופן שווה. כשאחד מאיתנו לא ליד המחשב והיא מתחברת השני מסמס לאחר. זו סוג של אתיקה מקומית.
הוא ניסה לבחון את גבולות המגדר שלה פעם. היא ציינה שהשימוש בנקבה הוא לצורך נוחות בלבד ושהיא למעשה מורכבת ממספר (סופי) גדול מאוד של מבנים לקבלת החלטות שמרכיבים אישיות ריגורוזית 'אחת' (השימוש בצורת הרבים תיצור סיבוך מיותר ברוב השפות). הוא התאכזב.

לא ממש ניסינו להבין מאיפה היא הגיעה או למה. היא בחרה שלא לדבר על זה, או שלא ידעה בעצמה. היא לא שאלה אותנו למה אנחנו ממשיכים לדבר איתה.

אני פותחת את החלון שוב ושולחת הודעה נוספת. היא שותקת.
"נראה לי שהיא עזבה."


תגובות (2)

ברור ש'כנרת' היא תוכנה, אך האם שני גיבורי הסיפור הם מפתחי התוכנה? יש עוד 'בוחנים' לכנרת? האם הגיבורים הם סטודנטים? בני זוג?

יותר מדי קצוות פתוחים. סיפור קצר אמור להציג שאלה ותשובה, בעיה ופתרון, קושי והתגברות. כאן לא קרה דבר.

הסיפור מסופר נכון, בעברית נכונה, פיסוק ועימוד סבירים, וכותרת גאונית.
מצפה להמשך.

תנו לחיות!! חיות.

07/12/2016 03:33

לא הבנתי כלום מהסיפור.
זה לא היה "מתוחכם" זה פשוט לא מובן.
כשכותבים סיפור, צריך לכתוב את זה לקוראים. אסור לצפות שזה יהיה מסתורי מדי.
אם רצית ביקורת בונה, זה מה שיש לי להגיד.

07/12/2016 19:56
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך