בלדה - נחש ושועל

נחש מביט למרומים התכולים
והינה רואה שועל מסביר פנים.

הכול מעריצים את השועל בהתלהבות
והרי הנחש צייד טוב רוצה גם להיות.

יום אחד בשדה הירוק הלז,
הבחינו השניים בפגר ברווז.

כל אחד רצה בבשרו האדום לנגוס נגיסה.
הנחש זחל מהר ככל יכול.
השועל רץ ריצה כדי להגיעה כי עסיסית הגופה.

וכל שאר החיות מתבוננות ותוהות,
"הנחש יושפל, השועל הוא הצייד הכי טוב עלי אדמות"

הנחש שמע את קריאות החיות
והתרגז עד מאוד.

הקיש הנחש את השועל המסכן
ועוד גופה לנחש יש, ונשמה בשועל אין

ומלאו ימיו של השועל האומלל
והחיות כולן אמרו: "חבל".

והנחש הפך מחום אדום כיין,
ובליל רק עיניו הצהובות בולטות לעין.

וזאת הקללה שהוטלה על הנחש.
רצח מאחר שקינא בלי חשש.

ונשמתו של הברווז מעלה עלתה למרומים השחורים
והינה גופת השועל שוכבת על אבנים.

ומלאך צופה בכל מה שקורה למטה
ורואה כי הנחש שנוא על ידי כל חיות הטבע.