תפסיקי לבכות!

תפסיקי לבכות!
מה יש לך?
תפסיקי לבכות!
למה?
תפסיקי כבר!
תפסיקי לבכות!
הנה, כבר חלף לו יום, ואת עדיין בוכה?
תפסיקי לבכות!
מה יש לך?
די, די לדמעות!
תתני להם ללכת,
להיסחף אם הרוח,
ותפסיקי!
תראי, את רואה?
תסתכלי למעלה, את רואה?
אין יותר דמעות, הם נעלמו, איזה כיף!
והנה עוד יום חולף לו, ואת שוב בוכה?
מדוע אינך מקשיבה?
האם את אוהבת לבכות?
אני מבינה, עכשיו, מדוע בוכה את, אבל רק, רק את, בבקשה,
תפסיקי לבכות!
תפסיקי כי אני לא אוהבת שאת בוכה,
הבכי שלך כל כך מכאיב לי, תפסיקי.
החיים יפים, אך מדוע את בוכה?
את נעלמת,
את שם ,
אני לא רואה אותך,
מה את עושה אי שם?
בוכה??!
מדוע?
ילדה?
תתעוררי!
בבקשה, יש עוד סיכוי!
באמת שיש עוד סיכוי
ההזדמנות כאן,
בבקשה תחזרי,
ותראי שהסיכוי יתן לך משמעות,
ויגרום לך להפסיק לבכות,
ילדה, רק, בבקשה תפסיקי לבכות,
כי כשאת בוכה, אני גם בוכה,
הבכי ארוך כל כך ארוך,
מדוע אינו מתקצר?
הדמעות יורדות, כל כך לאט, אבל הבכי כל כך ארוך,
אני מפסיקה לבכות, כי אמרת לי פעם שהחיים יפים,
אז מדוע אינך מאמינה במשפט שבעצמך אמרת לי?
לא אכפת לי,
אל תאמיני!
רק תפסיקי,
תפסיקי לבכות!