פיסות

ושוב אין לה מילים כשאני צריכה. דווקא כשטוב. וגם עכשיו צריכה. אבל אין. מילים. רק בליל. בליל של מילים. אז כן יש מילים. אבל לא באמת. אלו לא מילים. רק הברות. ואפילו זה לא. בלבול. ותמיד לא ברור. וגם אני לא ברורה אפילו כשכן. ולא יודעת כבר לשמוח. כי יודעת. שהכל קצוב. זמן קצוב. זמן שאול. ככה תמיד. תמיד יש סוף. ככה חיים. תמיד. עם סוף. אבל בלי ממש. הכל קטוע. כמו המילים. כמו המשפטים. בלי סוף אמיתי אבל תמיד עם סוף. תמיד לא ברור. תמיד נשאר. שאריות. הכל שאריות. הכל פיסות. פיסות מידע. פיסות רגש. פיסות חיים. פיסות הנאה. פיסות אהבה. והכל כמו פאזל. פאזל של מילים. פאזל של גברים. ואני שלמה אבל גם כמו פאזל. מתחלקת. לפיסות. פיסות של עצמי. ובסוף הכל מתמוסס.