איזון

פיצוץ. דווקא כשבפנים שקט. ולפני הפיצוץ מוות. לא שלי. לא קשור. כי דווקא אצלי שקט. דווקא אצלי רגוע. איזון. ואחרי ארבעת ימי החסד. רעש. אבל אצלי שקט. מפחיד. השקט מפחיד. כי אז יבוא הרעש. הרבה זמן לא היה רעש. יותר מידי זמן של חסד. זמן של שקט. וכשאני חוגגת העולם סובל. וכשהעולם חוגג אצלי יש רעש. ופיצוץ. עוד מעט יהיה פיצוץ. שלי. ואז לעולם לא יהיה אכפת. כי יהיה שקט מסביב. ואצלי יהיה רועש. איזון.רק אצלם אין איזון. תמיד ביחד. או תמיד אף אחד. ואז אין כלום. ריק. חלול.אחד. ואז שני. ואחר כך כלום.פיצוץ.ועוד. ועוד. ועוד.ואז חלל.מוות. מטאפורי.כי לא באמת.והכל ממשיך.ושוב השלם הזה.ושוב הנוכח-נעדר.והנעדר-נוכח.ושוב מאבק.ושוב אין דיבורים.אבל יש המון מילים. ויש רעש שקט.ובפנים הכל ממשיך.ובחוץ נעצר אבל לא באמת.והכל עוד שם.תמיד יהיה.עד שלא.איזון.